משה ריינס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה ריינס
לידה 1870
תר"ל
לידא, פלך וילנה, האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס)
פטירה 7 במרץ 1891 (בגיל 21 בערך)
אור ל-י"ז באדר ב' תרנ"א
לידא, פלך וילנה, האימפריה הרוסית
לאום יהודי
ידוע בשל ספרו "דור וחכמיו"
עיסוק היסטוריון, סופר

משה ריינס (תר"ל, 1870, לידא, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – אור ל-י"ז באדר ב' תרנ"א, 7 במרץ 1891, לידא) היה היסטוריון יהודי, שחיבר חיבורים היסטוריים על יהדות רוסיה ועל תולדות ישיבות שפעלו בתחומי האימפריה הרוסית. למרות חייו הקצרים, הספיק לפרסם יצירה מרכזית בתחום חקר תרבות ישראל.

ביוגרפיה

ריינס נולד להרב יצחק יעקב ריינס, מייסד תנועת המזרחי ומחנך בולט בדורו. היה מחבר הספר "דור וחכמיו", שהוציא לאור כשהיה בן עשרים בקרקוב בשנת 1890, ועוסק בהיסטוריה של הספרות היהודית ובהגות ההשכלה.

כבר בגיל 16 החל לפרסם מאמרים בכתבי עת עבריים כמו "המליץ". התכתב עם הרבה סופרים, כגון אברהם דוב דובזביץ', שלמה בובר, יל"ג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

יצירתו

משה ריינס פרסם מספר חיבורים, בהם:

  • רוח הזמן – חיבור שפורסם בכתב העת "אוצר הספרות" (כרך ב'), ובו עיסוק בתולדות תרבות ישראל ברוסיה.
  • נצח ישראל – דיון בסוגיות עמידות העם היהודי, רעיונות על שיבת ציון ויישוב ארץ ישראל. יצא לאור בקרקוב, 1890.
  • אכסניות של תורה – חומר לתולדות הישיבות ברוסיה, קרקוב, 1890.
  • דור וחכמיו – חלק א', ובו שנים-עשר תולדות חיים של חכמים יהודים בני זמנו, עם תמונותיהם. קרקוב, 1890.

בתשע"ח הוציא אליעזר יהודה בראדט לאור מבחר מכתבי משה ריינס בתוספת מבוא.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משה ריינס41393819Q1322745