משקה ספורט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית משקה ריקה משקאות ספורט, ידועים גם כמשקאות אלקטרוליטים, הם משקאות פונקציונליים ללא קפאין שמטרתם המוצהרת היא לסייע לספורטאים בצריכת מים, אלקטרוליטים ואנרגיה בזמנים הסמוכים לאירוע של אימון או תחרות: לפני אימון או במהלכו ובמיוחד לאחריו. בנוגע ליעילות השימוש במשקאות ספורט והשפעתם על ביצועים ספורטיביים ועל הכושר הגופני, אין ראיות תומכות. צריכה מוגזמת של משקאות אלו או צריכה שלהם בנסיבות שלא מצריכות את זה, עלולה לפגוע בבריאות או בביצועים. המשקאות, או חלק ממרכיביהם כגון סוכר, עשויים שלא להתאים למצבים מסוימים.[1]

קטגוריות

ניתן לחלק משקאות ספורט לשלושה סוגים עיקריים[2]

  • משקאות ספורט איזוטוניים המכילים ריכווזי מלחים וסוכרים הדומים לאלו בגוף האדם
  • משקאות ספורט היפרטוניים המכילים ריכוזי מלח וסוכר גבוהים יותר מבגוף האדם
  • משקאות ספורט היפוטוניים המכילים ריכוזי מלח וסוכר נמוכים יותר מבגוף האדם

רוב משקאות הספורט הם איזוטוניים בקירוב, ומכילים בין 4 ל-5 כפיות גדושות של סוכר למנה של 13 עד 19 גרם (250 מ"ל).[3]

רגולציה

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אינו מבדיל בין משקאות ספורט למשקאות אנרגיה.[4] ביולי 2024, ביטל ה-FDA את אישורו לשימוש בשמן צמחי ברום (BVO), שהוא מייצב למזונות ומשקאות בטעמי פירות והדרים.[5] נמצא כי ל-BVO יש השלכות שליליות פוטנציאליות על בריאות האדם.[6] בשנת 2024, מעט משקאות בארצות הברית הכילו BVO. חברות רבות הפסיקו את השימוש ב-BVO בתחילת המאה ה-21, כולל פפסיקו בשנת 2013, וקוקה קולה עם פאוורייד בשנת 2014.[7] BVO נמצא לרוב במשקאות בטעמי הדרים.

שימושים

ספורטאים המתאמנים באופן פעיל מאבדים מים ואלקטרוליטים מגופם על ידי הזעה ובזבוז אנרגיה.[8] אנשים עשויים לבחור לצרוך משקאות ספורט למטרות החלפת נוזלים, העמסת פחמימות ותוספי תזונה.[9] מחקרים מראים כי בניגוד לאמונה הרווחת, צריכת משקה ספורט המכיל אלקטרוליטים לא מגנה מפני היפונתרמיה (רמת נתרן נמוכה בדם). סביר להניח שזה נובע מהעובדה שתכולת הנתרן במשקאות אלה נעה בטווח של 20 עד 30 מק"ג/ליטר.[10] מטרה מוצהרת של משקאות ספורט, המספקים קלוריות רבות של אנרגיה מסוכרים, היא לשפר את הביצועים והסיבולת. היתרונות הפוטנציאליים של משקאות ספורט תלויים בגורמים נוספים, כולל כמות המשקה הנצרכת, הזמן שלוקח למשקה להתרוקן מהגוף, זמן הספיגה וסוג הפחמימה. אותו מקור מציין "ראיות המצביעות על כך שצריכת משקה ספורט תשפר את הביצועים בהשוואה לצריכת משקה פלצבו".[11]

מחלוקות ונזק פוטנציאלי

משקאות ספורט הם משקאות ממותקים בסוכר, כאשר מחקר שנערך לאחרונה מצא כי משקאות ספורט מהווים כ-26% מכלל צריכת ה-SSB בקרב מתבגרים.[12]

השפעות בריאותיות שעלולות להיות מזיקות

כמה מההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות המזיקות של שתיית משקאות ספורט ללא פעילות גופנית ממושכת כוללות עלייה במשקל, סוכרת ושחיקה דנטלית. [13] [14] [15] משקאות אלה עשירים בקלוריות ובסוכר, מה שעלול לתרום לתזונה לא בריאה.[16]

משקאות אנרגיה שלעיתים קרובות מבלבלים ביניהם עם משקאות ספורט, מכילים בדרך כלל כמות גבוהה של קפאין. לעיתים קרובות ריכוז הקפאין גבוה יותר מזה שנמצא במשקאות קלים.[17] בכמויות מתונות, קפאין אינו מזיק ויכול לספק יתרונות שונים בכל הנוגע לסיבולת; עם זאת, בכמויות גדולות עלולות להיות לו השפעות שליליות.[18]

סוכר אצל מתבגרים

צריכה גבוהה של משקאות ממותקים בסוכר (SSB) בקרב ילדים בגילאי 8–14 גורמת לעלייה בסיכוי להשמנת יתר.[19] כמות הסוכר הנמצאת במשקאות ספורט אלה עדיין עולה על כמות הסוכר המומלצת ליום לילד.[20]

