משתמש:מארק12/טיוטה

כתבים יהודים אבודים

מלואים לשערי חומת ירושלים

ט.ובכלל מה רבו ומה עצמו האבדות בספרותנו הקדושה עד לאין מספר! ולא רק ולא רק בספרות התלמודית כי גם בספרות כתבי הקודש רבו וגדלו האבדות מאוד מאוד. הבה נחזה כמה וכמה שמות ספרים שנזכרו דרך אגב במקרי דברי הענינים גם בכתבי הקודש גם בספרות התלמודית שאין אתנו גם אחד מהם בשכבר נאבדו ומה רבו ועצמו הספרים שלא נקרה המקרה להזכיר שמותיהם ונאבדו בלי נדע גם שמותם.

וביותר רבו האבדות לפנים קודם מציאת הדפוס בהיותם הספרים רק בכתבי יד וההעתקות לכובד המלאכה הזאת מעטו מאד לכן אבדו הרבה ספרים על נקלה אבדות שדמות שאינן חוזרות לעולם.

צאו וראו! הנה נזכרו בכתבי הקדש במקרי ספורי הענינים אלה הספרים שלא זכינו לראותם מעולם:

ספר מלחמות ה' (במדבר כ"א י"ד)
ספר הישר (יהושע י' י"ג ושמואל ב' א' י"א)
ספר תורת האלהים (יהושע כ"ד כ"ו)
"וידבר שמואל אל העם את משפט המלוכה ויכתב בספר. ותרגם יונתן: וכתב בספרא ואצנע קדם ה'. (שמואל א' י"ד כ"ה)
ספר דברי שלמה.(מלכים א' י"א מ"א)
ספר דברי הימים למלכי ישראל.
ספר דברי הימים למלכי יהודה.
ספר היחש.
ספר מלכי ישראל (ייתכן שספר זה הינו ספר מלכים או ספר דברי הימים למלכי ישראל).
דברי הימים למלך דוד.
דברי שמואל הרואה.
דברי נתן הנביא.
דברי גד החוזה.
נבואת אחיה השילוני.
חזות יעדו החוזה, נקרא גם "דברי...עדו החוזה" ו"מדרש הנביא עדו"
דברי שמעיה הנביא.
מדרש ספר המלכים.
ויתר דברי עוזיהו הראשונים והאחרונים כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא

ספרי חז"ל

מכילתות

א) מכילתא דר' אלעזר בן חסמא . - מובאה בציוני פ' בשלח (בפסוק הנני ממטיר לכם).
ב) מכילתא דבן עזאי משמו דר' עקיבא בן יוסף . מתחילה מפרשת ויקהל, שבה סיים ר' ישמעאל מכילתא שלו , עד סוף הספר (שפתי ישנים).
ג) מכילתא דר' חנינא בן אחי ר' יהושע , מבאה ברוקח הלכות ברכות ( סימן ש"ך) .
ד) מכילתא דר' ישמעאל עד סוף התורה , כן כתב הרמב"ם בהקדמה לספר היד "חוברה עד סוף התורה". ולפיננו איננה רק עד הכתוב "לא תבערו אש " (בפ' ויקהל) .
ה) מכילתא דר' עקיבא , נזכרה בהקדמת הרמב"ם הנ"ל
ו) מכילתא דר' רחומאי . מובאה בציוני פ' נשא (לברכת כהנים) .
ז) מכילתא דר' שמעון בן יוחאי . מובאה ברמב"ן בסוף פ' ויחי ובפ' משפטים (על הכתוב אם בעל אישה הוא) ובפ' אמור (כ"ג כ"ו) כתב ובמכילתא ראיתי בפ' החודש וכו' , ואח"כ ראיתי במכילתא אחריתא דרשב"י ששנו בה לשון אחר כו' עכ"ל . ומובאה גם במסורה קטנה פ' שמות ג' ד') .

