משתמש:שוורמר/תקציר גוק
תיקון במתקן הבישול
במשנה בתחילת פרק כירה[1] במסכת שבת מבואר שעל ידי תיקונים או במצבים שונים במתקן הבישול ניתר שהייה על גבי הכירה. הידועים בהם הם "גריפה וקטימה".
לדעת רוב הראשונים, וכנפסק להלכה בשולחן ערוך[2], תיקונים במתקן הבישול מתירים את שהיית כל סוגי המאכלים, בכל רמת בישול שהיא. יוצא מן הכלל הוא צמר הניתן ליורה שאסורה בשהייה אף אם הוסרה לגמרי מן האש, מחשש שמא יגיס ביורה[3]. כלומר: שמא יערבב את התמיסה כדי להמריץ את הצביעה ויעבור על איסור צובע[4] או מבשל[5]. בתבשיל אין חשש זה, כי אין הגסה נחוצה כל כך כמו ביורת צביעה[6].
אולם דעת רבינו יונה[7] והרמ"ך[8], שגם מאכל שלא הגיעה לשיעור של כמאכל בן דרוסאי אסורה בשהייה אפילו במתקן בישול מתוקן מחשש שמא יגיס.
גריפה וקטימה
התיקונים במקורם כוללים: הוצאת הגחלים מהמתקן ("גריפה"), כיסויים באפר ("קטימה"), הסקה בחומרים שאינם משאירים גחלים ("קש וגבבא") ונתינת הסיר בצד המתקן במקום מעליו ("סמיכה"). המשנה מחלקת בין כמה סוגי מתקני בישול, כאשר מתקן הנקראת כירה היא הקלה ביותר וכל התיקונים מועילים בה, ומתקן הנקרא תנור, הוא החמור ביותר ואף אחד מהתיקונים לא מועיל בו, ומתקן הנקרא כופח ממוצע ביניהם ורק הסקה בקש וגבבא מועיל בו ולא השאר.
התיקונים במשמעותם המילולית מתייחס למתקני בישול פרימיטיבים, ועם השתנות הפרקטיקה דנו הפוסקים במשך הדורות איך לבצע תיקונים אלו במקתני בישול של ימיהם. דיון זה התגבר עם התקדמות הטכנולוגיה והניב תשובות ארוכות וחומר הלכתי רב בנושא. כהיום, גריפה וקטימה מתבצע על הרוב על ידי כיסוי הכירים עם "בלעך", או על ידי השתמשות בפלטת שבת.
טיחה בטיט
טיחה בטיט הוא שסוגרים את פתחו של מתקן בישול אשר בעדו חותים בגחלים, ואטמים אותו עם טיט. מקורו בסוגיה בפרק הראשון במסכת שבת לפירוש רש"י וכפי שפסק הרמ"א[9]. טעם הדבר הוא שבכדי לחתותו יטרח להסיר את שכבת הטיח, ועיכוב מיותר זה תזכיר לו שאסור לחתות בשבת. לדעת הרמב"ם בסוגיה ההיא, מדובר בהיתר פרטי לסוגי מסוים של בשר צלוי.
החזון איש[10] כתב שהטיחה לא צריך להיות דוקא בטיט, אלא גם מנעול מועיל, וכפי שכתב במגן אברהם בסימן רע"ה[11] לענין גזרית שמא יטה, וכך נקטו לדינא כמה פוסקים. יש שכתבו[12] שגם ניר נייר דבק יועיל, ובעבר היה נהוג להשתמוש בסמרטוטים רטובים במקום טיט[13]. אולם אחרונים אחרים[14][15] כתבו שיתכן וההיתר נאמר דוקא בטיט ממש ולא במנעול, ולכן לא סמכו על מנעול להיות כטיח בטיט.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ו עמוד ב'
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רנ"ג, סעיף א'
- ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםשבתיח - ↑ לתוספות
- ↑ לרש"י
- ↑ רא"ש פרק כירה סימן יא
- ↑ שהובא ברא"ש בפרק כירה סימן א
- ↑ שהובא בכסף משנה פרק ט הלכה ג
- ↑ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין חלק אוח.שולחן ערוך, אוח, סימן רנ"ד, סעיף א'
- ↑ סימן לו אות ג
- ↑ סק"ב.
- ↑ אורחות שבת פרק ב אות יח
- ↑ ערוך השולחן אורח חיים רנג אות כו-כז
- ↑ שו"ת מהרש"ג חלק ב סימן נ
- ↑ שו"ת דברי יואל אורח חיים סימן יז