לדלג לתוכן

משתמש:רק אמת/פששמ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

התנגדות לספר

הספר קיבל מספר הסכמות של רבנים שונים, וכן הסכמת בד"ץ העדה החרדית. בשנת תשפ"ב (כחמש שנים לאחר הופעת המדור "פשוטו של מקרא") ערערו על ההסכמות כמה מרבני הפלג הירושלמי, והצביעו על כך שההסכמות ניתנו למדור 'רש"י כפשוטו' בלבד.

לטענתם, שם המדור 'פשוטו של מקרא' הוא יומרני, ואין בכח העורכים להכריע מהו הפשט האמנתי ומהו הדרש. כמו כן לטענתם, המדור נכתב על ידי אחד מאנשי בית מדרש הגר"א השנוי במחלוקת, והשקפת בית מדרש הגר"א ניכרת בתוכן בספר. (הטענה הוכחשה על ידי עורכי המדור.)

בתקופה זו התפרסמו מספר מאמרי הסברה על ההתנגדות לספר, בעיתון הפלס (המזוהה עם הרבנים המתנגדים). במאמרים אלה לוקטו קטעים בעייתיים מתוך הספר פשוטו של מקרא, הממעטים בעוצמת הניסים ומוסרי ההשכל שבתורה לעומת פירוש רש"י. כאשר לטענתם התופעה הזו מורה על מגמה מכוונת כדרך המשכילים שהופכים את התורה לספר סיפורים. גם טענה זו הוכחשה על ידי עורכי המדור, ולטענתם כל הפירושים מבוססים על דברי מפרשי התורה הראשונים והאחרונים.

בעקבות המאמרים הנ"ל הודיעו מספר רבנים נוספים על התנגדותם לספר, ביניהם הרב משה שטרנבוך והרב חיים יצחק קפלן.

מאידך פרסם מבקר המכון הרב פנחס חזן, שלטענתו מונה בשעתו לבקר את הספר מטעם בד"צ העדה החרדית, מכתב בו כתב כי מצא את הספר כולו קודש ללא רבב, ונשען על מקורות איתנים ונאמנים, מפרשי התורה הראשונים והאחרונים. כמו כן נטען על ידי המוציאים לאור כי בידם מכתבים מאוחרים מבד"צ העדה החרדית ומהאדמו"ר מרחמסטריווקא המשבחים את הספר "פשוטו של מקרא".

הפולמוס שקט כאשר המוציאים לאור התחייבו להביא את הנידון בפני 'בד"ץ העדה החרדית' ולציית להוראתם. בתום הדיון יצא מכתב בשם הבד"ץ, שפתח בשבח העורכים אך הכריע כי: "...בהיות ובחומשים הנ"ל נשתרבבו טעויות ומכשול ובפרט לצעירי הצאן ותשב"ר ובית חינוך לבנות הי"ו, אשר על כן דעתינו כי יש להימנע מללמוד בחומשים אלו עד אשר יתוקנו כהוראות הבד"ץ במהדורה החדשה...".