לדלג לתוכן

משתמש:חובבן/אור הגנוז (בריאת העולם)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

האור שנברא ביום הראשון לבריאת העולם, אשר, לפי מסורת חז"ל, נגנז לצדיקים לעתיד לבוא.

מקורות

הרקע לדרשה הוא ההופעה הכפולה של בריאת אור במעשה בראשית, ביום הראשון כנברא לעצמו, וביום הרביעי כתוצר של בריאת המאורות. חז"ל עונים על השאלה הזו כך: האור שנברא ביום הראשון איננו אותו האור המגיע אלינו מן המאורות, אלא אור רוחני ועליון יותר, אשר גנוז ושמור לצדיקים[1].

מקור נוסף המובא במדרש, הוא פסוק בספר ישעיה[2] "ואור החמה יהיה שבעתים, כאור שבעת הימים". חז"ל מפרשים שהכוונה לשבעת ימי בראשית, אז הואר העולם באור "חזק" ונעלה יותר מן האור המאיר אותו כיום[3].

פרשנויות

פרשנים רבים מפרשים תופעות רוחניות שונות, כתולדות של אותו האור הגנוז. כך, מזוהה האור המופיע בעת גילוי שכינה, או האור שקרן מפניו של משה רבינו, כהארה מאותו האור הרוחני[4]. אחרים רואים בו סמל לשכר העולם הבא הצפון לצדיקים. כך כותב, למשל, ר' שלמה אבן גבירול: "לְךָ הַגְּמוֹל אֲשֶׁר גָּנַזְתָּ לַצָּדִּיקִים וַתַּעֲלִימֵהוּ / וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא – וַתִּצְפְּנֵהוּ"[5].

בכתבי החסידות מזוהה האור הגנוז לעיתים כסמל לפנימיות של הבריאה[6], או לפנימיות התורה וסתריה[7].

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד א'.
  2. ספר ישעיה, פרק ל', פסוק כ"ו.
  3. בראשית רבה, פרשה ג', פסקה ו'.
  4. אברבאנל על שמות מ', ל"ד
  5. "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול
  6. ראה למשל שפת אמת בראשית תרמ"ו ותרמ"ח
  7. ראה למשל ליקוטי מוהר"ן תורה ט"ו