לדלג לתוכן

משתמש:עוז שרמן/ברכי אצולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ברכי אצולה
מאת רבי יהודה הלוי

בָּרְכִי אֲצוּלָה מֵרוּחַ הַקּדֶשׁ. אֶת שֵׁם אַדִּיר נֶאְדָר בַּקּדֶשׁ. אֵ-ל נַעֲרָץ בְּסוד שַׂרְפֵי קדֶשׁ. אֵין קָדושׁ כה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי בָּרָה מִנַּחֲלֵי בור נִמְשֶׁכֶת. אֶת שֵׁם בּוחֲרֵךְ לְפָנָיו לָלֶכֶת. בּורֶכֶת לְפָנָיו וּבִשְׁמו מִתְבָּרֶכֶת. בְּרוּכָה אַתְּ לה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי גְּלוּיָה לַלֵב וְנֶעְלֶמֶת מִמַּרְאֶה. אֶת שֵׁם גָּבוהַּ וְשָׁפָל יִרְאֶה. גּדֶל מַעֲשָׂיו לְסַפֵּר כָּל פֶּה יִלְאֶה. גְּדולִים מַעֲשֵׂי ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי דְּלֵה נושֵׂאת הַגּוּף בְּלִי מִשְׁעָן. אֶת שֵׁם דּולֶה עַל בְּלִימָה אהֶל בַּל יִצְעָן. דֵּעָה חונֵן לבְּנֵי אָדָם. לְמַעַן דַּעַת צִדְקות ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי הַמִּתְאַמֶּצֶת לְהַחֲזִיק בְּשׁוּלָיו. אֶת שֵׁם הַמְקָרְבֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתֵךְ לַהֲדום רַגְלָיו. הֱיותֵךְ לְפָנָיו בְּכָל הָעומְדִים עָלָיו הַנִּגָּשִׁים אֶל ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי וָעֶד שְׁלוּחָה לְחַכֵּם לִבּות בְּנֵי אָדָם. אֶת שֵׁם וָתִיק הַשּׁולְחֵךְ לְמִחְיַת בָּשָׂר וָדָם. וְהַמַּקְדִּירָם בְּהִלָּקְחֵךְ וְשָׁבוּ לִיסודָם. וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי זַכָּה בְּעַד מַחֲשַׁכֵּי גוּף מְאִירָה. אֶת שֵׁם זהַר עולָם אָים וְנורָא. זָקַף שַׁעֲרֵי צֶדֶק וַיִּקְרָא. זֶה הַשַּׁעַר לה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי חַיָּה בְּקֶרֶב מֵתִים עֲצוּרָה. אֶת שֵׁם חַי הָעולָמִים נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. חונֵן וּמְכַבֵּד מְכַבְּדֵי הַתּורָה. חֵן וְכָבוד יִתֵּן ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי טְהורָה כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וּצְבָאָם. אֶת שֵׁם טוב לְקוָיו אֲשֶׁר לִכְבודו בְּרָאָם. טֶרֶם יָבִינוּ הֱכִינָם וּקְרָאָם. טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוב ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי יודַעַת חֵפֶץ תְּמִים דֵּעִים. אֶת שֵׁם יודֵעַ חֶפְצָךְ וּמַשְׁלִימו לִרְגָעִים. יורֶה חַטָּאִים וְאוּלַי הַשּׁומְעִים. יִזְכְּרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי כְּבוּדָה בַת מֶלֶךְ חֲשׁוּקָה. אֶת שֵׁם כְּבוד מורֵךְ מִצְוָה לא נִפְלֵאת הִיא וְלא רְחוקָה. כּה תַעֲשוּ חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי לובֶשֶׁת חַיִּים וּמִתְקַדֶּשֶׁת מִפִּגְרֵי מֵתִים. אֶת שֵׁם לובֵשׁ צְדָקָה וּקְדושִׁים לְפָנָיו מְשָׁרְתִים. לִמּוּדֵי שֶׁבַח תְּמִידִים וְלא נִצְמָתִים. לַעֲמד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי מִתְקָרֶבֶת בְּקִרְבָּהּ אֱ-להֶיהָ תְהַלֵּל. אֶת שֵׁם מְרומָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּתו מִי יְמַלֵּל. וְכָל הַנְּשָׁמָה לו תְהַלֵּל. מִדֵּי עֲלותָהּ בְּבֵית ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי נִצֶּבֶת עַל מַצָּבָהּ לַעֲשות מְלַאכְתָּהּ. אֶת שֵׁם נִשְׁקָף עַל אֶרֶץ מִמְּכון שִׁבְתּו. נְכונִים מַלְאָכָיו לַעֲשות דָּבָר בְּעִתּו. נושְׂאֵי כְּלֵי ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי סובֶלֶת אֵבָרִים עַל אֶבְרַת רוּחַ חַיָּה. אֶת שֵׁם סועֵד עולָם בְּעַמּוּד עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. סוד צַדִּיקִים יְסוד עולָם הָיָה. סומֵךְ צַדִּיקִים ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי עוטֶה תִפְאֶרֶת וְהָדָר הִתְאַזָּר. אֶת שֵׁם עושֶׂה אֲשֶׁר חָפֵץ וּמְקַיֵּים אֲשֶׁר גָּזָר. עָרִיצִים יִירָאוּהוּ וְיאמַר כָּל נֶעֱזָר. עֶזְרִי מֵעִם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי פְּנִימָה פִּנִּיתָה לְאֵ-ל חַי מְסִלּות. אֶת שֵׁם פּועֲלֵךְ לִשְׁמו נָאוָה תְהִלּות. פְּנֵי אֵ-ל תְּפִלָּתֵךְ בְּרוּצֵךְ לְחַלּות. פְּנֵי הָאָדון ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי צוּרַת שֵׂכֶל בְּחֶרֶט אֱנושׁ נְתוּנָה. אֶת שֵׁם צוּר מֵכִין עולָם וְאֵין קֵצֶה לִתְבוּנָה. צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ וֶאֱמוּנָה. צַדִּיק אַתָּה ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי קְרֵבַת שַׁדַּי אֲשֶׁר מַחֲזֵהוּ תֶחֱזֶה. אֶת שֵׁם קָדושׁ וּמְקֻדָּשׁ בְּפִי כָּל חוזֶה. קְדושִׁים יַקְדִּשׁוּהוּ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי רודֶפֶת צֶדֶק עַל עִקְּבות אֱ-להִים. אֶת שֵׁם רוכֵב שָׁמַיִם לְעֶזְרַת כְּמֵהִים. רָמִים יהודוּהוּ וְיָעִידוּ גְבוהִים. רָם עַל כָּל גּויִם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי שׁוכֶנֶת בָּתֵּי חמֶר וִיסודָהּ בַּשְּׁחָקִים. אֶת שֵׁם שַׁדַּי הַנִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע כִּתּות צַדִּיקִים. שְׁמוּרִים מִכָּל טִנּוּף וּמִכָּל עָון מְנֻקִּים. שָׁם יְתַנּוּ צִדְקות ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי תְּלוּיָה בִּימִין עֶלְיון וּנְצוּרָה כְאִישׁון. אֶת שֵׁם תְּמִים דֵּעִים בָּרוּךְ בְּלֵב וּמְברָךְ בְּלָשׁון. תִּכֵּן נְשָׁמות עִם הָאור הָרִאשׁון. תְּחִלַּת דִּבֶּר ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

