משתמש:היוצר/רבי אהרן יהושע צוקר

הרב אהרן יהושע צוקר תשי"ד- תשפ"ד גאון ליטאי שהיה רוב שנותיו ספון בישיבת פוניבז' חתנו של הרב ברוך רוזנברג מראשי ישיבת סלבודקא

ביוגרפיה

הרב אהרן יהושע צוקר נולד בשנת תשי"ד בבורו פארק לאביו הרב בנימין זאב צוקר ששימש בתפקידו מלמד דרדקי ולימים התפרסם כגאון וצדיק. בעודו בגיל ישיבה קטנה סיים את כל השו"ע עם הפמ''ג. בגיל 20 עלה לא"י ונכנס ללמוד בישיבת פוניבז' במשך תקופה היה ישן בביתו של רבי אהרן יהודה ליב שטינמן. היה מקורב למרן הסטייפלר זצ"ל גם לאחר נישואיו המשיך ללמוד רוב שנותיו בישיבת פוניבז'. בשנת תש"ע לקה באירוע מוחי בו שכח את רוב תלמודו ונחלש מכוחותיו. בשנת תש"פ הוחמר מצבו ובשנת תשפ"ד נפטר. הלוייתו התקיימה בשעת ליל מאוחרת מישיבת פוניבז' לבית החיים פוניבז'.

פועלו

הרב צוקר נודע כעילוי מופלג הבקי בכל מכמני התורה. שהה רבות בספרייה הלאומית בירושלים בה רכש שליטה מקפת גם בכתבי ידות רבים שלא באו עדיין בדפוס. לצורך לימודו נהג לעיין גם בספרי מחקר שאין רוח חכמים נוחה מהם, וזאת עפ"י היתר שקיבל מרבו בעל הקה"י. ערך מספר יצירות תורניות ביניהם מדור מקורות וציונים ברמב"ם פרנקל כאשר בחלק אהבה נערך מדור זה כולו על ידו. כמו"כ ערך מכתבי יד את ספרי שערי תשובה ומסילת ישרים שי"ל ע"י מכון שפתי חכמים. את הכסף שקיבל ממכונים אלו היה מחלק כולו להחזקת תורה. שנים רבות עמל לערוך מכתבי יד את התורת כהנים יחד עם רעהו הרב מאיר לנדי. כאשר נשאל על ידי חמיו מדוע אינו מנמק את שיקוליו איזה גירסא להעדיף שלח לחמיו 14 עמודים לבאר שינוי גירסא אחת בין רבי אליעזר או רבי אלעזר.

הרב צוקר נהג בפרישות והתמדה נדירים ומנהגו היה לישן שעתיים ביממה ולצום ברוב ימות השנה. רוב זמנו היה לומד או בהיכל ישיבת פוניבז' או בחדר שהוקצה עבורו על יד עזרת הנשים. סדריו התחלקו בין לימוד עצמאי ללימוד עם רעהו הגר"ח פריימן. או עם חברותות מבחורי הישיבה. בני הישיבה היו מרבים לשואלו בכל שטחי התורה.