משתמש:זהר הרקיע/טיוטה
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ביזת הים
רקע
כמויות הביזה
על כמות הביזה אמרו במדרש: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ. תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ, זוֹ בִּזַּת הַיָּם. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם. כְּשֵׁם שֶׁהֶפְרֵשׁ בֵּין כֶּסֶף לְזָהָב, כָּךְ יֵשׁ שֶׁבַח מָמוֹן הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרָיִם. הערה: (דרשה זו נדרשת על שני פסוקים נוספים: כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ, ותבואי בעדי עדיים, מדרש רבה במדבר יג. מכילתא יב לה) להבנת ההשוואה, על ביזת מצרים אמרו חז"ל שכל אחד ואחד מישראל עלה עם תשעים חמורים מלאים זהב וכסף ושמלות, [1]
בכל יום מחדש היה הים פולט עוד אוצרות, וכשהגיע הזמן לסוע לא רצו ישראל לעזוב את הים עד שמשה לקחם משם על כרחם.
הביזה בזכות
במדרשים רבים מופיע שהביזה היא בשכר ולקחתם אגודת אזוב אבל יש גם מדרשים שכתוב שזה שכר הנשים שעודדו את בעליהן ושמרו על פיתחהן,
מהביזה תרמו ישראל את המשכן
ביזת הים בתנ"ך
הביזה אינה מוזכרת בתורה בתאור קריעת ים סוף וכן לא בשירה ואף בנביאים אינה מוזכרת, הפעם היחידה שהיא כתובה בתנ"ך זה בתהילים עד: אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים. אתה רצצת ראשי ליוויתן תתנו מאכל לעם לציים – המפרשים פרשו שכוונת הפסוק על ביזת הים,
- ↑ הפסוק: וינצלו את מצרים – הוא מה שהיה בבתים, שפתי חכמים שמות טו כב