משתמש:יונתן מ/טיוטה
פירוש רבינו חננאל הוא פירוש-ביאור לתלמוד הבבלי שנכתב על ידי רבי חננאל בן חושיאל. זהו הפירוש הראשון שנכתב לרוב התלמוד הבבלי. פירוש זה מהווה מקום חשוב בספרות פרשנות התלמוד והבנתו.
כתיבת הפירוש
הפירוש החל להיכתב לכל המאוחר בשנת ד'תשצ"ח (1038) וכתיבתו הושלמה בשנת ד'תתי"ג (1053) או מאוחר יותר. [1]
אופי הפירוש
תמצות
הפירוש מתמצת את הסוגיה באופן ענייני ומבאר בקיצור את חלקיה הקשים יותר, בעוד שעל החלקים הפשוטים יותר הוא פעמים רבות מדלג וכותב "וכל השאר שמועה פשוטה היא" וכדומה[2]. מטרתו העיקרית של הפירוש היא פסיקת הלכה, על כן דעות שנדחו בגמרא אינן מובאות, או שמהלך הקושיות שהביא לדחייתן מתואר בקצרה במילים: "ופרכינן ליה" (ודחינו את סברה זו). בדרך כלל, בסוף הסוגיה כותב רבינו חננאל את מסקנתה להלכה. נדיר למצוא בפירוש השוואה למקורות אחרים בתלמוד הבבלי (אם כי נפוצות מאוד השוואות לתלמוד הירושלמי, ראה להלן) או קושיות על הסוגיה. גם את האגדות מביא רבינו חננאל בקיצור, תוך השמטת פרטים שאינם עיקריים ולרוב מבלי לפרשן. אם כי, כאשר האגדה תמוהה במיוחד או שקל להבינה באופן שגוי, מספק רבינו חננאל הסבר קצר כדי להניח את הדעת. בהסבר זה נוקט רבינו חננאל לרוב עמדה רציונליסטית, כמנהג גאוני בבל.
גרסאות
לאורך הפירוש חותר רבינו חננאל לגירסת התלמוד הנכונה ביותר. לשם כך נעזר בכתבי יד מדויקים שהיו ברשותו ובהשוואות לתלמוד הירושלמי. ראשונים רבים מציינים שגירסתו מדויקת ביותר.
מקורות
הפירוש מסתמך בעיקרו על פירוש רב האי גאון, אשר נחשב לרבו הרוחני של רבינו חננאל, פירושים אשר עברו במסורת בקרב רבני איטליה והתלמוד הירושלמי. בפירוש המצוי בידינו קיימות למעלה מ-300 השוואות לסוגיות מקבילות מהתלמוד הירושלמי. לרוב, על מנת לפסוק הלכה שלא התבררה דיה בסוגיה.
האור זרוע מייחס לרבינו חננאל את הכלל בפסיקת הלכה שבכל מקום מחלוקת בתלמוד בו כתוב "ופליגא דפלוני" (ונחלק על פלוני) - ההלכה נפסקה כדעת החולק. אך למעשה, נראה שכלל זה קדום יותר.[3]
כלל נוסף המיוחס לו ע"י ספר סדר תנאים ואמוראים הוא הכלל: "כל תיקו דממונא לקולא ודאיסורא לחומרא" - כאשר הגמרא פסקה שאין הכרעה בדין מסוים, אם זהו דין ממונות - יש להקל, ואם איסור - יש להחמיר. [4]
פירושו נדפס בדפוס וילנא בצידי הדף.
היחס לפירוש
הפירוש התקבל בקרב מפרשים מאוחרים יותר, והם מרבים לצטט ממנו. השפעה ניכרת השפיע הפירוש על רבי נתן מרומי בעל ספר הערוך. הפירוש נזכר פעמים רבות בדברי התוספות,
רבי שלמה הכהן, בעל ה"חשק שלמה", כתב הגהות והערות על פירושו של רבינו חננאל.
מהדורות הפירוש
הפירוש המצוי בידינו הוא על סדר מועד, נשים ונזיקין, ומספר מסכתות נוספות הנוגעות להלכות מעשיות.
פירוש ר"ח על הש"ס, ברובו הגדול, נדפס לראשונה בש"ס מהדורת וילנא מכתבי יד, למעט הפירוש על מסכת פסחים שכבר נדפס קודם לכן בפריז בשנת תרכ"ח, ועל מסכת מכות שכבר נדפס ב"מגדל חננאל" בברלין בשנת תרל"ו. הפירוש נכתב על מסכתות נוספות, אך חלק לא הגיע לידינו. ידוע כי לפני הראשונים היו לעתים נוסחאות אחרות בפירוש מאשר לפנינו.[5]
לקריאה נוספת
- בספר גדולי ישראל מאת הרב ראובן מרגליות. [1]
- דיון אודות פירושו למסכת ברכות בפורום אוצר החוכמה. [2]
- .הספר "מגדל חננאל" באתר היברובוקס.
- מבוא לפרשנות התלמוד מאת הרב שלמה טולידאנו