משתמש:אבי10/ישיבת שבת אחי"ם
ישיבת שבת אחי"ם היתה ישיבה בירושלים.
הישיבה
בתמוז תרל"א (1871) עלו לארץ ישראל רבים מיהודי אזור בוסניה.
הרב אברהם חי מוסאפיא ביחד עם הגביר רבי משה פ'ינצי ובניו מווינה (היה אחיו של הרב יעקב פ'ינצי שבתו מזל היתה נשואה לבנו של הרב אהרן עזריאל), הקימו בירושלים ישיבה עבור העולים[1].
הרב מוסאפיא, שהיה אמור לעלות איתם ולשמש ראש הישיבה, נפטר עוד בבוסניה. הגביר משה פ'ינצי רכש את ספרייתו של הרב מוסאפיא והעלה אותה לישיבה בירושלים.
הישיבה נקראה על שמו של הרב אברהם חי מוסאפיא - שבת אחי"ם. הלימודים של הישיבה התקיימו בבית הרב אהרן עזריאל שעמד בראשה. וחלוקת כספי ההקדש נוהלה על ידו במשך מספר שנים.
בשנת 1880 (ה'תר"ם) הישיבה נסגרה מחוסר תמיכה כלכלית עם פטירתו של המייסד.
רבני הישיבה
- בראשות הישיבה עמד, הרב אהרון עזריאל, ראש ישיבת המקובלים 'בית אל' ומחבר ספר כפי אהרן ואחרי שנפטר מונה נכדו הרב אברהם עזריאל ע"י דודו משה פ'ינצי לראש הישיבה.
- הרב יהודה פאפו בנו של הפלא יועץ[2].
- הרב מנחם פאפו (אביו של רבי מיכאל פאפו מורה בוינה), שנשלח מווינה ללמד בישיבה במיוחד עבור הרב אברהם עזריאל[3].
מתלמידי הישיבה
- הרב אברהם עזריאל בהיותו נער בגיל 10 התחיל ללמוד בישיבה בפתיחתה ולאחר שנישא בשנת 1878 (ה'תרל"ח), המשיך ללמוד בישיבה. בתקופת לימודיו בישיבה שימש סבו הרב אהרן עזריאל כמנהל הישיבה.
- הרב ישראל חפץ, בנו של דוד מלמד חפץ וחתנו של הרב אהרן עזריאל[4].
- הרב יעקב מאיר (היה חברותא של הרב אברהם עוזיאל).
- רבי יצחק באדהב, למד בישיבה בשנת בשנת 1878 (ה'תרל"ח).
- רבי בכור אברהם הלוי.
- רבי נסים חיון.
- רבי יעקב פ'ינצי.
- רבי יוסף דאנון, בנו של רבי מאיר בנימין מנחם דאנון.
- רבי יעקב דאנון, בנו של רבי יוסף.
- רבי ברוך פינטו.
- רבי אברהם שלום.
- רבי דניאל הלוי.
- רבי אליעזר פאפו, מחבר ספר "דמשק אליעזר".
- רבי בן ציון נסים פארידיש[5].
הערות שוליים
- ↑ "כפי אהרן" תולדות המחבר
- ↑ מאוסף הרב פרופ' מאיר בניהו ז"ל.
- ↑ יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני עמ 517
- ↑ יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני, עמ' 272
- ↑ יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני עמ 510