לדלג לתוכן

משתמש:מהדורא קמא/סימן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וכו' דתפילין אות עבדות כדרך להיות על עבדים חותם רבם עליהם וכו' אמנם איתא בספרים טעם אחר לתפילין שהוא לאות מזכרת אהבה כדומה לזה סימני אהבה כדי שיהיה לנגד עיניו תמיד לעורר אהבתם
ספר תורת משה לחת"ס - מגילת אסתר

סימן, אות או זכרוןעברית סמל) הוא דבר מוחשי המרמז ומסמן באופן מוחשית דבר מופשט כלשהו. החפץ החומרי המסמן מקבל משמעות רוחנית מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו.

סימן באגדה

מצוות מסוימות עניינם להיותם ל'אות' ו'סימן' המסמן באופן מוחשית על הברית בין המלך ה' ובין בני ישראל בני המלכות שלו, כמו מילה שבת תפילין וכן לוחות העדות הם ההסימן העיקרי של מלכות ה' בעולם.

וכן כבר בתחילת ימי עולם מצאנו בתורה שאמר ה' לקין לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו (בראשית ד י"ד) גם אחרי המבול כשהקמת ה' ברית שלא יהיה עוד מבול לשחת הארץ עשה ה' שהקשת תהיה אות הברית אשר הקמתם ה' בינו ובין כל בשר אשר על הארץ. וכן כשיעקב כרת ברית עם יעקב לקח אבן וירימה מצבה ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד. וכן בספר יהושע (פרק ד) אחרי שחצה להם ה' את הירדן ה' אמר אל יהושע שיקחו מתוך הירדן שתים עשרה אבנים והעברו אותם עמם והנחתו אותם במלון אשר ילינו בו הלילה למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ה' בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם.

ברית יאמר על איזה קיום או שבועה ודבר קיים הנעשה בין שני כורתי ברית לקשר האהבה בין שניהם ויעשו להם איזה אות שיהיה קיומו מורה על הברית כמו העד המעיד על הדבר אמר לבן ליעקב ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך (בראשית ל"א) ועשה גל אבנים ואמר הגל הזה עד ביני ובינך היום וכן הקשת הוא אות קיים מורה על קיום הברית שכרת השם עם נח ובניו

ספר העקרים - מאמר רביעי פרק מה
חז"ל דרשו שהמנורה היא סימן ועדות לכל באי העולם שהשכינה בישראל

חז"ל דרשו שהמשכן נקרא בתורה משכן העדות מפני שכל המשכן הוא אות ועדות לכל באי עולם על סליחה ומחילה של חטא העגל[1] או משכן משכן העדות שכל זמן שישראל עוסקין בתורה ובקרבנות תהא עדות להם שאינם יורדין לגיהנום [2] וכן דרשו על מה שכתבה התורה שהדלקת הנרות תעשה מחוץ לפרוכת העדות, ודרשו מה תלמוד לומר פרוכת העדות שאף המנורה היא סימן ועדות לכל באי העולם שהשכינה בישראל[3] ופירש רבא שעדותה של המנורה היא בנר המערבי שנותנין בו שמן כמו ל הנרות האחרים אבל הוא נשאר דולק יותר וממנו היה מדליק ובו היה מסיים[4] .

ביאר רבינו בחיי שהדם שציווה ה' את בני ישראל לשים על המזוזות ביציאת מצרים הוא אות הרמז לחיים ומיתה, מיתה בשונאיהם היא מכת בכורות וחיים לישראל כי הדם הוא הנפש, וכיון שנעשה בהם אות זכרון זה על מזוזות בתיהם לא יתן המשחית להשחית.[5]

סימן בחכמת המחקר

שלושה סוגי סימנים

הקשר שבין הסימן לבין הדבר המופשט שהוא מסמן עליו יכול להיות או טבעי או הסכמי או שמימי.

