לדלג לתוכן

משתמש:שבלי הלקט/ריצב"א

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רבי יצחק בן אברהם מדנפיירא
מקום קבורה דנפייר
מקום פעילות דנפייר, תרניאל
פטירה ד'תתקנ"ט, ד'תתק"ע או ד'תתק"ף
צרפתצרפת דנפייר, צרפת
כינוי ריצב"א, ר"י הבחור
חיבוריו תוספות, סדר ליל פסח, פירוש על התורה
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו רבנו תם, ר"י הזקן
תלמידיו ראו להלן
בני דורו רבי שמשון משאנץ
אב אברהם
תפקידים נוספים
ראש בית המדרש בדנפייר, רב העיר תרניאל

רבי יצחק בן אברהם מדנפיירא (? - ד'תתקנ"ט, 1199, ד'תתק"ע, 1210 או ד'תתק"פ) המכונה ריצב"א, ריב"א, ר"י הבחור[1][2] או רבי יצחק מתרניאל היה רב מראשוני צרפת, מהבולטים שבבעלי התוספות, מתלמידי רבנו תם ור"י הזקן. עמד בראשות בית המדרש בדנפייר, ורבים מבעלי התוספות בדור שלאחריו הם תלמידיו.

תולדות חייו

נולד לרבי אברהם, שלדעת אורבך[3] לא היה גדול בתורה, אך היה אדם חשוב[4]. סבו היה רבי שמשון מפלייזא. אחיו הצעיר היה רבי שמשון משאנץ.

למד אצל ר"י הזקן בדנפייר, ומחשיבו לרבו המובהק. קודם לכן למד בטרויש אצל רבנו תם[5], והעיד בפני ר"י על מעשים שקרו שם, ור"י הסתמך עליהם להלכה[6].

כיהן כרב בעיר תרניאל[7]. לאחר פטירתו של ר"י מונה לעמוד בראשות בית המדרש בדנפייר. יחד עם בית מדרשו של אחיו רבי שמשון בשנץ היווה בית מדרשו בית מדרשם המרכזי של בעלי התוספות באותה תקופה. לדעת יום טוב צונץ[8] לא פעל בדנפייר אלא ברמרו.

ייסד שיטת לימוד חדשה שלא היתה נהוגה קודם לכן בקרב בעלי התוספות[9], ובשיטה זו הלכו גם כן תלמידיו חכמי איוורא.

הרמ"ה שלח אליו ואל אחיו את חליפת המכתבים בינו לבין חכמי לוניל אודות פולמוס הרמב"ם (אגרת כתאב אל-ראסיל). בתוך דבריו התבטא עליהם[10] ”שני עמודי התווך אשר בית החכמה והשכל נשען עליהם, מחנה אצילים וקדושים ומשנה אראלים ותרשישים, הרב הגדול ר' שמשון הרב הגדול החסיד ר' יצחק מטרניאל יחו"ט, בני החסיד הקדוש, נדיב נדיבות יעץ, ר' אברהם תנצב"ה.” לא ידוע לנו מה השיב לו הריצב"א על מכתב זה, אך באגרת הרמב"ן לחכמי צרפת מובא שהריצב"א חלק לרמב"ם כבוד רב: ”ראיתי לרבינו הצרפתי [הריצב"א] בתשובותיו במצוות הנוהגות עתה בארץ ישראל, שהגיע ספרי הרב הגדול [הרמב"ם] לידו, והיה מתברך בהם, ומביא ראיות מדברי הספרים ההם בשפה ברורה ובלשון מהודרת, ומזכיר שם הרב לתהילה ולשם ותפארת.”

נפטר בשנת ד'תתקנ"ט (1199), ד'תתק"ע (1210)[11] או ד'תתק"ף[12] ונקבר בדנפייר[7].

על קבורתו של הריצב"א מובא בהגהות רבנו פרץ לסמ"ק[13] ”מעשה היה לפני הרב ר' טוביה, כשנפטר הרב ריצב"א, וציווה [ר' טוביה] לקברו בטליתו מצוייצת, והיו שם מקצת גדולי צרפת, רבינו שמשון בעל התוספות והרבה גדולים, ולא אמרו לו דבר; אך לא היה נראה לר' יעקב מפרובינץ[14], וחולק על רבינו טוביה. עד שבא תלמיד אחד מתלמידי ריצב"א, והעיד שאמר רבו בחייו, בשעה שהיה מלמד לתלמידיו ענייני ציצית: 'הלוואי והייתי יודע יום מותי, והייתי מצווה שיקברוני בטלית מצוייצת כהלכתה'. מיד צוה ר' טוביה לקוברו בטלית מצוייצת, ולא היה אדם מערער על הדבר”.

