משה לויאן

משה לַויאָן (1919–ה' בתמוז ה'תשנ"ה 3 ביולי 1995) היה יהודי ירושלמי ממוצא פרסי אשר חיבר כ-20 ספרים שעוסקים בפרשנות המקרא. משה לויאן טען כי לכל ניקוד או טעם הנמצא על כל אות או מילה, ישנה משמעות הרוצה לומר משהו ספציפי. בנוסף לכך חיבר ספרים בלימוד פרסית והרצה בתחום זה.

מוצאו

משה נולד בפרס. עלה לישראל, וגר רוב ימיו בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.

משנתו

בספרו "טעמים ומשמעותם בתורה" ציין משה כמה עובדות מעניינות: כדוגמת הטעם זָקֵף גָּד֕וֹל במילה יום, מוציא את היום מתוך החושך והאלמוניות. הטעם זָקֵף קָטֹ֔ן, מצביעה שהשמש לא נראית לעין. הזמן הוא לילה. חושך שורר בו. "ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה" {בראשית א', ה'} המילה יום כאן מוטעמת בזקף-קטן. לכן לא היה ממש אור יום, כי השמש נבראה רק ביום הרביעי. אך ישנו פסוק האומר "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ 40 יום ו-40 לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה" {בראשית ז', ד'}. כמובן שמדברים כאן על המבול של נוח. המילה יום כאן, מוטעמת בזקף קטן, משמעות הדבר כי בזמן המבול כל השמים היו מכוסים בעננים כבדים והשמש לא נראתה לעין. לדברי משה לויאן: בתנ"ך, הטעם, זקף קטן מופיע במילה "יום" כ-45 פעמים. לכן המשמעות שלה הוא תמיד, שלא היה ממש שמש. השמים היו מכוסים בעננים או בחושך. עוד דוגמה: "ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בתוך ההר ארבעים יום וארבעים לילה". {שמות כ"ד, י"ח} כלומר, ענן כבד כיסה את ההר ואת השמש. אך אור השמש הורגש בכל זאת.

דוגמה נוספת: המילה "אֶת" בתנ"ך המופיעה עם הניקוד ה-סגול ֶ משמעה כול כולו. המילה "אֵת" בתנ"ך המופיעה עם הניקוד ה-צירה ֵ משמעה חלק מתוך שלם, או כגורם חילוק, או שהפעולה תימשך ותבוצע צעד אחר צעד. "בראשית ברא אלקים אֵת השמים ואֵת הארץ" {בראשית א', א'} המילה את מנוקדת כאן בצירה. רוצה לומר, שעדיין לא הסתיימו מלאכת השמים והארץ עד הסוף. זה רק צעד אחד מתוך השלם שעוד עתיד להיות בהמשך הימים. "ויעש אלקים אֶת שני המאֹרֹת הגדולים. אֶת המאור הגדול לממשלת היום ואֶת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים {בראשית א', ט"ז}. ניקוד הסגול מציין את העובדה, שכל הפעולה הושלמה עד הסוף. השמש והירח ביצעו את עבודתם עד הסוף. פעולת הבריאה כל כולה נעשתה. לא היה עוד צורך "בתיקונים" או "סידורים" כלשהם עבור שני המאורות הללו.

משה לויאן הראה את כתביו לרבי יצחק כדורי, שנתן לו את תמיכתו.^{[דרוש מקור]}

ספריו

1. טעמים ומשמעותם במקרא (חלק א', חלק ב').
2. אותיות ומשמעותן במקרא (חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה').
3. כללי המקרא בתורת הפרשנות.
4. ניקוד ומשמעותו במקרא (חלק א', חלק ב').
5. אוצר פירושי המקרא המבוסס על משמעותם של האותיות, הניקוד, הטעמים והתחביר.
6. מעמדו של הפועל במקרא.
7. דקדוק הלשון הפרסי.
8. טקסטים בפרסית.

משה לויאן הוציא את ספריו בהוצאה עצמית ומעולם לא הגיעו לחנויות הספרים. ניתן עדיין למצוא כמה מהם בספרייה הלאומית בירושלים ובעוד כמה ספריות בארץ.

משפחתו

משה לויאן נישא ללואיזה מדלן ונולדו להם 6 ילדים: חמש בנות ובן אחד.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של משה לויאן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של משה לויאן, באתר "סימניה"
• עטיפה מקורית של הספר טעמים ומשמעותם במקרא

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "משה לויאן".

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29578484משה לויאן