משתמש:חסידישע איד/תומכי תמימים מגדל העמק

חסידישע איד/תומכי תמימים מגדל העמק
	אין תמונה חופשית
ישיבה
תקופת הפעילות	אלול תשל"ז – הווה (כ־1,969 שנים)
מייסדים	הרב יצחק דוד גרוסמן
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב יצחק גודלברג
תלמידים
	320

ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בחודש אלול תשל"ז, ונכון לשנת תשפ"א לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.

היסטוריה

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה על ידי ישיבה גדולה. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת בחורים שיפעלו בישיבה. אביו - הרב ישראל גרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד התערב בנושא ופעל להבאת הבחורים. לאחר מכן הורה הרבי מליובאוויטש לאחר התיעצות עמו, שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'^[1].

לאור תשובות הרבי מליובאוויטש, הוסכם שהרב ישראל גרוסמן ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפר חב"ד, על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, הרב יוסף יצחק זלמנוב ואיתו הבחורים: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם הבחורים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק.

בראש חודש אייר נכנסה הקבוצה ליחידות מיוחדת אצל הרבי מליובאוויטש, שבה דיבר הרבי שיחה מיוחדת בשביל הקבוצה. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

קובץ:פינצוק.jpg

חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל הרב גרוסמן לצאת בחיפושים אחר משגיח. בתחילה הביא משגיח שאינו נמנע על עדת החסידים. כששמעה זאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

לקראת סוף שנת תשל"ח הציע הרב מענדל פוטרפס לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.

הרבנים שנשלחו הם: הרב יצחק גולדברג, הרב ישראל יוסף הנדל מצפת והרב יוסף יצחק גורביץ' מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, הרב הנדל מונה למשגיח, הרב סגל מונה למשפיע והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.

לאחר שבמשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה, נפרדה הישיבה בשנת תשמ"ח מחסותו של הרב גרוסמן, ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק'.

בחודש אב בשנת תשנ"ד הונחה אבן הפינה לקמפוס המפואר 'אהלי מנחם', ובשנת תשנ"ט הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס מפואר נוסף בשם בית מרדכי דוד, שהוא כיום נחשב למבנה המרכזי בישיבה.

קובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg

חזית בנין הישיבה

נכון לשנת תשפ"א לומדים בה כ-320 בחורים.

צוות הישיבה

קובץ:גולדברג 1.jpg

הרב גולדברג, ראש הישיבה

הנהלה רוחנית

הרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה.
הרב יוסף יצחק גורביץ' - משפיע כללי.
הרב יוסף יצחק סגל - משפיע ראשי.
הרב ישראל יוסף הנדל - משגיח ראשי.
שיעור א'. ר"מים: הרב מנחם מענדל מישולובין, הרב שניאור זלמן קעניג. משפיעים: הרב דב מנחם דוברוסקין והרב מרדכי יונה קליין.
שיעור ב'. ר"מים: הרב שלמה סגל והרב מרדכי יונה קליין. משפיעים: הרב שניאור זלמן צבי הירש הכט והרב שמואל שלמה ליפשיץ.
שיעור ג'. ר"מים: ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג והרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב יוסף יצחק גורביץ' והרב שמחה יצחק זאיאנץ.
משגיחים: הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יוסף יצחק גורביץ', הרב מנחם מאניש מן, הרב ישראל סגל, הרב דן זלטפולסקי הרב אברהם אורנשטיין והרב מענדי ווינר.
משיבים: הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב מנחם מאניש מן, הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי גם על סדר גרסא), הרב מנחם מענדל קופרמן, הרב אברהם וילהלם, הרב יוסף יצחק סוקניק, הרב יוסף רבינוביץ'.

הזאל הקטן

בשנת תש"ס נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי רוסיה ובעלי תשובה. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם 'הזאל הקטן'.

ניהול הישיבה הוענק לרב עקיבא גולדשמיד. בישיבה פועלת מחלקה לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.

בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"א כ-80 בחורים.

הצוות

ראש הישיבה - הרב עקיבא גולדשמיד.
ר"מים - ש"א: הרב אלחנן שוחט, ש"ג: הרב נחום רפאל ברגר ש"ב: הרב חיים מאיר גולדברג.
משפיעים - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.
משגיח - הרב ברוך קונפדרק.

סניף הישיבה בטבריה

קובץ:ישיבת טבריה.jpg

הסניף בטבריה

החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בטבריה - אליו עולים חלק מהתלמידים עם סיום שיעור ג' בישיבה, לפני נסיעתם לשנת ה'קבוצה' ב770 - מרכז חב"ד העולמי.

ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם שלוחים שנשלחו ע"י הרב מליובאוויטש לעיר טבריה.

בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ב, כשלשים בחורים.

סניף הישיבה בקריית אתא

לקראת שנת הלימודים תשפ"א פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא.

הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב שלמה חיים דיסקין, תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב שלמה חיים פלדמן, המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב יצחק שמחה מקובצקי, והרב שלום יעקב בוקיעט הוא משיב בחסידות.

בסניף זה לומדים נכון לשנת תשפ"ב כ-22 תלמידים.

הישיבה מפעילה מערכת הערות וביאורים נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה^[2].