מדרשים

מדרש אבכיר. מובא בילקוט שמעוני ובילקוט ראובני פעמים רבות וכן בספר הרוקח (סימן שס"א) ובשל"ה (דת"ב) ובעל מאור עיניים ראהו בכתב יד, כמובא בחלק אמרי בינה (פג"ז), וכן מובא בס' שה"ג להרחיד"א ז"ל ובספר רב פעלים.
מדרש אגור. נדפס בצפת בשנת שפ"ו ע"י מהר"ם די לונזאנו ונאבד ממנו.
מדרש איוב מובא בילקוט איוב (תתצ"ז) ובריקאנטי פ' בראשית, ובילקוט המכירי על ישעי' (עמוד 252) , ובמתנות כהונה (ריש פ"ט) , ועיין בשה"ג : להרחיד"א ז"ל , ובס' יריעות שלמה למהרש"ב ז"ל (עמוד 18)
ד ) מדרש אספה , מובא בילקוט בשלח בפסוק וירב העם עם משה ,ועוד בכמה מקומות ,וכן מובא במנורת המאור לר"י אבוהב ,ובבחיי פ' בהעלותך, וברוקח (סי' ש"כ) ובשה"ג להרחיד"א ז"ל .
ה) מדרש הגלוי. הובא פעמים רבות בס' צרור המור על התורה (לר' אברהם סבע) כן מביאי ר"י קארו זקנו של מרן הב"י בספרו תולדות יצחק פ' ויחי .
ו) מדרש דברים זוטא . מובא בילקוט שמעוני בספר דברים פעמים רבות.
ז ) מדרש הרנינו. מובא בפירוש המיוחס לרש"י על ב"ר (סי' מ"ב, נ"ה ונ"ו) ובשבלי הלקט (סי' צ"ז ורצ"ג)
ח) מדרש השכם. מובא בתנד"א (פט"ו)
ט ) מדרש ויכלו . " הביאו רש"י ( ולדיין חלמיויי רשוי ) בפי ' דת " א ( נ ' א ' ) , וברוקח הלכות שבח ( מ ' מ ' ק " ח יי " ) ובחלבות ר " ה ( סי ' ריט רשב " י ) ובשבלי הלקט השלם ובתוסזוז מהדרין ( ראו ע " א ) בשם הר " ר משולם בענין אהם קרויים אה , ובעיטה מקובצת ( שו ) , ובשת " ג להרחיד"א ז " ל ובספר רב פעלים ועוד
י) מדרש ילמדנו . גם הוא אבד ואיננו ,ובטעות קראו איזה מדפיסים להתנחומא בשם ילמדנו כי רק הספר שמות שבתנחומא (שנדפס כבר לפני התנחומא השלם) הוא מילמדנו . ובערוך ובילקוט נמצאו הרבה מאמרים מילמדנו , ובעל ס' מאור עינים (פ"יט) כתב שישנם בידו שני מדרשי ילמדנו .
יא) מדרש ר' יצחק בן פרנך . מובא ב
יב)מדרש ישעיה
יג)מדרש חנניה לספר יחזקאל
יד)מדרש מי השלח מובא פעמים רבות בספר איומה כנדגלות לר' יצחק אונקניירא ובשה"ג להרחיד"א ז"ל.
מדרש מ"ט מדות (כלו' מ"ט כללים או מדות וכל מדה כוללת כמה מאמרים) מובא בילקוט פ' נח על הכתוב ויהיו בני נח. וברש"י פ' תרומה (ק"ז ק"ה) וקורהו משנת מ"ט מדות ובפירושו לתהלים (ע"ח ט"ז) , ובפירושו מלכים א' (פסוק ט"ז וכ"ח) , ובפי' המיוחס לו לב"ר פ' וישלח, ובמסכת סוכה ( דף ח' ע"א). ובתענית (כ"ד ע"א) מזכירו רש"י בשם ברייתא דמ"ט מדות. ובעירובין (י"ג ע"ב).והראב"ע כתב בס' יסוד מורא שר' נתן חברו, והרא"ש בתוספתא לב"ב (דף כ"ו) מביא ברייתא דמ"ט מדות. וכתב בס' יריעות שלמה להרש"ב שהס' "משנת המדות" שנדפס ע"פ כ"י מינכען 1864, אינו זה מדרש ל"ט מדות שאין במשנת המדות מאמריו של מדלט"מ.
טז) מדרש סדורו של עולם , מובא בבחיי פ' קרח (ט"ז ל"ג)
י"ז)מדרש עזרא. מובא בהקדמת ר' תם ן' יחייא לס' יוספיון (הוא בעל שו"ת אהלי תם שנדפס בספר תומת ישרים).
י"ח) מדרש הקצר מובא בס' הלוי למהר"ש אלקבץ פעמים רבות.
י"ט) מדרש תרי עשר. מובא במתנות כהונה במד"ר פ' שלח (פסוק ט"ז) ובפ' בלק (פ"כ)
כ)ספרא דאגדתא דרב המנונא סבא. מובא בזהר דהאזינו (דף רצ"ב) ובפינחס (רל"ו ע"ב)
כ"א) אגדתא דרב ייבא סבא. מובא בזהר דהאזינו (דף רצ"ב)
כ"ב) אגדת הסודות לר' נחוניא בן הקנה. מובא בשפתי ישנים ובסדר הדורות.
כ"ג) אגדתא דבי רב
כ"ד)אגדת רות . מובאה בילקוט יהושע רמז ל"ה וכתב בספר רב פעלים שאין זה לא מדרש רות לא רות רבתי.
כ"ה)ספר הגדה מובא ברש"י סנהדרין ( ל"א ע"ב) בענין מר עוקבא.