סימן הסכמי

סימן הסכמי הוא שיש עליו הסכמה של ציבור או ציבורים שהוא מסמן דבר מסוים. למשל דגלי הממלכות. אין קשר עקרוני בין הצורות והצבעים של הדגלים לבין הממלכות השונות, אך מוסכם על ידי הכל שצבעים מסוימים מסמנים ממלכה מסוימת. סימן הסכמי הסימן ההסכמי יכול להיות הסכמה של ציבור מסוים ומוכר בדרך-כלל רק בתוך ציבור מסוים, לעתים יש סימנים החורגים מגבולותיו של ציבור מסוים ומשתתף לכמה ציבורים, ולעתים משתנה משמעות הסימן בין ציבור לציבור, כך נחשב בעולם הנוצרי השתי וערב גמא לסימן של הנאצים והרוע, אך לעומת זאת במזרח הרחוק הוא סימן של מזל טוב. הסימן ההסכמי יכול להיות הסכמה של ציבור מסוים והוא יכול להיות אפילו הסכמה פנימית של אדם אישי מסוים שהאדם מחדש לו סימן פנימי על פי רגש אישי שלו שמתקשר אצלו לסימן מסוים, למשל אדם עבר רגש קשה במקום מסוים, יתחדש לו הסכמה פנימית שאותו מקום קשור לרגש שהוא עבר. למשל דבר מעציב שהתרחש לאדם בעיר מסוימת. העלאת שם העיר, תקשר את האדם לאותו הרגש העצבות, והעיר הזאת תהיה בעבורו סימן לדבר מעציב.

סימן טבעי

השמש היא סימן טבעי עם יסוד הסכמי. בארצות הצפון היא מסמנת כוח מחיה ומגדל, ולעומת זאת בארצות החמות היא מסמנת כוח מסוכן ומאיים.

סימן טבעי הוא סימן שמכיל זיקה פנימית וקשר מטבע בריאתו בינו לבין הדבר המפשט שהוא מסמן, והוא מושרש בהתדמות והרגש של כל המין האנושי באשר הם, הסימן הטבעי יסודו בסגולות הגוף, החושים והנפש המשותפים לכל בני האדם, ולכן אינן מוגבלים לאישית או לציבורים מסויימים. למשל סימני בגרות מסמנים שהנערה בוגרת, ובדומה לזה האש מסמנת "חיות, תנועה עם התמדה, שינוי, רושם של כוח, של מרץ ושל חינניות וקלילות" ולכן היא מתאימה למצב רוח של שמחה מרץ, קלילות, תנועה ועליצות. אמנם לפעמים אף הסימן הטבעי יש בו עניין הסכמי ומובנם של סימנים יכול להשתנות בהתאם לרגשות וההתדמויות ולתפקיד שלהם בציבורים שונים. למשל השמש, שבארצות הצפוניות שופעות המים היא מייצגת את הכוח המחיה, המגן והמגדל, ואילו במקומות שבהן עוצמתה גדולה מאוד כמו המזרח הקרוב, היא מסמנת כוח מסוכן ואף מאיים שיש להישמר מפניו.

סימן שמימי

על פי קבלה סימן שמימי הוא סימן שבעולמות העליונים הוא שמכיל זיקה פנימית וקשר סגולי בינו לבין הדבר שהוא מסמן, אבל בעולם הזה התחתון הוא לא מתגלה אלא כשיש עליו הסכמה של ציבור או ציבורים או אפילו הסכמה פנימית של אדם אישי מסוים שיש הסכמה שהסימן המסוים יסמן את הדבר המופשט, וכאשר נעשית הסכמה בתחתונים שורה העליון בתחתון וחל על החפצא המסוים הארצי הקשר הסגולי השמימי[6]. וסדר זה קיים בין בעולמות העליונים של הקדושה ובין בעולמות העליונים של הסטרא אחרא מפני שזה לעומת זה עשה אלוקים.[7]

סימנים של ראש השנה: תפוח בדבש, תמרים ורימון.

