משפט מפלגת התעשייה

משפט מפלגת התעשייה - (ברוסית:Дело Промпартии) משפט שהתנהל בברית המועצות נגד קבוצה של מהנדסים ומומחים בתחום התעשייה. על ספסל הנאשמים ישבו 8 אנשים, מהם 5 נשפטו להוצאה להורג. בהתאם לכתב האישום הארגון היה קשור לאיגוד התעשיינים הרוסים בפריז ולמודיעין הצרפתי.

רקע

בהתאם לנתוני החקירה חברי הארגון (שלא היה קיים כלל) פעלו לגרימת נזק לתעשייה הסובייטית במהלך השנים 1925–1930. בראש הארגון הועמד פרופסור לאוניד רמזין שהיה הנאשם הראשי ועל עדותו התבסס המשפט. לפי טענותיו היה מתוכנן להקים ממשלה חדשה ובראשה פיוטר פלצ'ינסקי (שהוצא להורג עוד לפני המשפט). שר הפנים של הממשלה אמור היה להיות פאבל ריאבושינסקי, אך במהלך המשפט התברר שהוא נפטר בפריז עוד לפני 1925. לשר החוץ לכאורה היה מיועד ההיסטוריון יבגני טארלה שלא הועמד למשפט כלל.

מהלך המשפט

המשפט החל במוסקבה ב-25 בנובמבר 1930 והסתיים ב-7 בדצמבר. הישיבות הוכרזו כמושב מיוחד של בית המשפט העליון ונוהלו בראשות אנדריי וישינסקי. על הגנת הנאשמים הופקדו שני עורכי דין, אך בניגוד למשפט שאחטי הם לא פעלו באופן נמרץ לטובת הנאשמים. בראש התביעה עמד ניקולאי קרילנקו (בשנת 1938 הוצא להורג כאויב העם).

בכתב האישום צוין שחברי המפלגה פעלו ל:

סבוטז' בתחומי תעשייה שונים
גרימת נזק לתוכניות פיתוח של התעשייה
ביצוע משימות ריגול בהתאם להנחיות מצרפת
פעילות בקרב מפקדי הצבא האדום במטרה להקל על מתקפה צבאית קרובה
הכנות פיגועים במהלך המלחמה הקרובה

למרות שהתביעה לא הציגה שום מסמך המוכיח את הטענות והכול היה מבוסס על עדותו של לאוניד רמזין והודאות יתר הנאשמים על הכרה באשמה המשפט הסתיים באישום. במהלך המשפט סביב הבניין נערכו הפגנות שדרשו עונש מוות ל"מתנגדי המשטר והמרגלים". חמישה נאשמים נשפטו לעונש מוות ו-3 נוספים ל-10 שנות מאסר. בהמשך, עונש המוות הומר ל-10 שנות מאסר וליתר הנאשמים תקופת המאסר קוצרה. בשנת 1936 חלק מהנאשמים קיבלו חנינה אך במהלך הטיהורים הגדולים נעצרו שוב והוצאו להורג.

הנאשם הראשי, לאוניד רמזין קיבל אישור להמשיך בפעילות מחקרית בתחום התמחותו. בשנות ה-40 הוא שוחרר ועשה קריירה מדעית מוצלחת - בשנת 1943 הוא אף קיבל פרס סטלין על תרומתו לפיתוח התעשייתי.

בהמשך למשפט המרכזי נערכו משפטי משנה הקשורים לענפי תעשייה ספציפיים. בסך הכול נעצרו כאלפיים אנשים ורובם נשפטו.