משכני עליון

משכני עליון הוא ספר מכתבי רמח"ל, שעוסק בבית המקדש השלישי, במבנה הארכיטקטוני שלו, ובפעולה הרוחנית של הבית על פי פנימיות התורה. בספר מסביר הרמח"ל את ההבדלים שבין בתי המקדש מבחינת המבנה ומבחינת השורש הרוחני שלהם. בפתיחת הספר הוא כותב שמטרת החיבור היא להסביר את צורת "בית המקדש של מעלה", ולהראות איך כנגד צורה זו מכוון מבנה בית המקדש שבארץ.

לפי המובא בספר, מקום השראת השכינה באבן השתייה שקודש הקודשים הוא מקום הקשר של העולם הזה עם הקב"ה, והשפע יוצא משם אל ארץ ישראל, שהיא "ארץ רחבת ידיים מאד, ובה ערים גדולות ובצורות לא נראו כהנה ברוב יופיים והדרם... והאדמה אדמת קודש היא...". גם הארצות שחוץ לארץ היו צריכות להיות טהורות, וכך היו לפני חטא אדם הראשון, וכך יהיו לעתיד לבוא, אך גם אז לא תשווה מעלתם למעלת ארץ ישראל.

רמח"ל מזכיר את החיבור "משכני עליון" במכתב שכתב לרבו, רבי ישעיהו באסאן, בשנת ה'ת"ץ (1730). בתיאורו הוא מבוסס על פירוש רש"י לספר יחזקאל. שם הספר לקוח מהפסוק בספר תהלים, פרק מ"ו, פסוק ה': ”נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱ-לֹהִים, קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן”. הספר יצא לאור בבני ברק, בשנת ה'תש"ם (1980), כחלק מ"גנזי רמח"ל", בעריכת הרב יוסף ספינר, בהוצאת הרב חיים פרידלנדר.