משתמש:בן יהודה/גדעון כצנלסון

גדעון כצנלסון (1914 – 1988) היה מבקר ספרות, מסאי, עורך ומתרגם ישראלי. נחשב לאחד ממבקרי הספרות הבולטים והחדים בתקופת "דור המדינה", ונודע בסגנונו הישיר והבלתי מתפשר וביכולתו לנתח מגמות עומק בשירה ובפרוזה העברית תוך עמידה על איכותן האמנותית.

ביוגרפיה

כצנלסון נולד ברוסיה ועלה לארץ ישראל בצעירותו. הוא רכש השכלה אקדמית רחבה והשתלב בחיי הספרות והתרבות של תל אביב. לאורך עשרות שנים פרסם מאות מאמרי ביקורת ומסות במוספי הספרות של העיתונים היומיים ובכתבי העת הספרותיים המרכזיים (כגון "מאזנים", "הפועל הצעיר" ו"קשת").

פועלו הספרותי והביקורתי

כצנלסון השתייך לקבוצת המבקרים שהיוו את "שומרי הסף" של הספרות העברית. הוא האמין כי על הספרות לשקף את המציאות הישראלית המורכבת, אך מבלי לוותר על קנה מידה אמנותי אוניברסלי. בביקורותיו הדגיש את חשיבות האחריות של הסופר כלפי המילה הכתובה והתנגד למליצות ריקה מתוכן.

מלבד עבודתו כמבקר, עסק בעריכת כתבי יד ותרגום יצירות ספרות ועיון לעברית, ובכך תרם להעשרת ארון הספרים היהודי והכללי.

פולמוסיו הביקורתיים ומעמדו כ"מבקר לוחם"

כצנלסון נודע בקהילת הספרות כ"מבקר לוחם" (Militant Critic), שלא נרתע מעימותים חזיתיים עם ענקי הספרות של דורו. פולמוסיו נגעו במהות השליחות של היוצר בעת התחייה הלאומית:

הפולמוס עם "דור שלונסקי"

עיקר פרסומו בא מפולמוסו הממושך עם המודרניזם של [[אברהם שלונסקי]] וממשיכיו. בספרו המכונן "המלחמה עם המלוכסן" (1960), תקף כצנלסון את מה שכינה "ההשתעבדות למניירות חיצוניות". הוא טען כי שלונסקי הכניס לשירה העברית "מלוכסנות" (נטייה לעיוות המציאות לצורך סגנון) ושימוש בסימבוליזם אירופי זר, המרוקן את השירה מתוכן יהודי ואנושי אותנטי. הוא יצא נגד השפה ה"להטוטנית" וטען כי המילים הפכו אצלם לצעצועים במקום לכלים לביטוי האמת.

העימות עם "דור המדינה"

כצנלסון עמד בתווך בין דור המאבק לבין המורדים של דור המדינה (כגון [[נתן זך]] וחבורת "לקראת"). מצד אחד, בירך על הניסיון להשתחרר מהפאתוס הישן; מצד שני, תקף בחריפות את מה שראה כ"רזון ספרותי" וזלזול במסורת הלשונית. הוא התנגד למעבר לשפה יומיומית מדי בשירה (ה"דיבוריות"), שכן ראה בכך פגיעה במעמדה של השירה כמעשה אמנות עליון.

המאבק על דמות המבקר

כצנלסון ניהל פולמוס עקרוני על תפקיד הביקורת עצמה. הוא התנגד ל"ביקורת החנפה" שהייתה נהוגה לעיתים בכתבי עת מפלגתיים, ודרש עצמאות מוחלטת למבקר. עמדתו הישרה גרמה לכך שלעיתים נותר מבודד מבחינה חברתית, אך הקנתה לו הערכה רבה כאיש אמת.

ספריו (מבחר)

המלחמה עם המלוכסן: על שירת אברהם שלונסקי (1960).
לאן הם הולכים?: מסות על הספרות העברית בת זמננו (1968).
גורלו של מבקר: מבחר מאמרים ומסות (פורסם לאחר מותו).

משפחתו

גדעון כצנלסון היה נשוי לבת-שבע כצנלסון (לבית נאכט; 1900–1988), שהייתה אשת ציבור, פעילה בארגון ויצו וחברת כנסת בכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים.

הם היו נשואים עד פטירתם באותה שנה (1988). לבני הזוג נולד בן אחד:

פרופ' אברהם כצנלסון: פיזיקאי, שהיה פרופסור במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ראו גם

קטגוריה:סופרים ישראלים קטגוריה:מבקרי ספרות ישראלים