משתמש:עוז דהאן/טיוטה
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הרב מרדכי בוזאגלו מחבר ספר מעיינות החכמה מהעיר דרעא תלמידו של רבי דוד הלוי - בשם מחבר ספר קבלת חכמי מרוקו - הרב רן יוסף חיים מסעוד שליט''א
רבי מרדכי בוזאגלו מח"ס "מעיינות החכמה" [1] מהעיר דרעא ואמרתי ([2] מחבר ספר קבלת חכמי מרוקו - הרב רן יוסף חיים מסעוד שליט''א) להביא כאן מעט ממה שמצאתי עליו בהקדמה לספרו שההדירו מחדש "מעיינות החכמה" (ע"י הרה"ג נסים מזגני שליט"א בני ברק תש"ע), וז"ל: בספר "שם הגדולים" למרן החיד"א כתב: ספר "מעיינות החכמה" חיבר החכם החסיד מהר"ר מרדכי מעיר דרעא בקבלה, והיה נגלה לו אליהו הנביא זכור לטוב, ונגנז הספר. ע"ש. ובספרו פני דוד (פרשת בשלח) על הפסוק זה הדבר אשר ציוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגולת מספר נפשותיכם איש לאשר באהל תקחו, כותב מרן החיד"א: שמעתי משם הרב ר' מרדכי ז"ל מעיר דרעא בערי המערב שנגלה לו אליהו ז"ל וגילה לו רזי תורה, שפירוש איש לפי אכלו לימודו, עמ"ר גימטריא י"ש, כמ"ש עתיד הקב"ה להנחיל י"ש עולמות. עד כאן.
והגאון רבי יוסף בן נאים זצ"ל בספרו מלכי רבנן (אות מ') כתב וזה לשונו: מו"ה מרדכי מדרעא זצ"ל. חי במאה השלישית לאלף הששי, אחרי גירוש ספרד והיה מקובל. אודותיו יספרו שהיה מגיד עתידות, ושנגלה אליו אליהו הנביא ז"ל, ונסע מדרעא ונתיישב בצפת, ונתוודע לפני הרב חיים ויטאל זצ"ל וסיפר בשבחו בחכמתו בקבלה. וכו'.
הרב מרדכי בוזאגלו היה תלמידו של הגאון המקובל רבי דוד הלוי, מחבר ספר המלכות, מהעיר סיביליה שבספרד. מקום קבורתו של הרב מרדכי בוזאגלו הינו בצפת, אך לא ידע איש את מיקום קברו עקב רעידת האדמה שהיתה בצפת [בשנת התקצ"ז].
בניו וצאצאיו של רבי מרדכי בוזאגלו בהקדמה של הספר מעייינות החכמה הביא רבי שלמה בוזאגלו שליט"א (נתניה, מצאצאי רבי מרדכי בוזאגלו), וז"ל: המקובל האלהי כמוהר"ר מרדכי אבוזאגלו זצוק"ל, מחבר ספר "מעיינות החכמה" העמיד אחריו מצאצאיו חמשה דורות של חכמים מקובלים בן אחרי בן: כמוהר"ר שלמה, כמוהר"ר מרדכי, כמוהר"ר יוסף, כמוהר"ר משה וכמוהר"ר יהודה. הכתובות של משפחת אבוזאגלו לדורותיה עוד כתב הרה"ג שלמה בוזאגלו שליט"א, וז"ל: בכל כתובות של משפחת אבוזאגלו דאגו להזכיר את הישגיהם של אבותינו עד לראשון בשושלת "הרב הגדול והמופלא ע"ה פה המקובל האלהי שהיה נגלה אליו אליהו הנביא ז"ל בכל שעה כמוהר"ר מרדכי אבוזגלו זצוק"ל, בעל מעיינות החכמה".
מנהג זה של הזכרת שושלת היוחסין הוא על פי "נוסח קסטילייה". מנהג זה נהוג בקהילות ספרד שלפני הגירוש. הוא השתמר עם הגעתם של אבותינו למרוקו..
תוכן הספר "מעיינות החכמה" וזמן חיבורו בהקדמה לספר "מעיינות החכמה" כתב העורך הרה"ג נסים מזגני שליט"א, וז"ל: ספר זה עוסק בחכמת צירופי אותיות. פירוש שכל אות מורכבת משלש אותיות ויש משתי אותיות. לדוגמא, אות אל"ף מורכבת מאות אל"ף ולמ"ד ופ"א. צירוף אותיות כולל כמה אופנים של צירופים, יש צירוף שהוא לחבר את האות האמצעית מכל אות, כמו אות אל"ף אמצע האותיות שלה הן אותיות: למ"ד מ"ם אל"ף. וכן יש צירוף לחבר אותיות האחרונות של האות כנ"ל. ויש צירוף להחליף האות באותיות א"ת ב"ש. ויש צירוף להכפיל כל אות שש פעמים. על ידי צירופי האותיות האלו כתב הגאון המחבר זצוק"ל תלים ותלי תלים של סודות בתורה כמו שיראה הרואה.
