משה קרמניאן
 |
משה קרמניאן (1922–1980[1]) היה ממנהיגי הקהילה היהודית האיראנית, עורך דין, איש עסקים ועיתונאי, מזכיר הקהילה היהודית באיראן.
התפרסם בניסיונותיו להציל את היהודים האיראנים לאחר חילופי המשטר במדינה בשנת 1979.
קורות חיים
קרמניאן נולד בשנת 1922 לשמעואל ושהג'אהאן, משפחה יהודית, בשכונת עודלאג'אן שבטהראן, איראן. הוא התחנך בבית הספר של רשת אליאנס ולאחר מכן בתיכון איראנשאהר. במהלך מלחמת העולם השנייה נפטר אביו ממחלת טיפוס. בעקבות כך נאלץ משה, כבכור האחים, לשאת באחריות לפרנסת אמו ועשרת אחיו. תוך כדי המשבר הכלכלי של תקופת המלחמה, ניהל את עסקי אביו בעיר כרג' והמשיך במקביל את לימודיו. באותה תקופה, בסיוע דודו מצד אמו, הקים עסק משלו, תחילה כקבלן ולאחר מכן כיבואן של ציוד חקלאי. הוא רשם הצלחה מרשימה בפרק זמן קצר.[2]
בשנת 1943 הקים ועמד בראש מועדון נוער בשם "קאנון-א ג'וואנאן-א איראן" (בפרסית: מועדון נוער איראני).[3] לימודיו האקדמיים התקיימו בפקולטה למשפטים, מדעי המדינה והכלכלה באוניברסיטת טהראן, שם השלים תואר ראשון במדעי המדינה בשנת 1953.[2]
משה היה מהראשונים שפעלו למען זכויות הקהילה בתקופת משטר הפהלווי.[4] הוא שימש כמזכיר הקהילה היהודית של איראן.[5] כן פרסם מאמרים שונים על ההיסטוריה והמעמד של היהודים באיראן[6] והקים עיתון, "עלם-י יהוד" (בתרגום לעברית מפרסית: "העולם היהודי"), באיראן.[7] בשנת 1978 הוא יצא בשליחות השאה לארצות הברית, כדי לנסות ולהשפיע על יהודי אמריקה ועל חברי הקונגרס לשנות את יחסם לשאה ולמשטרו.[1] קרמניאן עזב את איראן לפני 1979 והקים את חברת הנדל"ן שלו בלוס אנג'לס, אותה ניהל יחד עם בנו, סם.[4] קרמניאן טיפל במשפחות היהודיות שנמלטו מאיראן לארצות הברית.[8]
קרמניאן ארגן פגישה עם נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר בבית הלבן בשנת 1980 ועמד בראש המשלחת שהורכבה מיהודי איראן שעזבו את איראן בגלל התנאים הקשים כתוצאה מהממשלה הדתית שהוקמה בשנת 1979.[9] קרמניאן נעזר בבנו, סם, בפעילות זו. בעקבות פגישה החלו יהודי איראן להתיישב בארצות הברית.[10]
חייו האישיים
בשנת 1949 נשא משה לאישה את עזיזה ממשפחת חכמי. לזוג נולדו בת ושני בנים.[2] נכון לשנת 2001 בנו, סם, משמש כנשיא הפדרציה היהודית האיראנית-אמריקאית שמקומה במערב הוליווד.[4]
קרמניאן נפטר מהתקף לב בשנת 1980.[4][1] לפי צוואתו, גופתו הובאה ונטמנה בארץ ישראל.
לפני מותו תכנן לפרסם אוטוביוגרפיה בשם "מהבור ללוס אנג'לס" (Az sare chal ta Los Angeles), בה רצה לתעד את כל פעילותו החברתית והתרבותית, אך לא הספיק להשלים את החיבור.[2]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מערכת, מנהיג יהודי איראני שמת בארה"ב ייקבר בישראל, מעריב, 6 ביולי 1980
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Musa Kermanian, 7dorim
- ↑ נהיד פירנזאר, Zionism in Iran: A Historical Perspective, 1917–79, Rahavard 130/131, אביב–קיץ 2020, עמ' 88
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 מייקל אוושנקר, Favorite Son, Jewish Journal, 14 ביוני 2001
- ↑ אלסנדרה צ'קולין, Iranian Jews in Israel: Between Persian Cultural Identity and Israeli Nationalism, 2015, עמ' 49
- ↑ משה קרמניאן, Iranian Jewry Celebrates Cyrus, The Scribe, נובמבר 1971
- ↑ דניאלה ליה פארה, Forming Iranian Jewish Identities: Education, National Belonging, the Jewish Press, and Integration, 1981, עמ' 1
- ↑ , השליחויות של משה קרמניאן, מעריב, 8 ביולי 1980
- ↑ נורית גרינגר, Iran's Jewish exodus, as branded by Stu Eizenstat, The Jerusalem Post
- ↑ כרמל מלמד, Iranian Jews mourn passing of scientific giant Dr. Iraj Lalezari, jns, 4 בספטמבר 2019
משה קרמניאן41775558Q116459330