משה ריינס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לידה |
1870 תר"ל לידא, פלך וילנה, האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) |
---|---|
פטירה |
7 במרץ 1891 (בגיל 21 בערך) אור ל-י"ז באדר ב' תרנ"א לידא, פלך וילנה, האימפריה הרוסית |
לאום | יהודי |
ידוע בשל | ספרו "דור וחכמיו" |
עיסוק | היסטוריון, סופר |
משה ריינס (תר"ל, 1870, לידא, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – אור ל-י"ז באדר ב' תרנ"א, 7 במרץ 1891, לידא) היה היסטוריון יהודי, שחיבר חיבורים היסטוריים על יהדות רוסיה ועל תולדות ישיבות שפעלו בתחומי האימפריה הרוסית. למרות חייו הקצרים, הספיק לפרסם יצירה מרכזית בתחום חקר תרבות ישראל.
ביוגרפיה
ריינס נולד להרב יצחק יעקב ריינס, מייסד תנועת המזרחי ומחנך בולט בדורו. היה מחבר הספר "דור וחכמיו", שהוציא לאור כשהיה בן עשרים בקרקוב בשנת 1890, ועוסק בהיסטוריה של הספרות היהודית ובהגות ההשכלה.
כבר בגיל 16 החל לפרסם מאמרים בכתבי עת עבריים כמו "המליץ". התכתב עם הרבה סופרים, כגון אברהם דוב דובזביץ', שלמה בובר, יל"ג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.
יצירתו
משה ריינס פרסם מספר חיבורים, בהם:
- רוח הזמן – חיבור שפורסם בכתב העת "אוצר הספרות" (כרך ב'), ובו עיסוק בתולדות תרבות ישראל ברוסיה.
- נצח ישראל – דיון בסוגיות עמידות העם היהודי, רעיונות על שיבת ציון ויישוב ארץ ישראל. יצא לאור בקרקוב, 1890.
- אכסניות של תורה – חומר לתולדות הישיבות ברוסיה, קרקוב, 1890.
- דור וחכמיו – חלק א', ובו שנים-עשר תולדות חיים של חכמים יהודים בני זמנו, עם תמונותיהם. קרקוב, 1890.
בתשע"ח הוציא אליעזר יהודה בראדט לאור מבחר מכתבי משה ריינס בתוספת מבוא.
לקריאה נוספת
- חיים דוד ליפֶּה, אסף המזכיר, 1881–1889
- נחום סוקולוב, ספר זיכרון, ורשה, 1889
- הרמן רוזנטל, א. ש. ולדשטיין, "ריינס, משה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שמואל ליב ציטרון, לקסיקון ציוני, ורשה, 1924
- שלמה וינינגר, הביוגרפיה היהודית הלאומית הגדולה, כרך ה', צ'רנוביץ, 1931, עמ' 171
קישורים חיצוניים
- משה ריינס, בהאנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ריינס, משה, באתר ויקי המקורות בשפה הרוסית (ЕЭБЕ) (ברוסית)
- כתביו
- משה ריינס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- משה ריינס, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
משה ריינס41393819Q1322745