משתמש:רעואל/יסורים

התנאי למשיח שיהיה בעל יסורים

אם מן החיים הוא משיח יכול להיות אחד כמו רבינו הקדוש ואם הוא מן אלו שמתו כגון דניאל איש חמודות ופרש"י אם משיח מאותם שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה ואם הוא מאותן שמתו כבר היה דניאל שנידון ביסורים בגוב אריות וחסיד גמור היה (סנהדרין צ"ח ע"ב)

המעלות הגדולות והנשגבות שביסורים

• אמר רשב"י יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אלעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו מיום שנברא העולם עד סופו ומהרש"א שם שפרש ששלשתם היו בעלי יסורים וסובלים עונות כל העולם ביסורים שלהם (סוכה מה:)
• ר' שמעון בן יוחאי אומר: חביבים יסורים, ששלש מתנות נתן הקב"ה להם לישראל, שאומות העולם מתאוים להן - ולא נתנוהו לישראל אלא על ידי ייסורים. ואלו הם: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין? שנאמר משלי א "לדעת חכמה ומוסר" ואומר תהלים צד "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו". ארץ ישראל מנין? "ה' אלהיך מייסרך", ואומר "ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר". העולם הבא מנין? שנא' משלי ו "כי נר מצוה ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר". איזהו דרך שמביא אור לעולם הבא? הוי אומר זה ייסורים.
• ר' יוסי בר' יהודה אומר: חביבים ייסורים לפני המקום, שכבודו של מקום חל על מי שייסורים באים עליו, שנא' "ה' אלהיך מייסרך".
• ר' נתן בר' יוסף אומר: כשם שהברית כרותה לארץ - כך ברית כרותה לייסורים, שנא' "ה' אלהיך מייסרך" ואומר (שם) "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה".
• ר' נחמיה אומר: חביבים יסורים, שכשם שקרבנות מרצים - כך ייסורים מרצים. בקרבנות הוא אומר ויקרא א "ונרצה לו לכפר עליו", ביסורין הוא אומר ויקרא כו "והם ירצו את עונם". ועוד, שהיסורים מרצים יותר מהקרבנות, שהקרבנות - בממונו, וייסורים - בגוף; וכן הוא אומר איוב ב "עור בעד עור, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו". וכבר היה ר' אליעזר חולה, ונכנסו ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא לבקרו, נענה ר' עקיבא ואמר: ר', חביבים יסורים. ואמר להם רבי אליעזר לתלמידו: סמכוני, ישב לו רבי אליעזר, אמר לו: אמור, עקיבא! אמר לו: הרי הוא אומר מלכים ב כא "בן י"ב שנה מנשה במלכו ונ"ה שנה מלך בירושלם" ואומר משלי כה "גם אלה משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה". וכי עלתה על דעתך שחזקיהו לימד תורה לישראל, ולמנשה בנו לא למד תורה? - אלא כל תלמוד שלימדו, וכל עמל שעמל בו - לא הועיל לו, אלא ייסורים. שנאמר דברי הימים ב לב "וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו. ויבא ה' עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור, וילכוד את מנשה בחוחים ויאסרוהו בנחושתים, ויוליכוהו בבלה. וכהצר לו חלה פני ה' אלהיו, ויכנע מאד מלפני אלהי אבותיו, ויפן אליו ויעתר לו, וישיבהו לירושלם למלכותו" - חביבים ייסורים.

מה זה יסורים

אמר רבי אלעזר כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו, מתקיף לה רבא זעירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני, גדולה מזו אמרו, אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן, בצונן ומזגו לו בחמין, ואת אמרת כולי האי, מר בריה דרבינא אמר אפילו נהפך לו חלוקו, רבא ואיתימא רב חסדא, ואיתימא רבי יצחק, ואמרי לה במתניתא תנא, אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים ופרש"י ואיכא טרחא למהדר ולשקול שלישית

וכל כך למה, דתניא דבי רבי ישמעאל, כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קבל עולמו, ובמערבא אמרי פורענות מזדמנת לו. (ערכין טז:)