היסטוריה

במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ספורטאים שתו מדי פעם בירה בעלת תכולת אלכוהול נמוכה כדי לחדש את מאגרי המים, המינרלים והאנרגיה בגוף. מכיוון שהמים רותחים במהלך תהליך החליטה וכך מעוקרים, הבירה הייתה אפשרות בטוחה יותר מאשר מים ממקור לא ידוע.[21] עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שאפילו מינון נמוך של אתנול מפחית את ביצועי הסיבולת: הוא מעכב את תפוקת הגלוקוז בכבד במהלך פעילות גופנית, וגם פוגע במיומנויות פסיכומוטוריות כגון זמן תגובה, קואורדינציה עין-יד ואיזון. [22]

מאז האולימפיאדה המודרנית הראשונה, צריכת הנוזלים במהלך אירועי ספורט הייתה מגוונת מאוד עקב חוסר קונצנזוס בקהילה המדעית בנוגע לשימוש במשקאות ספורט. בתחילת המאה ה-20 הייתה אמונה רווחת שצריכת נוזלים כמו מים במהלך פעילות גופנית אינה הכרחית. עם התקדמות מחקר בתחום פיזיולוגיה של המאמץ בשנת 1923, נחקר המודל הקרדיווסקולרי של ויסות חום על ידי א.וו. היל. בהתבסס על מודל זה, הודגשו ההשלכות של אובדן מים וחשיבות צריכת הנוזלים.[23]

משקאות אנרגיה ומשקאות ספורט הופיעו לראשונה באירופה ובאסיה בשנות ה-60 כתגובה לדרישות לתוספי תזונה שיגבירו את צריכת האנרגיה. חברת Taisho Pharmaceuticals, חברה יפנית, הציגה את Lipovitan D, אחד ממשקאות האנרגיה הראשונים בשוק בשנת 1961. מאז, גם משקאות אנרגיה וגם משקאות ספורט התפתחו לשוק של מיליארדי דולרים[24].

שוק מסחרי

שוק משקאות הספורט והאנרגיה צומח במהירות ברחבי העולם. משקאות ספורט נכללים בשוק המשקאות הפונקציונליים. בתוך קטגוריית המשקאות הפונקציונליים, בתחום משקאות הספורט והאנרגיה ניתן לראות את הצמיחה הכמותית הגדולה ביותר. משקאות אלה חוו צמיחה אקספוננציאלית של יותר מ-240% בארצות הברית וברחבי העולם בין השנים 2004 ל-2009[24].

מגוון רחב של משקאות יצאו במהלך השנים, שרבים מהם מכוונים לספורטאים צעירים. [25]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משקה ספורט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Deborah Cohen, The truth about sports drinks, BMJ 345, 2012-07-18, עמ' e4737 doi: 10.1136/bmj.e4737
  2. ↑ David S. Rowlands, Brigitte Hani Kopetschny, Claire E. Badenhorst, The Hydrating Effects of Hypertonic, Isotonic and Hypotonic Sports Drinks and Waters on Central Hydration During Continuous Exercise: A Systematic Meta-Analysis and Perspective, Sports Medicine 52, 2022-02-01, עמ' 349–375 doi: 10.1007/s40279-021-01558-y
  3. ↑ Impact of sports and energy drinks in athletes for performance based activities
  4. ↑ Energy Drinks vs. Sports Drinks
  5. ↑ "FDA to ban BVO, additive found in some fruity sodas and sports drinks". Washington Post (באנגלית). 2024-07-03. נבדק ב-2025-09-04.
  6. ↑ K. A. Woodling, P. Chitranshi, C. C. Jacob, L. Loukotková, L. S. Von Tungeln, G. R. Olson, R. E. Patton, S. Francke, S. R. Mog, R. P. Felton, F. A. Beland, Y. Zang, G. Gamboa da Costa, Toxicological evaluation of brominated vegetable oil in Sprague Dawley rats, Food and Chemical Toxicology 165, 2022-07-01, עמ' 113137 doi: 10.1016/j.fct.2022.113137
  7. ↑ Stephanie Weaver, FDA bans BVO: Here’s which beverages contain the food additive, FOX TV Stations, ‏2024-07-05 (באנגלית אמריקאית)
  8. ↑ Ryan P. Nuccio, Kelly A. Barnes, James M. Carter, Lindsay B. Baker, Fluid Balance in Team Sport Athletes and the Effect of Hypohydration on Cognitive, Technical, and Physical Performance, Sports Medicine (Auckland, N.Z.) 47, 2017-10, עמ' 1951–1982 doi: 10.1007/s40279-017-0738-7
  9. ↑ J. Smith, A look at the components and effectiveness of sports drinks, Journal of Athletic Training 27, 1992, עמ' 173–176
  10. ↑ Mitchell H. Rosner, EXERCISE-ASSOCIATED HYPONATREMIA, Transactions of the American Clinical and Climatological Association 130, 2019, עמ' 76–87
  11. ↑ Coombes, Jeff S.; Hamilton, Karyn L. (2000-03-01). "The Effectiveness of Commercially Available Sports Drinks". Sports Medicine (באנגלית). 29 (3): 181–209. doi:10.2165/00007256-200029030-00004. ISSN 1179-2035. PMID 10739268.
  12. ↑ Field, Alison E.; Sonneville, Kendrin R.; Falbe, Jennifer; Flint, Alan; Haines, Jess; Rosner, Bernard; Camargo Jr., Carlos A. (2014). "Association of sports drinks with weight gain among adolescents and young adults". Obesity (באנגלית). 22 (10): 2238–2243. doi:10.1002/oby.20845. ISSN 1930-739X. PMC 4180814. PMID 25044989.
  13. ↑ Schneider, Marcie Beth (ביוני 2018). "Sports Drinks and Energy Drinks for Children and Adolescents: Are They Appropriate?". Pediatrics. 141 (6): e20172784. doi:10.1542/peds.2017-2784. PMID 29735573. נבדק ב-2022-10-03. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ↑ Noble, Warden H; Donovan, Terence E; Geissberger, Marc (2011-04-01). "Sports drinks and dental erosion". Journal of the California Dental Association. 39 (4): 233–238. doi:10.1080/19424396.2011.12221890. ISSN 1942-4396. PMID 21675676.
  15. ↑ von Fraunhofer, J Anthony; Rogers, Matthew M (2005-01-01). "Effects of sports drinks and other beverages on dental enamel". General Dentistry. 53 (1): 28–31. ISSN 0363-6771. PMID 15779219.
  16. ↑ Schneider, Marcie Beth (2011). "Sports Drinks and Energy Drinks for Children and Adolescents: Are They Appropriate?". Pediatrics. 127 (6): 1182–1189. doi:10.1542/peds.2011-0965. PMID 21624882. נבדק ב-2022-10-03.
  17. ↑ Macdonald, James (2013-03-01). "The Potential Adverse Health Effects of Energy Drinks". American Family Physician (באנגלית אמריקאית). 87 (5): 321. PMID 23547548.
  18. ↑ Burke, Louise M. (2008-12-06). "Caffeine and sports performance". Applied Physiology, Nutrition, and Metabolism. 33 (6): 1319–1334. doi:10.1139/H08-130. ISSN 1715-5312. PMID 19088794.
  19. ↑ Cantoral, A.; Téllez-Rojo, M. M.; Ettinger, A. S.; Hu, H.; Hernández-Ávila, M.; Peterson, K. (בפברואר 2016). "Early introduction and cumulative consumption of sugar-sweetened beverages during the pre-school period and risk of obesity at 8-14 years of age". Pediatric Obesity. 11 (1): 68–74. doi:10.1111/ijpo.12023. ISSN 2047-6310. PMC 5482497. PMID 25891908. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ↑ Rath, Mandy (בפברואר 2012). "Energy drinks: What is all the hype? The dangers of energy drink consumption: The dangers of energy drink consumption". Journal of the American Academy of Nurse Practitioners (באנגלית). 24 (2): 70–76. doi:10.1111/j.1745-7599.2011.00689.x. PMID 22324861. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ↑ Mika Rissanen (במאי 2014). "Beer Breaks during the Tour de France. Some observations on beer and cycling in the early 1900s". Ludica, Annali di Storia e Civiltà del Gioco, 17-18 (2011-2012), Pp. 188-190. Ludica, annali di storia e civiltà del gioco. נבדק ב-27 בספטמבר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ↑ Virgile Lecoultre; Yves Schultz (2009). "Effect of a small dose of alcohol on the endurance performance of trained cyclists". Alcohol and Alcoholism. 44 (3): 278–83. doi:10.1093/alcalc/agn108. PMID 19136497.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  23. ↑ Sutehall, Shaun; Muniz-Pardos, Borja; Bosch, Andrew N.; Di Gianfrancesco, Alessia; Pitsiladis, Yannis P. (באפריל 2018). "Sports Drinks on the Edge of a New Era". Current Sports Medicine Reports (באנגלית אמריקאית). 17 (4): 112–116. doi:10.1249/JSR.0000000000000475. ISSN 1537-8918. PMID 29629968. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ 24.0 24.1 M.a. Heckman, K. Sherry, E. Gonzalez De Mejia, Energy Drinks: An Assessment of Their Market Size, Consumer Demographics, Ingredient Profile, Functionality, and Regulations in the United States, Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety 9, 2010, עמ' 303–317 doi: 10.1111/j.1541-4337.2010.00111.x
  25. ↑ Jovanov, Pavle; Đorđić, Višnja; Obradović, Borislav; Barak, Otto; Pezo, Lato; Marić, Aleksandar; Sakač, Marijana (2019-01-15). "Prevalence, knowledge and attitudes towards using sports supplements among young athletes". Journal of the International Society of Sports Nutrition. 16 (1): 27. doi:10.1186/s12970-019-0294-7. PMC 6611041. PMID 31272457.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משקה ספורט41792614Q949948

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משקה_ספורט&oldid=3471563"