תורתו

חיבר תוספות על הש"ס, שהובאו בקבצי התוספות השונים ובעוד מספרי הראשונים פעמים רבות. תוספותיו של הריצב"א לא הופצו כל כך, והתוספות העיקריים באותה תקופה היו תוספותיו של אחיו[15]. בתוספותיו, משתמש בתלמוד הירושלמי פעמים רבות[16]. מלבד זאת חיבר קיצור לתוספות אחיו רבי שמשון למסכת בכורות[17].

תשובותיו הובאו בכמה מספרי הראשונים, בהם המרדכי, שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, ההגהות מיימוניות והאור זרוע, ביניהם תשובותיו לרבי שמחה משפיירא[18], ורבנו יהונתן מלוניל[19].

חיבר חיבור בשם "סדר ליל פסח"[20], ממנו שאבו כמה ממפרשי ההגדה[11]. חיבר גם פירוש על התורה[21][22] וייתכן שאף כתב פיוטים[11].

מפסיקותיו

מתלמידיו

ראו גם: קטגוריה:תלמידי הריצב"א.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ' עמוד א' ועוד.
  2. על מנת להבדילו מרבו ר"י הזקן (אורבך, עמ' 261; רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו יצחק בן אברהם ז"ל מדנפיר", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, עמוד רי, באתר היברובוקס).
  3. עמ' 261.
  4. הרמ"ה כתב עליו ”החסיד הקדוש נדיב נדיבות יעץ” (כתאב אלראסיל עמ' 4).
  5. אורבך עמ' 261; רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו יצחק בן אברהם ז"ל מדנפיר", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, עמוד רי, באתר היברובוקס.
  6. ספר פסקים סי' עה, תמים דעים סי' פז; ראה אורבך עמ' 261.
  7. ^ 7.0 7.1 רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו יצחק בן אברהם ז"ל מדנפיר", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, עמוד רי, באתר היברובוקס
  8. על היסטוריה וספרות (Zur Geschichte und Literatur).
  9. רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו יצחק בן אברהם ז"ל מדנפיר", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, עמוד רי, באתר היברובוקס; רבי נפתלי יעקב הכהן, "תוספות", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק א, באתר היברובוקס.
  10. אגרת כתאב אל-ראסיל, פריז 1881, עמ' 4.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 אורבך עמ' 270.
  12. הרב בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהגי אשכנז, עמ' 50, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  13. סי' לא, מעשה זה נכתב גם על מצבתו.
  14. ^ 14.0 14.1 יש שטענו שהיה דודו של הריצב"א (גליליא עמ' 495) אך אורבך (עמ' 271) כתב שהיה בן אחות אמו.
  15. רבי נפתלי יעקב הכהן, "תוספות", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק א, באתר היברובוקס; אורבך עמ' 270.
  16. אורבך עמ' 266.
  17. מצוי בקטלוג אוצרות חיים במס' 839, של חיים מיכל.
  18. מרדכי בבא קמא סימן קנ"ו.
  19. אור זרוע חלק א סימן רי"ג, רנ"א, של"ב וועוד.
  20. מובא באור זרוע חלק א' סי' מ"ג, ארחות חיים סי' ע"ג; כל בו סי' נ' (ראה אורבך עמ' 270).
  21. אורבך עמ' 270; שמואל יוסף פין, כנסת ישראל, עמ' 596, באתר היברובוקס.
  22. מובא בספר הגן, בספר צפנת פענח לרבי יוסף טוב עלם ועוד.
  23. ספר הרוקח סי' ר"ג.
  24. תוספות, מסכת מועד קטן, דף י"ט עמוד ב', ד"ה רבי יוסי.
  25. דרשת הרמב"ן לראש השנה ד"ה ועוד אמרו
  26. חידושי הרמב"ן פסחים קי"ז ע"א.
  27. ראו אודותיו רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו יהודה הכהן בן רבינו משה בן שלמה הכהן מפרידבורג", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, באתר היברובוקס.
  28. ראה אודותיו רבי נפתלי יעקב הכהן, "הר"ר יעקב בן מאיר מפריווינש", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, באתר היברובוקס.
  29. ראה אודותיו רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו אהרון מרעגנשבורג ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד קכ"ז, באתר היברובוקס.

[[קטגוריה:ראשוני צרפת]] [[קטגוריה:רבנים צרפתים משנות ד'תת"ק - ה' אלפים]] [[קטגוריה:בעלי התוספות]] [[קטגוריה:תלמידי ר"י הזקן]] [[קטגוריה:תלמידי רבנו תם]] [[קטגוריה:יהודים הקבורים בצרפת]]