יָחִיד הֲשִׁיבֵנוּ וּמִבּוֹר דַּלוּת הַעֲלֵנוּ. הָאֹמֶר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח בְּאוֹרְךָ נַהֲלֵנוּ. שִׁמְךָ מַלְכוּתְךָ וּכְבוֹדְךָ אֵל נְסָה עָלֵינוּ. אוֹר פָּנֶיךָ ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

ברכי אצולה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי, נוהגים לאומרו לפני תפילת נעילה של יום הכיפורים בקהילות הספרדים[1].

מבנה הפיוט

הפיוט הוא שיר סטרופי המורכב מעשרים ושניים בתים בעלי ארבע צלעות, שלוש הצלעות הראשונות בכל בית בעלות חריזה פנימית והרביעית מכילה פסוק מהתנ"ך המסתיים במילה ה'. בסוף כל מחרוזת מופיעה אותה שורה סופית שהיא הרפרן.
בכל מחרוזת ישנם שני רכיבי מסגרת:

  1. בצלע הראשונה- ”בָּרְכִי”
  2. בסוף כל מחרוזת- ”בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'”

לפיוט אקרוסטיכון אלפביתי, כל אות חוזרת על עצמה ארבע פעמים בראש הצלעיות המתחלפות שאינן רכיבי המסגרת, מלבד הבית האחרון שבו חתום באקרוסטיכון פנימי: יהודה הלוי בן שמואל נ"ע.

תוכן הפיוט ואמירתו

הפיוט הוא שיר שבח בו מבקש המחבר מהנשמה, שבכל צלע ראשון במחרוזת היא מכונה בכינוי אחר, לברך להודות ולשבח את יוצרה.
נהוג לומר את הפיוט כהודאה והלל לה' לפני תפילת נעילה, שהיא עת רצון, כאשר הנשמה מתענגת לשבח ולהודות ליוצרה בשמחה, מתוך תחושת טהרה וניקיון מחטא.
החזן אומר את הפיוט בנועם מיוחד והקהל עונה אחריו בקול רם "ברכי נפשי את ה'" אחרי כל בית. בקהילות יהודי מרוקו מקפידים מאד לומר אותו ולא מדלגים גם כשהזמן דוחק. [2]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. שיתופתא ברכי אצולה באתר שיתופתא
  2. מאיר אלעזר עטיה, מחזור אבותינו ליום כיפור, עמוד 671, ירושלים 2010.

קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי קטגוריה:פיוטי יום הכיפורים