מגילות

וכתב בס' רב פעלים (עמוד י"א) שגם מהמעט מדרשים שנשארו לנו חסרים הרבה מאמרים שמובאים בספרי הראשונים ומביא הרבה מהם לדוגמא, וכן מביא כאלה הרש"ב במבוא למדרש זוטא הערה ה'.
לא עם פרושים שונאין יו , דרכו שם נים ואברו לע , גט , שרה ונפ ' וארא ( ש ' לן ת שהיו סשתעשעין בהן סשה " . אל יהו נשענים , ואל ידו ר טוביה , כהן
השר קצת מהמגלות שאבדו לנו : המגלות שנזכרו בתלמור ומדרש ובספרי הראשונים ואבן . .
א ) מגלות שהיו לאבותינו במצרים . א במדרש שיר ( פ " ה אות י " ח ) ובהנחוטא פעלים א ) פמלה
ד ) פלת בית חשמונאי , מלת חשמונאי בעל הלכות גדולות (הלכות ספרים) כתב , זקני הם כתבי מעלה בית חשמונאי ' עכ " ל . ונוכרה גם מהימנה ' להר' נסים בר יעקב , ונראה שביפיו עוף - אדם , ואם היא מלת חשמונאי שנמצאה בידנו בספרים כתובים אחרונים ) ( אפוקריפין . א " כ לא נאבד ממנו ב עברית , ולא הגיעה לידנו רק העתקתה ,
ה ) מלת חסידים או משנת חסידים . הנקראת כן על שם מילי דחסידי דכתיבי בה ( עי ' בית פ ' עקב על הכתוב אם שמע , וכתב במנלה סתם יהיא מור זקני ביה הסאי זני : . וכיה נס ברים ספר דנוך מיד היתה שנויה בד ב החיים הנוספים על הג ' ד אני כ " א טף הספר בלתי - ( עי ' ב " ק דף ל ' ע " א )
ט ) מגלת סתרים י נברה בתלמוד פעמים רבות , וכתובים עליה הלכות פסוקות ( לדעת הטרור או דברי היחיד שלא נשנו בבהמ " ד ( לדעת רש"י ) או משניות קדמוניות לפני רבינו הקדוש ( לרכת בעל ס' הליכות עולם ) , והסתירוה משום דברים שבע " פ כו ' והתירו לעצמן לכתבם על ספר בשביל שלא ישתכחו , ולא היו מסתכלין בהן רק דרך ארעי ( פי ' המורה י " ד ע " ב ) ( ועי ' בב " ט נ " ב ע " א בפרש"י ) . י מנלת שושן . מזכירה הרמב"ן בפ ' הצא עה " פ לא תתעמר בה אבדות ספרים שונים , מספרי חז " ל : ומי מנה את המון שאר הספרים הקדמונים מספרי ר " ל שבא זכרם בתלמוד ומדרשים ובשארי ספרי הראשונים , ואנחנו לא זכינו לרז אבדו , ונפק
ספרא דאום קדמאה נזכר בוהר יתרו ( דף ע ' ) זבו " ח יהרו , ובטסכה ב ' ס ( דף ס " ה עין נטש נוכר ספרא דארם הראשון .
ב ) ספרא וגניזא דשלמה מלכא . בזהר יתרו ( שם ) וסבא בהקרטה פי ' הרמב"ן עה " ה .
ג ) ספרא דרב המנונא סבא . בוהר ח " ן ( דף י ' ) ועוד כננה בקוטה , ובהק " ו ( קושטא קל
ד ) ספרא דחכמתא דשלמה מלכא . בזהר פ ' בלק ( דף קצ " גן ובמדרש הנעלם ( ז " ח ר ' בראשית ) .
ה ) ספרא דחרשין של שלמה . סוד העבור . וכתב בס' רב פעלים ( דף מ " ז ) הנעהק אצל האוסוה וטיטוס הביאו מירושלים , ונדפסו ט " ז ניכחאות ואחד בא לידי , ואל עטו אביאנו עכ " ל . ואנחנו לא זכינו לראוהו .
ו ) ספרא דרב ייבא סבא . מובא בזהר ריש משפטים
