משתמש:אברמלה/רבי חזקיהו יוסף קרלנשטיין
רבי חזקיהו יוסף קרלנשטיין (תרמ"ג, 1882 - כ' אלול תש"ח, 1948) היה איש עסקים ונדבן חרדי, החזיק מוסדות תורה וחינוך.
קורות חייו
נולד בשנת 1882 בלומזה לרבי דב צבי קרלנשטיין, בבחרותו למד בישיבת לומז'א נשא את עלקא מנוחה (נפטרה ז' תשרי תשי"ד). בתקופת מלחמת העולם הראשונה 1914- 1917. ברח לרוסיה ולאוקראינה. זמן מה לאחר שעלה אביו לארץ ישראל בשנת 'התרפ"ב (1922) עלה גם הוא. בתחילה גר בירושלים ליד אביו ולאחר זמן עבר להתגורר בעיר תל אביב. שם היה בעל מפעל בדים שממנו התעשר.[1] היה מהאנשים המקרובים לחזון איש. ובהוראותיו סייע כלכלית למוסדות חינוך תורניים.
נדבן
בשנת ה'תרצ"ו (1936) הקים החזון איש את 'מרכז חינוך התורה בארץ ישראל' גוף שאיגד את מוסדות החינוך החרדיים של בנים ובנות שהיו קיימים ואף יסד מוסדות נוספיים. בהחזקת הארגון לקחו הנדיבים. חזקיהו יוסף קרלנשטיין, יעקב הלפרין משה חיים אוקון, שמואל רוזנבוך, ויעקב שכטר[2].
בשנת ה'תרצ"ז (1937) שנה לאחר הקמת ישיבת תפארת ציון, פעל החזו"א להקמת מבנה לישיבה, והנדיבים: יעקב הלפרין תרם את יציקת היסודות וקומת הקרקע וחזקיהו יוסף קרלנשטיין, ויהודה אלכסנדר שטוב, תרמו סכומי כסף גדולים ליתר הבניה[3].
כשהקים החזו"א תלמוד תורה בעיר ברחובות, הטיל עליו את הוצאות ההקמה ששלח אליו את שלמה לורנץ שיגיד לו לתת את הוצאות ההקמה.
סייע כלכלית לרב כהנמן להחזקת ישיבת פוניבז' בשנותיה הראשונות. וכן רתם רבים מידידיו הגבירים שיתרמו להחזקת הישיבה[4].
בשנת ה'תש"ו (1946) היקם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק כולל לאברכים בירושלים. את הכולל החזיקו הנדיבים: חזקיהו יוסף תרם (הוראת החז״א) להחזקת הכולל סכום ראשוני של 500 לירות בהקמתו, וסייע מדי חודש. ומשה גבירצמן ואליהו חיים שפירא[1][5].
במשך השנים סייע כלכלית למוסדות חינוך רבים.
נפטר בשנת ה'תש"ח (1948) נקבר בבית העלמין זכרון מאיר בבני ברק. (הוא הנקבר הראשון בבית העלמין).
משפחתו
חתנו הוא אברהם יצחק רוטשטיין בתו היא אשתו של רבי פנחס שרייבר.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 סוקולובר, מרדכי חיים (עליו), מדרכי חיים, עמ' נו
- ↑ הלפרין, רפאל בן יעקב, במחיצת החזון איש - בעברית, תשנ"א
- ↑ המוסף התורני של עתון המבשר, המבשר תורני - 0152 (וירא), תשע"ב
- ↑ דרשו, בנו של רבי ראובן השתאה: "מדוע לא אמרת לאיש עצמו כי הוא זה שסיפר לך את המעשה?, באתר דרשו
- ↑ מלר, שמעון יוסף בן אלימלך, הרב מבריסק - ב, תשס״ד, עמ' 163
- ↑ מלר, שמעון יוסף בן אלימלך, הרב מבריסק - ב, תשס"ד, עמ' 164