עוד הובא הקדמה מאת הגאון הנפלא הרב מאיר מאזוז שליט"א (ראש ישיבת "כסא רחמים" בני ברק) שכתב, וז"ל: בגוף הספר ראיתי שהמחבר הולך בשיטת קבלה קדומה מאד בחכמת הצירוף בסגנון מיוחד: כרובים וחיות ואופנים ושער ומשקל ופשוט וכו', לא נשמע כהנה בספרי האחרונים. וחשבתי שאולי המחבר חי לפני גילוי הזוהר, עד שראיתי במקום אחד שכותב "וקראו התנא רשב"י ע"ה קינא דמסאבותא", וכן הוא מזכיר את רבינו בחיי זלה"ה ואת החייט, הוא ר' יהודה חייט ז"ל ממגורשי ספרד, בביאור שמות ע"ב, השם השלשים ושמנה. כיעו"ש. יש להגביל איפוא זמן חיבור הספר בין השנים ר"ן-ש', דהיינו אחר גירוש ספרד ולפני הופעת הרמ"ק והאר"י ז"ל, שכן מסגנון המחבר ניכר שלא ידע על חיבוריהם כלל.
ובספר שרשי השמות להרמ"ז ח"א (הנד"מ בירושלים תשנ"ה) מזכיר הספר דידן וקורא לו ספר מעין החכמה, ע"ש בעמוד כ"ד ל"ה קע"ט קצ"ו וקצ"ז. ובדקתי כל הדברים שהביא והנם נמצאים בספר שלנו.
ובשם בגדולים להחיד"א מביא גם ספר מעין חכמה כ"י "שמוש התורה ורזין עילאין, מצאתי בספר קדמון כ"י ". וקרוב לודאי שכיוון לספר שלנו. ואולי המעתיק דידן החליף שמו ממעין החכמה למעיינות החכמה, כי סבר שאין בזה קפידא א"ה ריחמ"א, מסתבר ששמו המקורי של הספר הוא "מעיינות החכמה", ולא "מעיין החכמה", וכמו שהובא לעיל שמשפחת בוזאגלו היו כותבים בכתובה את היחוס שלהם עד לרבי מרדכי בוזאגלו ושם כתבו "בעל מעיינות החכמה", ולא כמו שכתב הרב הנאמ"ן ס"ט, ועיין בצילום הכתובה שהובא בספר "מעיינות החכמה", בהקדמה עמוד ט"ו.
ואחר חקירה ודרישה התברר שהמעתיק הוא הרה"ג המקובל ר' אברהם מאמו זצ"ל שחי בשנים התק"ץ – התר"ף. הבעש"ט הקדוש למד ספר מעיין החכמה עם המגיד ממזריטש עוד הובא בהקדמה הנ"ל מאת הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א, וז"ל: בחוברת "באור החסידות" (סיון תש"ס, עמוד י"ג), שהבעש"ט למד עם המגיד ממזריטש ספר מעין החכמה ואמר לו פירוש על כל תיבה (א"ה ריחמ"א, אף כאן יש להעיר אם כי לא ראיתי את החוברת "באור החסידות" במקור, שלא מוכרח שספר מעין החכמה שלמד הבעש"ט עם המגיד ממזריטש הוא מעין החכמה לרבי מרדכי בוזאגלו, כי יש עוד ספר הנקרא מעין החכמה המיוחס למשה רבינו ע"ה, ) ועיין ספר אוצר הספרים בן יעקב אות מ' ערך מעין החכמה (מספר 1717 עמ' 350 )וז"ל: מעין החכמה. ספר קבלה. מיוחס בסודותיו ג"כ למשרע"ה ונדפס עם ספר הבהיר וכו' עכ"ל, וציין לעיין באות א' ערך ארזי לבנון (מספר 965 עמוד 49 )ושם ציין מעין החכמה שמיוחס הוא למשה רבנו ע"ה, ועדיין צ"ע בכל זה דיתכן שכן למד הבעש"ט בספר מעין החכמה לר"מ בוזאגלו.
[1] ספר מעיינות החכמה מחבר הרב מרדכי בוזאגלו
[2] ספר קבלת חכמי מרוקו ל הרב רן יוסף חיים מסעוד שליט''א
- ^ 1.0 1.1 הרב מרדכי אבוזאגלו זצ”ל, מעיינות החכמה, מרוקו
- ^ 2.0 2.1 הרב רן יוסף חיים מסעוד שליטא, ספר קבלת חכמי מרוקו