כאשר ירצה לפעול פעולה ויצטרך אל המשכת הדין אז יתלבש האדם ההוא בבגדים אדומים ויצייר צורת ההווייה באודם, וכן לכל הפעולות והממשכות, וכאשר יצטרך חסד ורחמים יתעטף לבנים. ולנו בזה ראיות ברורות מהכהנים שהמשכתם מצד החסד ובגדיהם בגדי לבן להורות על השלום. וזה ענין כהן גדול ביום הכיפורים שהיה מעביר זהבים ולובש לבנים מפני שעבודת היום בבגדי לבן. ונתנו טעם לדבר שאין קטיגור נעשה סניגור, הורו בפי' על הנדרש.

ועל דרך זה ודאי לענין הקמיעין כאשר יעשה אדם קמיעא לחסד יצייר השם ההוא בלובן מזהיר כי אז תגדל פעולת השם ההוא. וכן בדין לצייר שם הדין באודם, ומה גם אם יציירהו בדם שעיר שאז הגוון וסבתו הכל מורים על הדין. והדברים האלה ידועים ומבוארים אצל כותבי הקמיעין ואין לנו חלק בעמלם. וקרוב לענין זה היו עושים עובדי הככבים והמזלות שהי' עבודתם בקטרת ידוע אצלם להשפיע להם כח מהמזל ההוא והיו מתלבשים בלבושים מתייחסים אל פעולתם כאולתם.

והעד הנאמן בזה אבני החשן י"ב אבנים מתייחסים לפי המשכת י"ב שבטי ישראל ממקום גבוה וכו'. וזה טעם הלבנת לשון של זהורית ביום הכפורים וכו'. וזה טעם החסידים הראשונים בימי העצירה היו משליכים מים לפניהם בעת תפלתם כדי שיתכוון לבם אל הענין ההוא ותתפעל נשמתם וימשוך כפי התעוררותו כדפי'.

ואין ספק שזו היא הסבה בעטיפת השחורים לאבלי ציון כדי שיתפעלו מהעדר האור והשחרות הגובר כענין אלביש שמים קדרות (ישעיה נ ג), ויש כמה וכמה עניינים המורים על זה ומעידים על הענין ואמיתיתו.

פרדס רמונים - שער י פרק א

זה לעומת זה

הסימן העיקרי על הברית שבין ה' ובין ישראל

הסימן העיקרי של דת ישראל

הסימן העיקרי על הברית שכרת ה' עם בני ישראל במעמד הר סיני היא השני לוחות הברית לחות העדות שהם נמצאים במרכז המשכן ובית המקדש בקודש הקדשים והלוחות הם סימן ועדות שה' שורה בקרבנו בתחתונים, והם התמצית של כל התורה כולה[8].


שני לוחות העדות. עדות היו לישראל שהשכינה שורה בתוכם כמי שמביא בידו חותמו של מלך

רבנו בחיי שמות לא יח

סימנים עיקריים של דתות אומות העולם

זה לעומת זה הסימנים העיקריים של דתות אומות העולם
לא תלמד לעשות – אבל אתה למד להבין ולהורות כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים
רש"י דברים יח, ט

זה לעומת זה עשה אלוקים ולכל הדתות של אומות העולם יש סימן עקרי של הדת שלהם, סימן שהסכימו עליו בני הדת וחל על החפצא המסוים הארצי הקשר הסגולי השמימי בשורש של אותה הדת בעולמות העליונים בהיכלות התמורה.

בחצי השני של התמונה שבצד שמאל מוצגים הסימנים העיקריים של הדתות הגדולות של אומות העולם נפרט שמות הסימנים בלשונם ומימין לשמאל של הלוחות הברית (ולא מימין לשמאל של הלומד).

סימנים של ממלכות אומות העולם

סימן מסימני מלכות ה'
סימן של ממלכת מרוקו

לכול ממלכות העולם יש סימנים מוחשיים המרמזים ומסמנים באופן מוחשית את המלכות והממלכה. מטרתם של הסימנים הוא לאחד אנשים על ידי הסימן המוחשי, בין אם הוא חזותי ובין אם הוא מילולי או יסודות מוסריים, מטרות, או תולדות הימים משותפים, הסימנים נועדו להיות כלליים, ולכלול את כלכל בני הממלכה.

