משתמש:חב"דניק אחד/פולמוס על נסיעת אניות ישראליות בשבת
 |
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
| |
| אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול. | |
| עריכה - לכל השינויים | |
הפולמוס על נסיעת אניות ישראליות בשבת הוא פולמוס שהתנהל בשנות היו"דים והכ"פים, אודות הנסיעה באניות ישראליות בבעלות יהודית הנוסעות בשבת קודש תוך כדי חילול שבת.
בתחילה התנהל המאבק בצורה שקטה מול יחידים, אך בשנת תשט"ז קיבל המאבק אופי פומבי והוא המשיך בשנים שלאחר מכן. לקראת סיום שנות הכ"פים, כאשר הפלגה באניות נוסעים הפכה לדבר נדיר ובמקומה התפשטה הנסיעה במטוסים, שככה הסערה אט אט.
היסטוריה
בשנות היו"דים (שנות ה-50 של המאה ה-20) שימשו אניות נוסעים כאמצעי תחבורה עיקרי בין מדינות. בהפלגה בקו אירופה- ארץ ישראל היו נסיעות שנעשו בתוך פחות משבוע ונמנעו מנסיעה בשבת, אך בקו ארה"ב-ישראל היה הכרחי לנסוע במשך יותר משישה ימים ובמילא גם בשבת. החברה הישראלית שניהלה את ההפלגות בקו זה היתה "שוהם שרותי הים", חברת בת של חברת הספנות הממשלתית "צים".
הראשון שהחל להאבק במאבק על הנסיעה בשבת היה רבי מנחם מנדל שניאורסון שכבר בתחילת נשיאותו החל לשלוח מכתבים לרבנים הראשים בישראל שימצאו פיתרון לנסיעה בשבת, בשנת 1956 החל רבי מנחם מענדל שניאורסון לעלות שלב במאבק והחל לצרף אליו רבנים נוספים - הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב יצחק ניסים, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב צבי פסח פרנק, הרב ראובן כץ רבה של פתח תקווה ועוד.[1].
בהמשך פנה הרבי מליובאוויטשלרבי משה פיינשטיין, שהוציא פסק דין שעצם ההפלגה אסורה, אך במקרים מסויימים לא חל איסור על הנוסעים להצטרף אליה[2], והרבי השיב ודן איתו בנושא[3]. כמו כן התפרסם שהרב צבי פסח פרנק מתיר נסיעה באניות ישראליות, והרבי מליובאוויטש שלח את הרב עזריאל זליג סלונים שיפגש איתו ויברר את הנושא. לבסוף נודע שמדובר בהיתר ישן שלו לאלו שרוצים לנסוע בימי חול באותן ספינות שנוסעות גם בשבת, אך הוא לא התיר את הנסיעה בשבת עצמה. לאחר שנודע לרב פרנק שהמעוניינים להתיר את ההפלגה משתמשים בהיתר שלו, ציווה שלא לפרסם את ההיתר הישן[4].
הרב משולם ראטה, דיין וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פירסם פסק דין לאיסור הנסיעה באניות ישראליות.. בהמשך הצטרפו לפסק האיסור הרב שמחה עלברג, והרב יצחק יעקב וייס[5].
הפולמוס בנושא
המצדדים בעד הנסיעה בשבת טענו שאין בהפעלת האניה חילול שבת, וחברת צים אף פרסמה חוות דעת מפורטת של מהנדס שהסביר שאין צורך בחילול שבת עבור הפלגת האניה כיוון שהכל נעשה על ידי מכונות באופן אוטומטי. המתנגדים השיבו בפירוט על טענות אלו והוכיח שהן שקר והטעייה, כיון שלא תיתכן בימינו הפעלת אניה באופן אוטומטי במשך 24 שעות. [6].
עוד טענו שיש פיקוח נפש בהפלגת האניה, אם בגלל הסכנה לעצור את ההפלגה ולהעמיד את האניה בלב ים - על טענה זו השיבושאין לה בסיס, ואדרבה, הסכנה גדולה יותר בהפלגה מאשר בעגינה, מה גם שאפשר לעגון בנמל ולא בלב ים[7], או שטענו שיש פיקוח נפש בעצירת האניות שתגרום נזק כספי למדינה ועלולה להביא לנזק ביטחוני - על כך השיבו המתנגדים שהנזק הגדול ביותר הוא חילול שבת שהביא לחורבן, כמאמר חז"ל[8]. ומלבד זאת אם נתחשב בטענה זו צריכים להתיר גם פתיחת בתי חרושת בארץ ישראל בשבת וכדומה (חלילה), שהנזק הכספי בסגירתם גדול יותר[9].
היו שניסו להציע שגויים יעבדו באניה עבור המלאכות הנדרשות, אך המתנגדים השיבו שאפשרות זו לא מתאימה למציאות מכמה בחינות: ראשית, בגלל כמות העובדים הגדולה שצריכים להיות בכל אניה, ומתוכם מכונאים מומחים. שנית, כי אי אפשר לוודא שאכן רק הגויים יעשו את המלאכות האסורות. לכן ההצעה הטובה והיעילה ביותר היא לעגון באחד הנמלים שבדרך למשך יום השבת[10].
הסערה והטענות בנושא התפרסמו בארץ והגיעו לעיתונות, ועוררו הדים רבים. לאור דברי רבי מנחם מנדל שניאורסון נמנעו יהודים רבים, וכמובן חסידי חב"ד, מנסיעה באניות אלו.
קישורים חיצוניים
- ממכתבי הרבי בנושא: לקוטי שיחות חלק ו' ע' 398
- מאבקו של הרבי על נסיעת אוניות ישראליות בשבת, מתוך בית משיח, י"ט שבט תשע"ג
- במערכה על קדושת השבת, גליון התקשרות: חלק א • חלק ב
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש חלק י"ג ע' רנג. ע' רסג. ע' רפה, ובמכתבים הנסמנים שם. ובעוד מכתבים המצויינים להלן. במכתב
- ↑ אגרות משה ח"א סימן צב.
- ↑ משה
- ↑ ראה בכתבה "מאבקו של הרבי על נסיעת אוניות ישראליות בשבת" בקישורים חיצוניים.
- ↑ מנחת יצחק חלק ג' סימן לט, שם מביא את דברי הרבי בנושא ונשען עליהם.
- ↑ ראה אגרות קודש חלק י"ג ע' שטו. ע' שכא. ע' תנג. ועוד.
- ↑ ראה חי"ג ע' רפה הנ"ל.
- ↑ שבת קיט, ב.
- ↑ ראה אגרות קודש חלק י"ג ע' שלג. ועוד.
- ↑ ראה אג"ק חי"ג ע' שטו הנ"ל. חלק כ' ע' קכד.
