משרד בלילה
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אדוארד הופר |
| תאריך יצירה | 1940 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן, קנבס |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 63.8 |
| גובה | 56.4 |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | 1948.21 |
משרד בלילה הוא ציור שמן על בד משנת 1940 מאת הצייר הריאליסטי האמריקאי אדוארד הופר. הציור נמצא בבעלות מרכז ווקר לאמנות במיניאפוליס, מינסוטה, שרכש אותו בשנת 1948.
הציור מתאר משרד בשעת ערב מאוחרת, בו אישה צעירה בשמלה כחולה קצרת שרוולים עומדת ליד ארון תיוק פתוח, וגבר בגיל העמידה, לבוש בחליפת שלושה חלקים, יושב מאחורי שולחן כתיבה. אופי המשרד אינו ברור דיו, שכן הוא יכול לייצג סביבת עבודה של עורך דין, רואה חשבון או כל עסק קטן אחר.
היסטוריה
השראה ויצירה
בסוף דצמבר 1939 ותחילת ינואר 1940, עבר הופר תקופה של יובש יצירתי. במהלך תקופה זו, על פי רישומים ביומן שניהלה אשתו ג'וזפין (ג'ו), הוא העסיק את עצמו בקריאת ספר מאת פול ואלרי.[1]
ב-25 בינואר, התעקשה ג'ו, והזוג יצא לביקור בתערוכה של אמנים איטלקיים במוזיאון לאמנות מודרנית. ג'ו מתעדת ביומנה כי תשומת ליבם הופנתה במיוחד לציור הולדת ונוס מאת בוטיצ'לי מהמאה ה-15,[1] אדוארד, לפני כן, ראה רק תצלומים של הציור. היא התלהבה מהציור, בעוד אדוארד פטר אותו בזלזול אופייני כ"עוד תמונה של ילדה יפה" אך ניכר כי היה כי בתוכו התחולל משהו.[1]
בערב שלמחרת, אדוארד הצהיר כי "הוא צריך לצאת כדי 'להרהר' בתמונה חדשה". ככל הנראה מסעו ברחבי העיר כלל נסיעה ברכבת עילית. יום לאחר מכן, ב-27 בינואר, הוא ערך נסיעה נוספת לרכוש קנבס, מה שמרמז על כך שהגה את ציורו החדש ויהיה מוכן בקרוב להתחיל. ביומנה ג'ו מציינת כי "יש לו ציור בשחור-לבן של גבר ליד שולחן במשרד, בחורה בצד שמאל של החדר ואפקט של תאורה".[1]
הופר המשיך ביצירת מספר סקיצות, וגו' מתעדת ביומנה. "אדוארד שירטט את הציור החדש שלו בפחם. הוא עוסק בדברים עם אין־סוף הכנות – הכין שני רישומים בצבעי פנדה בגימור מוקפד. נראה שהוא מחפש תירוצים לדחות את תחילת העבודה על הבד. מדובר במשרד עסקי, שבו גבר מבוגר יושב ליד שולחנו ומזכירה – אישה – מחטטת בארון תיוק. אני אמורה לשמש כמודל לציור הזה הערב".[1]
בכל יום, אדוארד עבד על הציור "עד שכמעט היה חשוך לחלוטין". עד 19 בפברואר, הבד התקדם עד כדי כך שג'ו ציינה, "כל יום אני לא רואה איך הוא יכול להוסיף עוד משיכה".[1]
ביומן אחר כותבת ג'ו: "קירות לבנים, אור חשמל מהתקרה, ממנורת שולחן (כיסוי ירוק) ומאור מבחוץ דרך החלון. רצפה ירוקה (ירוק כהה), רהיטי מהגוני, תחתית כתיבה כחולה על השולחן, ארון תיוק ממתכת ירוקה. מחיצות עץ חום עם זגוגיות מחוספסות. וילון חלון... מחוץ לחלון – שפת קיר בגוון שפכטל. גבר במעיל אפור, שיער בלונדיני. "שירלי" בשמלה אדומה, צווארון לבן, גרביונים בצבע גוף, נעלי עקב שחורות, שיער שחור והרבה שפתון. הדמויות בולטות בחלל, אינן מחוברות לרקע."[1] היא גם ציינה שמות אפשריים ליצירה, "שלך בסודיות", "חדר 1005" ו"משרד בלילה".[2]
בעלות
הציור נותר בבעלותו של הופר במשך מספר שנים. לפי ההערות ביומנה של ג'ו, הוא הוצג בתערוכה לציון 75 שנה למועדון סלמגונדי בשנת 1945, לשם הוזמן אדוארד כמציג אורח. בתערוכה, זכה הציור בפרס של 1,000 דולר.