סימנים השכיחים ברוב הממלכות

סימנים ביישובו של העולם

ביישובו של עולם לעתים קרובות, סימן הוא שלט מודפס או כתוב, כך, סימנים או מייצגים יחידות ממוניות, וכן הלאה. סימן יכול להיות גם ישות לא-ממשית, קידה היא אמצעי מוכר להבעת כבוד.

בחכמת הלימודים יש שימוש נרחב בסימנים כמו חיבור, חיסור, אינטגרל, סימון קבוצה וכדומה כומו π או !. בעקבות חכמת הלימודים משתמשים גם החכמות המדויקים בסימנים אלו וגם באחרים (למשל הסימנים שמייצגים יסודות בחכמת ההרכבה).

גם עולם הפרסום עושה שימוש נרחב בסימנים שונים, לעתים קרובות מחוץ להקשר המקורי שלהם על מנת לקדם את הפרסום. סימנים ותווי סימון ותקינה על מוצרים שונים מיועדים להעיד על תכונות המוצרים. חלק מהסימנים משמשים למטרות שיווק ופרסום, ואילו אחרים נובעים מעמידה בחוקי מדינות או בתקנים כאלו ואחרים.

חלק מהסימנים משמשים למטרות עזר וסיועה למכירה ופרסום, ואילו אחרים נובעים מעמידה בדיני הממלכות או בתקנים כאלו ואחרים. בדומה בדומה לפרסומאים, פוליטיקאים נוטים להשתמש בסימנים ("שלום", "ביטחון", "עוני") בשביל לשכנע את המצביעים לתמוך בהם.

עיין עוד

עיין בספר

הערות שוליים

  1. מהו העדות א"ר שמעון ב"ר ישמעאל עדות הוא לכל באי עולם שיש סליחה לישראל ד"א עדות הוא לכל העולם שנתמנה מפי הקב"ה א"ר יצחק משל למה"ד למלך שנטל אשה וחיבבה יותר מדאי כעס עליה והניחה והיו אומרים לה שכנותיה אינו חוזר עליך עוד לימים שלח לה ואמר כבדי את פלטין שלי והציעי את המטות שביום פלוני אבא אצלך כיון שהגיע יום פלוני בא המלך אצלה ונתרצה לה ונכנס אצלה לפלטין ואכל ושתה עמה ולא היו שכנותיה מאמינות אלא כיון שהיו מריחות ריח בשמים באותה שעה ידעו שנתרצה לה המלך כך הקב"ה חיבב את ישראל והביאם לפני הר סיני ונתן להם את התורה וקראן ממלכת כהנים שנאמר (שמות יט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אחר ארבעים יום חטאו אותה שעה אמרו העובדי כוכבים אינו מתרצה להם עוד שנאמר (איכה ד) אמרו בגוים לא יוסיפו לגור כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם מיד סלח להם הקב"ה שנאמר (במדבר יד) ויאמר ה' סלחתי כדברך אמר משה רבון העולם הריני מפויס שמחלת לישראל אלא הודיע לעיני כל האומות שאין בלבך עליהם א"ל הקב"ה חייך הריני משרה שכינתי בתוכם שנאמר (שמות כה) ועשו לי מקדש ומכירין שמחלתי להם לכך נאמר משכן העדות שעדות היא לישראל שמחל להם הקב"ה:(מדרש רבה שמות - פרשה נא פסקה ד)
  2. מדרש רבה שמות - פרשה נא פסקה ז
  3. מנחות פו ע"ב, ספרא פרשת אמור פרשתא יג
  4. מנחות פו ע"ב
  5. רבנו בחיי על שמות פרק יב פסוק כג
  6. פרדס רמונים - שער י פרק א
  7. וקרוב לענין זה היו עושים עובדי הככבים והמזלות שהי' עבודתם בקטרת ידוע אצלם להשפיע להם כח מהמזל ההוא והיו מתלבשים בלבושים מתייחסים אל פעולתם כאולתם (פרדס רמונים - שער י פרק א)
  8. כמו שביאר רס"ג

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא מדע הדתות.