יד ) ספר הבטחון מאת ר' יהודה בן בתירא הביאו רב חמאי גאון נסור הידיי , ודקרוט קצה נהר המליאה ( לו פליאה ( מין בספר עבודת הקודח חלק החבלים חי " ז ( דף ע " ז ע " ב ) .
טו ) ברייתא דרב אדא [ כר אהבה על סוד העבר היא היתה עור לעיני הרב עובדיה ב " ר דוד ( בעל הקירות על קידוש החודש להרמב " ם ז " ל , עי ' רמב " ם ישט פ " י ) וכן טיירי בתי קול יהודה על הכוזרי ) וזה רב אדא היה בימי רבי ( דהרי רב אדא הוז ) עי ' תוספות השניה לט מי ( כ ' ע " ב ) ד " ה אמר לה , וחוס' קדושין ( דף עין עיר ) ד ' ה היום , ובהוס ב ' ב נ " ב , ע " א ) ד " ה אמר ליה רבא שהוא ( רב אדא ) דסים בחישה והשאיר אותי הנשים - וכתב בס' היוחסין משםי
אם ) מר מראות הצובאות ממדרשו של ר"ש בן יוחאי מובא בס' עבה " ק לר ' ס בן גבאי ז " ל ( אג " ד ) . : ספר נמוקי רב נחמן ריש מתיבתא בסורא , מובא בספר כפתור ופרח לר " י הכהן ז " ל חבו מצו בשנת ה בא כפרי זוטא . הובא כמה פעמים בילקוט , ונקרא ג " כ ספרי של פנים שני ( בר " ויקרא יד
י"ט) , וברש"י סוטה ט " ז , מדרש שני בפנים אחרים . ובסנהדרין ( נ " ט ע " א ) כתב רש"י זה מצאיזי בפרייתא ושרי , לא מספרי שלנו אלא כוונתו על הספרי זוטא . ובתהות לפי הר " ש , פרה פ " ח ס " ז קוריחו , וישלחו זוטא " , ובערוך ערן ברודס ב ' יעיך פג כחג ובמדרש פגים אחרים של וישלח " ,
כג ) עיטא דחכמתא דשלמה . - סבא בותר ויחי ( רנ " ה �
ובס' דב פעלים 0 פביא שיים מיושמים אותו לרבינו החריש , זייט ששידרס אותו לשמעון הצדיק " ומובא בכמה ספרי ראשונים ע " ס . ועוד נזכרו בספרי הראשונים ספרי חייל בעניני מעשה טאשית ומעשה מרכבה רבים מאד שאבדו סארנו , ולא הכרנו בזה רק מקצת שן הפקות לדוגמא , ובה רבו בל " ם כהנה דגה אשר לא נכון עם נסחרי הראשונים אם בפני שלא הביאום סקיי הענינים לזה , או שאבדו עם מהם וכתב הרמב " ם זל כס' טורה נבוכים ( ע " א ) ח " ל נודע כי הרגשת הרבות אשר היו באום הם באמתת אלה הענינים א ) אברו באורך הטי ) ובשלום האופות הסבלות עלינו ג ) , ובהיות העניינים ההם בלתי מורים לבני אדם כלםין שאפילו התלסר
ופל חסין המים ועדכונים זרי כל נביאי כראל וידידים כל זקני ישראל וחכמיו הנם כל התנאים האשראים אל קרן כתבו במי ים של אלפים שנה הראשות המלווה או הדייר עשירות בענק ויח דמרט , כנראה כבירה בלהקה נביאים חוזים בחכמים וספרים לאין חור תה כי בן מר וחס חבי ידיהם לא התחיל ה ' לו רק מעט מהכה בהר מים אל תהיה כל חי רכבת ישראל , בשם התקיים בו הללה , שאיתם נשי מים ( בית ג ' לג ) כך נהדריכה בו הקללה הברה הגבת וכמו ובינת נבתיו הסהר ' שני לה מ ' ) לשר ארדן אם הם גם סרי חכמים ימי בינחם יסירו נמסרים לבל יפו , שהרי פארן פרידם ראנר חגשהם ובינוב שהשקיני בהם . יעל קללה אט ר ' חגי יוסף לה אל