משה מייזלס
משה מייזלש בשנות ה-50 |
משה מייזלס (6 ביוני 1919 – 21 במאי 2014) היה עיתונאי ישראלי, מבכירי עיתון "מעריב".
ביוגרפיה
משה שמואל מייזלס נולד לאסתר לבית דילר ולחנניה בווינה בירת אוסטריה. אביו היה בן למשפחת רבנים (סבו, משה מייזלס, היה הרב של פשמישל). למד בגימנסיה היהודית "חיות" בעירו. באוקטובר 1938, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, עלה לארץ ישראל לבדו, לאחר שאחותו, שהתגוררה בארץ, סייעה בידו לקבל סרטיפיקט. רוב משפחתו הקרובה נספתה בשואה. זמן קצר לאחר עלייתו עבר לירושלים. למד באוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך במדעי הרוח. בשנת 1941, בעת המלחמה, התגייס לצבא הבריטי, ושירת בחיל הקשר במטה הראשי של הצבא הבריטי בקהיר ובמחנה סרפנד (צריפין). בשנת 1944 נישא לברטה אייזנברגר, בת כיתתו בגימנסיה בווינה, שעלתה ארצה ב-1938 כמעפילה במסגרת עליית "אף על פי".
את הקריירה העיתונאית שלו החל משה מייזלס עוד לפני קום המדינה, כשעבד בשנים 1946–1948 כעורך לילה ביומון הארצישראלי בשפה הגרמנית "ידיעות חדשות". החל משנת 1948 עד יציאתו לגמלאות בשנת 1984 שימש כעיתונאי בעיתון "מעריב". במשך רוב שנות עבודתו ב"מעריב" היה כתב העיתון לענייני מפלגות. במקביל לעבודתו שם, שימש בשנים 1961–1992 ככתב לענייני ישראל והמזרח התיכון של רשות השידור האוסטרית (ORF), ובשנים 1970–2002 גם ככתב בישראל של סוכנות העיתונות האוסטרית (APA).
מייזלס כתב שורה של ספרים בעברית ובכללם, "מבן-גוריון עד פרס" ו"הפרידה מהרצל" וספרים בגרמנית אודות חסידי אומות עולם אוסטריים ושווייצריים. כמו כן כתב וערך ספרים אוטוביוגרפיים של אישי ציבור שונים, דוגמת השר יוסף אלמוגי, סגן יו"ר הכנסת צבי צימרמן וצייד הנאצים טוביה פרידמן.
מייזלס נפטר ב-21 במאי 2014, בגיל 95, ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק. רעייתו ברטה נפטרה בשנת 1986. הניח אחריו שתי בנות: רימונה שיף-מייזלס, עיתונאית, וד"ר ליאורה נבון, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללה האקדמית אחוה ובאוניברסיטת תל אביב, וכן נכדים.
ספריו
- Nachtfalter: Gedichte, Cairo, 1944.
- Die Gerechten Österreichs: Eine Dokumentation der Menschlichkeit, Tel Aviv, 1996.
- מבן-גוריון עד פרס: פירורים מן המטבחים הפוליטיים, תל אביב: י' גולן, תשס"א 2000[1].
- הפרידה מהרצל: ראיונות, רפורטז'ות וספורים קצרים, פתח תקווה: [חמו"ל] (דפוס אלי מאיר), 2001.
עריכה והשתתפות
- טוביה פרידמן (הצייד), בעריכת משה מייזלס ורפאל בשן, 15 שנים רדפתי אחרי אייכמן, ירושלים: אחיאסף, תשכ"א 1961.
- זרח ורהפטיג, עריכה והבאה לדפוס משה מייזלס וגדעון גרייף, פליט ושריד בימי השואה, ירושלים: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, תשמ"ד.
- בית יצחק – שער חפר: סיפורו של כפר: (1939–1989); ראיונות ותחקיר: משה מייזלס; כתיבה: צבי שנבל, תל אביב: מלוא, תשמ"ט 1989.
- אברהם זילברברג, בשליחות העם והמדינה; סוּפַּר למשה מייזלס, עומר: אברהם זילברברג, 1995.
- טוביה פרידמן, בעריכת משה מייזלס, 50 שנה צייד הנאצים: ספר היסטורי-דוקומנטרי, מבוסס על מסמכים וצילומים מתקופת השלטון הגרמני הנאצי, וסיפורים על מעצרם של מאות רוצחים נאצים שהועמדו לדין, חיפה: המכון לדוקומנטציה לחקר פעולות הפושעים הנאצים, תשנ"ז 1997.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "משה שמואל מייזלס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3053
שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלי אלון, הלך לעולמו העיתונאי הוותיק משה מייזלס, באתר TheMarker, 22 במאי 2014- אלי אלון, העיתונאי הוותיק משה מייזלס מת בגיל 95, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 במאי 2014
- עופר אדרת, ה"תקר" שחיבל בסקופ של מייזלס, באתר הארץ, 5 ביוני 2014
הערות שוליים
- ^ גדעון לוי, מה דעתך, מר מייזלס?, באתר הארץ, 7 במאי 2001
31160554משה מייזלס