משתמש:אנ"ש/דבר הגורם לממון

דבר הגורם לממון כממון דמי
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ע"א עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ה' עמוד ב'

דבר הגורם לממון הינו מחלוקת הלכתית המופיעה בגמרא, בנוגע להגדרת דבר שהינו חסר ערך כלפי בעליו, אך הוא עלול לגרום לו ממון,.

מקור

בגמרא מסכת בבא קמא, מובא מחלוקת בין רבי שמעון וחכמים, בנוגע להגדרת הדין. רבי שמעון סובר, כי דבר הגורם לממון, נחשב כממון, לאור הדין שקדשים שאדם חייב באחריותן, דינו כחייב. אך חכמים סוברים, שדבר הגורם לממון לא נחשב כממון.

בהמשך מובא בגמרא דוגמה, המביאה שאדם חייב באחריות קרבן קדשים, למרות שהם אינם שלו, אלא של הקדש, אך הם גורמים לו לממון, משום שבאם הם מתן, הינו חייב להביא תמורתם אחרים.

וסבר לה כרבי שמעון, דאמר: דבר הגורם לממון כממון דמי, דתנן, ר"ש אומר: קדשים שחייב באחריותן - חייב, אלמא דבר הגורם לממון כממון דמי. אמר רב כהנא, אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא: מי מצית מוקמת מתניתין כר"מ ולא כר"ש? והא קתני סיפא: רבי שמעון פוטר בשני אלו, מכלל דבכולה מתניתין מודה! א"ל: לא, מכלל דמודה בטבח ומכר לרפואה ולכלבים.

— בבא קמא, דף ע"א ע"ב.