רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין
רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב-חנטשין, חבר מועצת גדולי התורה, מחבר ספר "אש דת" וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח.
תולדותיו
נולד בפולין לאדמו"ר מאוז'רוב רבי אברהם שלמה ולרייצא מירל בת רבי חיים שמואל הורוביץ האדמו"ר מחנטשין. על פי המסופר, החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.
בגיל 17 נישא לחנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מפאבניץ ראספשה. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה אשתו בגיל 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נישא לקילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, מו"צ בוירזבניק, ומאוחר יותר לשינדל יוכבד, בת הרב משה דוד לנדאו.
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל הולשטוק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.
בשנת תרפ"ו לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב אפשטיין עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה לארץ ישראל, והתגורר בסמוך לבית החזון איש בבני ברק. חודשים ספורים לאחר שעלה, נפטר החזון איש, והוא עבר לתל אביב. בתל אביב התגורר בשדרות רוטשילד עד סוף ימיו. בתחילת תשכ"ח נבחר ליו"ר כבוד של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כמחליפו של הרב זלמן סורוצקין שנפטר[1].
הרב אפשטיין היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".
בשנת תשי"ט קיבל את פרס הרב קוק, ובשנת תשכ"ח קיבל הרב אפשטיין את פרס ישראל לספרות תורנית.
שימש גם כאדמו"רה של שושלת חנצ'ין בגלל היותו נכדו (מצד אמו) של האדמו"ר רבי חיים שמואל הורוויץ מחנצ'ין.
נפטר בתל אביב ונקבר בבית הקברות שומרי שבת, בבני ברק. כממשיך דרכו באדמו"רות מונה נכדו (בן בתו) הרב תנחום בקר, מנהל את חצירו בבית מדרשו בבני ברק.
ספריו
- באר משה, חמישה כרכים על חומשי התורה, כרך אחד על ספר יהושע, ספר שופטים וספר שמואל, וכרך נוסף על ספר מלכים. בין השאר דרכו להסביר פרטים אשר נראים במבט ראשון מיותרים או ברורים מאליהם, תוך כדי הסתמכות על דברי חז"ל בתלמודים, במדרשים ובזוהר. עוד הוא מדגיש את היסוד של "מעשה אבות סימן לבנים", ומראה כיצד כל מעשיהם של האבות הם הכנה והוראה עבור הדורות הבאים.
- באר משה, בעניני תחיית המתים והאמונה בהשארות הנפש.
- אש דת 11 כרכים, תש"י-תשכ"ג. הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה. סגנונו בסדרה זו רחב וארוך יותר לעומת 'באר משה'.
רוב ספריו עוד לא הודפסו וקיימים עדיין רק בכתב יד.
שיטתו
הרב אפשטיין הקפיד למצוא בכל דבר את הטוב. נהג להדגיש כי גם מתוך עינוי וייסורים צומח טוב, כפי שהשיעבוד במצרים הכשיר את בני ישראל לכניסה לארץ.
הדגיש כי יש לאהוב כל אדם, גם מי שאיננו שומר מצוות. קרא לקרב את החילוניים ולא להרחיקם, ולהתפלל שהקב"ה יגרום להם לחזור בתשובה. השתדל לסנגר על ישראל ככל שאפשר.
לטוענים לפני השואה כי אין לעלות לארץ ישראל משום ההשפעה החילונית הקיימת בה, אמר שזוהי עצת המרגלים[דרוש מקור]. שהרי משה רבנו שלחם לבדוק רק את מצבם הצבאי והחומרי של עמי כנען, ואילו הם נתעטפו צדקות ואמרו שלא כדאי להיכנס לארץ מחשש של השפעה שלילית מן היושבים בה.
לקריאה נוספת
- דוד זריצקי, בוצינא קדישא, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 303–307
- שלום מאיר ולך, האש דת מאוז'רוב, תל אביב, תשנ"ד
- אהרן סורסקי, בלבת אש, תל אביב תשמ"ה.
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' משה יחיאל הלוי עפשטיין שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 92–93, באתר HebrewBooks
- רשימת המאמרים של רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין, באתר רמבי"ש
- מידע על רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הרב אפשטיין נבחר ליו"ר מועצת גדולי התורה, מעריב, 16 באוקטובר 1967
33271827משה יחיאל הלוי אפשטיין