היומן כולל הערה, מחוקה חלקית, המציינת כי הציור נמכר באביב 1948 למכון באטלר לאמנות ביאנגסטאון, אוהיו, בעוד שהערה סותרת למטה מרמזת כי הציור נמכר במקום זאת למרכז ווקר לאמנות במיניאפוליס תמורת אותו סכום, ב-27 ביוני 1949.
בשנת 2006, הוצג הציור במשך מספר חודשים במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית.[3]
ניתוח
רמזים שונים מספקים הקשר לסצנה. זווית הראייה הגבוהה שממנה משקיף הצופה אל תוך המשרד מרמזת כי ייתכן שהוא צופה בו מתוך רכבת עילית חולפת. הופר עצמו סיפר מאוחר יותר לנורמן א. גסקה, האוצר של מרכז ווקר לאמנות כי הרעיון ליצירה "נבע ככל הנראה מנסיעות רבות ברכבת העילית בניו יורק, לאחר רדת החשכה, כאשר מראות חטופים של פנים משרדים הותירו עליי רושם חד ורענן".[3] דבריו של הופר עשויים להעיד על כך שהמשרד אינו נועד לשדר יוקרה - פרשנות שמתחזקת גם מצורתו הבלתי שגרתית, דמוית יהלום מוארך, ומהשולחן הקטן של הגבר. שולחן נוסף וקטן יותר, שעליו מונחת מכונת כתיבה, ייתכן ששייך לאישה, מה שהוביל להנחה שהיא משמשת כמזכירתו.
כמו ברבים מציוריו האחרים, הופר מעביר תחושה של תנועה דרך הווילון הנישא ברוח. בציור זה, הטבעת בתחתית השרוך שעל התריס מתנדנדת החוצה לאחר שהתריס נשאב פנימה על ידי משב רוח, כנראה בתגובה לרוח צולבת הנגרמת על ידי רכבת חולפת.
המשב מסביר שני פרטים נוספים. ראשית, דף נייר מונח על הרצפה ליד השולחן, מה שמרמז שהוא עף לשם מהשולחן ותפס את עינה של האישה. שנית, הרוח גרמה לשמלת האישה להתעופף בחוזקה סביב רגליה, מה שמדגיש את התנועה והאווירה של הסצנה. בינתיים, האיש נשאר מרוכז במסמך, אינו מודע להפרעה מבחוץ.
ישנן פרשנויות שונות למערכת היחסים בין שני האנשים בציור זה. ישנם המייחסים את האווירה הטעונה בחדר לנושא בו הם עוסקים בקדחתנות, ככל הנראה עניין חשוב,[4] אחרים מייחסים זאת לדינימיקה ולרמזים על התרחשות בין הגבר לאישה.
כמו בסצנות ליליות אחרות, הופר נדרש לשחזר באופן מציאותי את המורכבות של חלל מואר ממקורות אור מרובים וחופפים בדרגות עוצמה שונות. ב"משרד בלילה" קיימים שלושה מקורות אור: מנורת תקרה, מנורת שולחן המפיצה אור ממוקד וחזק, ואור פנס רחוב החודר מהחלון הפתוח מימין. הופר ציין כי החפיפה בין אור התקרה לאור החוץ הציבה אתגר טכני, שחייב אותו להשתמש בגוונים שונים של לבן כדי לבטא דרגות של צל.[4] בבחינה מדוקדקת של הפינה שמאחורי האישה ניתן להבחין בצל העדין שהיא מטילה תחת אור התקרה, כמעט נעלם מול הצל החד והברור של ארון התיוק המואר באור פנס הרחוב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Gail Levin, Edward Hopper : an intimate biography, 1995, עמ' 321-325
- ↑ Office at Night, collections.walkerart.org
- ^ 3.0 3.1 'Entering an Expectant Realm in Hopper's 'Office at Night, הניו יורק טיימס, 9 ביולי 2006
- ^ 4.0 4.1 Wieland Schmied, Edward Hopper : portraits of America, 1999, עמ' 50
משרד בלילה41507161Q7079154