בלי יסורים

תנא דבי ר' ישמעאל כל שעברו עליו מ' יום בלא יסורים קיבל עולמו בחייו ויש לפרש שכשאין לו יסורים היינו שאין דורשים ממנו לתקן את דרכיו כי כבר איבד את עולמו הנצחי (ערכין טז:) (ר' חיים שמואלביץ בשיחות מוסר)

בקשת היסורים

יצחק תבע יסורין, אמר לפניו: רבון כל העולמים! אדם מת בלא יסורים, מדת הדין מתוחה כנגדו, מתוך שאתה מביא עליו יסורים, אין מדת הדין מתוחה כנגדו! אמר לו הקב"ה: חייך! דבר טוב תבעת, וממך אני מתחיל! מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב יסורין, וכיון שעמד יצחק, נתן לו יסורים, ויהי כי זקן יצחק ותכהין. (בראשית רבה סה ט')

רבי אלעזר ברבי שמעון היה קורא ליסורים בלשון אחיי ורעיי: באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה.

איך מבקשים להוריד את היסורים

באמת יפלא איך שייך לבקש להתחנן כלל לפניו יתברך שמו להסיר מעליו צערו ויסוריו והרי היסורים הם רפואה לאדם וכמו בענין רפואת הנפש הרופא משקהו סמנים חריפים וכן פעמים הרופא מוכרח לחתוך אבר אחד לנמרי שלא יתפשט ארס החולי יותר האם יתחנן החולה אליו שלא ישקהו הסמנים או שלא יחתוך האבר הלא החולה עצמו שכרו לשם כך ואם כן איך ישפוך שיח לפניו ית"ש להסיר מעליו היסורים הלא המה רטיה וסמא דחיי לכפר עונותיו כמאמרם שבת נה אין יסורים בלא עוץ ואם לא היסורין נפש החוטאת במה תתכפר אלא תכלית הכונה צריכה שתהיה רק צורך גבוה כי במקום שיש חלול שמו יתברך מחויבים לבקש ולשפוך שיח לפניו על חלול שמו יתברך שיעשה למען שמו המחולל בין העמים שמבזים את ישראל באמור להם איה אלוקיכם ואפילו במקום שאין חלול השם בדבר יש מקום גם כן לבקש לפניו ית"ש על גודל הצער של מעלה שהרי בזמן שהאדם שרוי בצער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי וכשהאדם אין מרגיש צערו ביסוריו מגודל מרירותו מצערו יתברך המרירויות הללו הם הם עצם מרוק פשעיו ומתכפר בזה עד שיסורי עצמו בדילין הימנו (נפש החיים שער ב' פי"א)

יסורים על חוסר בלימוד תורה

ואיתא בברכות (ה.), כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרים אותו. ופירש הגרי"ח זצוק"ל בספר בן יהוידע (שם) וז"ל: ונ"ל בס"ד דיסורין מכוערין קאי על עניות ב"מ, כי העני יהיה מכוער בעיני בני האדם, הן בחכמתו דכתיב "חכמת המסכן בזויה" והן במלבושיו, שאפילו ילבש בגד יקר חושבים העולם שהוא בגד פשוט. ואם ילבש טבעת מאבן טובה ויקרה חושבים שהוא של זכוכית.

