משתמש:מרדכי עציון/כתבי הקודש (יהדות)
מראה
כתבי הקודש הם עשרים וארבעה ספרי התנ"ך המהוים את התורה שבכתב. ספרים אלו קדושים בקדושה מיוחדת, ומכח קדושה זו נובעים דינים שונים במגוון נושאים.
דיני כתבי הקודש
לכתבי הקודש יש קדושה מיוחדת, ומכח זה נובעים הלכות ודינים שונים. מקור הדינים הוא במסכת שבת בפרק "כל כתבי הקודש":
כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה, בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן. אע"פ שכתובים בכל לשון טעונים גניזה, ומפני מה אין קורין בהם - מפני ביטול בית המדרש
במשנה זו כלולים שלוש הלכות:
- ההיתר להציל כתבי קודש בשבת גם במקרה שזה גובל באיסור דרבנן. כעין זה אמר רבי שמעון[1]: כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש.
- החיוב לגנוז את כתבי הקודש שבלו כדי לשמור על קדושתם.
- איסור לקרוא בכתבי הקודש בשבת, כדי שלא לפגוע בשיעור שהתקיים להמון העם..
דינים נוספים:
- כתבי הקודש פוסלים את התרומה[2]. הרקע לדין זה הוא מנהג שהיה מקובל עך פיו היו מניחים את כתבי הקודש יחד עם מאכלי תרומה, מתוך מחשבה שראוי להניח את המאכלים הקדושים יחד עם הכתבים הקדושים. התוצאה היתה שעכברים באו לאכול את התרומה, ועל הדרך כרסמו גם בגליונות הקדושים. כדי ללחום במנהג העם ולהציל את כתבי הקודש, גזרו חכמים שכתבי הקודש שנוגעים בתרומה פוסלים את התרומה מאכילה.
- איסור להחזיק את כתבי הקודש ללא כיסוי[3].
- טומאת ידים, היא גזירה שהנוגע בכתבי הקודש נטמאים ידיו ופוסלים את התרומה[4]. טעם הגזירה היא כדי שלא יחזיקו את כתבי הקודש בבזיון ללא מטפחת.