משקיע כשיר
משקיע כשיר או לקוח כשיר הוא אדם או תאגיד המוחרגים מהסייגים הקבועים בחוק ניירות ערך לעניין קבלת הצעות להשקעה ללא תשקיף. הוא מוכר על ידי גופים רגולטוריים כמו רשות ניירות ערך, המאפשרים לו לבצע השקעות שאינן פתוחות לציבור הרחב. הקריטריונים נועדו להבטיח כי יש למשקיע את הידע, הניסיון והיכולת הכלכלית להעריך ולהתמודד עם הסיכונים הגבוהים הכרוכים בהשקעות אלה.
מגבלות על השקעות
על פי חוק ניירות ערך חל איסור על מתן הצעה להשקעה לסוגיה השונים אלא על פי תשקיף שהרשות לניירות ערך התירה את פרסומו.[1] מטרת החוק היא להגן על ציבור המשקיעים מפני השקעות מסוכנות.[2] על ידי פרסום התשקיף לציבור יכולים המשקיעים הפוטנציאליים לעמוד על טיבה של ההשקעה, לבחון את יתרונותיה וחסרונותיה ולהיות מודעים בצורה מלאה לסיכונים והרווחים הטמונים בה.
תכליתו של החוק מופנית בעיקר להגנה על "משקיעים לא מתוחכמים" שהיעדר ניסיונם וידיעותיהם בתחום יוצר חוסר איזון בין הגוף המציע את ההשקעה ובין הקונה, דבר שיכול להביא לידי ניצול לרעה וגרימת נזק לציבור המשקיעים. אמנם, החוק מאפשר הצגת הצעות השקעה גם בהיעדר תשקיף בסייגים שונים וביניהם: הצעה לפחות מ-35 ניצעים, הצעה שאינה כוללת נתונים כספיים ותשואה צפויה וכן הצעה למשקיעים כשירים וזאת מתוך הנחה של המחוקק כי לאור הכנסותיו ונכסיו של המשקיע הכשיר הרי שהוא כבר "משקיע מתוחכם" שיש ביכולתו להתמודד עם השקעות מורכבות או השקעות שאין עליהן פיקוח.
הגשת הצעה להשקעה למשקיע שאינו כשיר היא עבירה פלילית שעונשה חמש שנות מאסר,[3] וזאת בתנאי שהיא הוגשה ליותר מ-35 ניצעים. לאור התרחבות התופעה של חברות המציעות השקעות למשקיעים לא כשירים מבצעת הרשות לניירות ערך חקירות, תביעות ואכיפה כנגד פעילות זו.[4]
הגדרות משקיע כשיר
ישראל
על פי חוק ניירות ערך משקיע כשיר נדרש לעמוד בתנאי סף כלכלי. נכון ל-2025, משקיע כשיר נחשב כזה בישראל אם הוא עומד באחד מהתנאים הבאים[5][6][7]:
- קרן להשקעות משותפות בנאמנות
- קופת גמל
- גורם מבטח
- בנק
- מנהל תיקי השקעות
- יועץ השקעות
- חבר בורסה
- חתם
- קרן הון סיכון
- חברה שבבעלותה הון עצמי של 50 מיליון ש"ח ומעלה
- אדם פרטי עם ני"ע סחירים בשווי של מעל 12 מיליון ש"ח[8]
- אדם פרטי עם נכסים נזילים בשווי של מעל כ-9.4 מיליון ש"ח[6][9]
- אדם פרטי עם נכסים נזילים בשווי של מעל כ-5.9 מיליון ש"ח והכנסתו במשך שנתיים עולה על כ-703 אלף ש"ח[6][9]
- אדם פרטי שהכנסתו השנתית עולה על 1.4 מיליון ש"ח[6][9]
קישורים חיצוניים
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, בספר החוקים הפתוח- חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, באתר "נבו"
הערות שוליים
- ↑ חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, סעיף 15
- ↑ הרשות לניירות ערך, דוח ריכוז ממצאים בנושא הצעה לציבור של ניירות ערך
- ↑ חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, תיקון מס' 45
- ↑ השקעות לא מפוקחות, באתר הרשות לניירות ערך
- ↑ חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, תוספת ראשונה
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 מיהו משקיע כשיר (לקוח כשיר)?, באתר מגדל שוקי ההון
- ↑ נתנאל אריאל, רשות ני"ע רוצה לשנות הגדרה אחת שתשפיע על כל עולם ההשקעות, באתר גלובס, 10 ביוני 2024
- ↑ חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995, באתר www.nevo.co.il
- ^ 9.0 9.1 9.2 https://www.moreinvest.co.il, משקיע כשיר - כיצד מוגדרים לקוחות ומשקיעים כשירים? | מור בית השקעות, באתר www.moreinvest.co.il
משקיע כשיר41787647Q4218461