קבלת היסורים בשמחה

• קבלת היסורין זה אחד מארבעים ושמונה קנינים שהתורה נקנית בהם.
• איתא במכילתא בפרשת יתרו על הפסוק "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם" (שמות כ כ). רבי עקיבא אומר, לא תנהגו בי כדרך שאחרים נוהגים באלוהיהם, שכשהטובה באה עליהם הם מכבדים את אלוהיהם שנאמר "על כן יזבח לחרמו" וכשפורענות באה עליהם הם מקללים את אלוהיהם שנאמר "והיה כי ירעב וגו' יקלל במלכו" אבל אם הבאתי עליכם את הטובה, תנו הודאה. ואם אביא עליכם היסורים, תנו הודאה. וכן בדוד הוא אומר: כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא. צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא. וכן איוב אמר: ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך. על מידת הטוב ועל מידת הפורענות
• בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין במדת הטוב בין במדת הפורענות. וכן דוד הוא אומר תהלים קטז "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא". וכן איוב הוא אומר איוב א "ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך". ק"ו על מדת הפורענות! מה אשתו אומרת לו? "עודך מחזיק בתומתך? ברך אלהים ומת!". אמר לה "כדבר אחת הנבלות תדברי: גם את הטוב נקבל מאת האלהים, ואת הרע לא נקבל?" אנשי דור המבול היו כעורים בטובה, וכשבאתה עליהם פורענות - קבלוה בעל כרחם. והלא דברים ק"ו: ומה אם מי שהוא כעור בטובה - נאה בפורענות, כ"ש מי שהוא נאה בטובה - נאה בפורענות.
• יהא אדם שמח בייסורים יותר מן הטובה, שאלו אדם בטובה כל ימיו - אין נמחל לו עון שבידו. ובמה נמחל לו? ביסורים נמחל לו! ר' אליעזר בן יעקב אומר: הרי הוא אומר משלי ג "את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה". מי גרם לבן שירצה לאב? הוי אומר אלו יסורים. רבי מאיר אומר: הרי הוא אומר דברים ח וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מייסרך. אתה ולבך יודעים המעשים שעשית - והייסורים שהבאתי עליך, שלא כנגד מעשיך שעשית הבאתי לך.
• "אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמח בייסורים שבאים עליו, מביא ישועה לעולם"

מטרת היסורים

אמר רב הונא הנה טוב מאד זו מדת הטוב והנה טוב מאד זו מדת יסורין וכי מדת יסורין טובה מאד אתמהא אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא וכן שלמה אומר "ודרך חיים תוכחת מוסר" אמרת צא וראה איזהו דרך מביאה את האדם לחיי העולם הבא הוי אומר זו מידת יסורים (מדרש רבה בראשית פ"ט )

האור החיים אומר ובקשתם וגו' בכל לבבך וגו' בצר לך וגו'. ב' כתובים הבאים אלו צריכין ביאור דע כי יש ב' הדרגות תשובה, יש תשובה שישראל עושים מעצמן שיכירו חיובם עם הבורא ויכופו יצרם, ויש תשובה שעושים על ידי יסורין אשר יצר להם האויב ויצעקו מכאב לב, וכנגד ב' הדרגות דיבר משה אל כל ישראל, כנגד העושה תשובה הגם שלא שמע קול נוגש אמר ובקשתם משם את ה' אלהיך שיתעוררו הלבבות לחיבת אלהיהם, ומצאת, והגם שיש בידך עבירות חמורות כאמור בסמוך ועבדתם שם אלהים אחרים וגו' אף על פי כן פטורים אתם מהיסורין ודי לכם התשובה, והטעם כי תדרשנו בכל לבבך שתשובה כזו היא תשובה שלימה בכל לב ובכל נפש.

וכנגד תשובה הבאה מצד היסורין אמר בצר לך ומצאוך וגו' ושבת וגו' פירוש מחמת היסורין אשר יצר לך אויבך, וכאן לא הזכיר בכל לבבך וגו' כי באמצעות היסורין הוא שב, ומה שחסר לשבים מחמת יסורין בבחינה הדרגת התשובה משלימין אותו בבחינת היסורין עצמן שעברו עליהם כי היסורין ממרקין העונות ומטהרין את הנפש, ומה שחסר לכת הראשונה מצד שלא עברו עליהם יסורין משלימין אותו בבחינת מעלת התשובה, וכפי זה מאמר בצר לך נמשך עם מה שלפניו וזה שיעורו ובקשתם וגומר ומצאת והטעם כי תדרשנו וגו' או בצר לך וגו' ושבת הגם שלא תהיה בכל לבבך וגו', ונתן הכתוב טעם לקבלת ה' תשובה שלימה לבדה בלא יסורין או תשובה שאינה שלימה על ידי יסורין כי אל רחום ה' אלהיך: