בית דין שדה
בית דין שדה הוא בית דין צבאי המתקיים בשדה הקרב ודן במקרים דחופים של עבירות אשר בוצעו בעת מלחמה. התיעוד המוקדם ביותר של בית דין שדה נמצא ביומן אנגלי מתוך המלחמות הנפוליאוניות. המונח בית דין שדה נושא לעיתים קונוטציה שלילית הכוללת קיומו של הליך משפטי מהיר הסוטה מכללי הצדק הטבעי (וכך נעשה שימוש מושאל במונח זה כדי לתאר משפטים שאינם משפטי שדה).
בישראל פועל בית דין שדה על פי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. ראש המטה הכללי, בהוראת ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאי להסמיך מפקדים בצה"ל להקים, בעת מלחמה, בית דין שדה לשפיטת חיילים על עבירות צבאיות או אזרחיות. התובע והסניגור אינם חייבים להיות קצינים שהתמנו בהמלצת הפרקליט הצבאי. ניתן לדחות שמיעת ערעורים על פסקי דין של בית דין שדה אך דבר זה לא ישפיע על הביצוע המידי של גזרי הדין שהוטלו על ידיהם, למעט עונש מוות שעליו חייבים אישור של הרשות המאשרת. הפעם היחידה שבה בית דין שדה בישראל הוציא להורג הייתה בעת מלחמת העצמאות, אז הרשיע בית דין והוציא להורג את מאיר טוביאנסקי, על לא עוול בכפו כפי שהתברר לאחר מעשה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: בית דין שדה |
34692504בית דין שדה