משתמש:שמואל חיים/רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון
 | |
| לידה | י"ט בתמוז ה'תרי"ט. |
|---|---|
| פטירה |
י"א בחשוון ה'תרס"ט Flag of Russia.svg |
| מקום פעילות | Flag of Russia.svg |
| כינוי | הרז"א |
| תחומי עיסוק | מסחר. |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| אב | רבי שמואל שניאורסון |
| אם | רבקה |
רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (מכונה גם הרז"א[1] או רז"א[2]) (י"ט בתמוז ה'תרי"ט[3] - י"א בחשוון ה'תרס"ט) היה מצדיקי החסידות, ואחיו של רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד.
ביוגרפיה
נולד בליובאוויטש לרבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר הרביעי של חב"ד. נקרא שניאור זלמן על שם סבו בעל התניא ואהרן על שם סבורבי אהרן אלכסנדרוב משקלוב[1].
כבר בצעירותו נודע כעילוי, סבו הצמח צדק התבטא עליו לפני בנו המהרי"ן מניעזי'ן שחשש להשיא את ביתו עם הרז"א מחשש שהוא לא למדן מספיק, ש:"ללמוד לא ידע?! כמוך בודאי ידע ואולי אף יותר ממך!"[4], אביו המהר"ש התבטא עליו ש:"יש לו ראש חזק והוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות יחד!"[5], במסורת החב"דית מקובל שהוא היה אז דווקא מציק לאחיו[6].
למד יחד עם אחיו הרש"ב אצל המלמד שלום קיידנר[7]. בבחרותו רצו לגייסו יחד עם אחיו הרש"ב לצבא רוסיה, אולם בשל כך שהיה שמן פטרו אותו מלהתגייס[8].
בחודש חשוון ה'תרל"ד, נישא לסטרנא בת דודו רבי ישראל נח שניאורסון[9], בזיווג שני נשא את בתיה[5].
הוא כתב על גבי מגילה את סיפור פרשיית מאסר זקנו בעל התניא כפי ששמע אותה מדוד אביו מנחם נחום שניאורסון, אולם לאחר זמן הוא שרף אותה[10].
לאחר פטירת אביו המהר"ש בי"ג בתשרי ה'תרמ"ג הוצע לו תפקיד האדמו"רת, אולם הוא סירב והעדיף להתעסק במסחר ובעסקנות ציבורית[11]. אחיו הרש"ב סירב גם הוא לכהן באדמו"רת מפני כבודו, ורק לאחר שהוא עבר בשנת ה'תרנ"ד לויטבסק החל הרש"ב לנהוג באדמו"רת. על אף שלא כיהן באדמו"רת הוא היה אומר מאמרי חסידות ומתוועד[5], דברים המיוחדים לאדמו"ר בלבד[12], זמן קצר לפני פטירתו שרף הרז"א את רוב כתבי מאמריו.
הוא עמד בקשרים עם ממשלת רוסיה, ופעל מספר פעמים לביטול גזרות שנגזרו על היהודים[13].
נפטר בי"ט בתמוז ה'תרי"ט ונטמן בויטבסק.
משפחתו
- בתו, דינה.
- ביתו, שרה וולפסון.
קישורים חיצוניים
- י"א חשוון: יום הסתלקות הרז"א בן אדמו"ר המהר"ש באתר חב"ד און ליין.
- היום: 100 שנה לפטירת הרז"א, בן אדמו"ר המהר"ש באתר שטורעם נט.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמ' 113.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ, ח"א, עמ' 119.
- ↑ ספר השיחות ה'תרפ"ח- ה'תרצ"א, הוספות, עמ' 273.
- ↑ קיצור תולדות חב"ד, עמ' 179.
- ^ 5.0 5.1 5.2 קיצור תולדות חב"ד, עמ' 180.
- ↑ רשימות היומן, עמ' קצ"ג.
- ↑ תורת מנחם, חלק כ"ב, עמ' 223.
- ↑ רשימות היומן, עמ' ר'.
- ↑ לקוטי דיבורים חלק א', טו, ב.
- ↑ רשימות היומן, עמ' ש"ד.
- ↑ בית רבי, מדור הצמח צדק, פרק ט'.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד, ח"ט, עמ' 107.
- ↑ באתי לגני ה'תשי"א, אות ו'.