משה טימור
 | |
| טימור בנובמבר 2009 | |
| לידה |
24 ביוני 1936 רמת גן, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 2026 (בגיל 89) נוה מונוסון, ישראל |
| שם לידה | משה טרוים |
| מדינה | ישראל |
| תקופת פעילות | 1956–2026 (כ־70 שנה) |
| עיסוק | שדרן, שחקן |
| מעסיק | קול ישראל, רשת ב' |
משה (מושיק) טימור (טרוים; 24 ביוני 1936 – 17 באפריל 2026) היה שדרן, קריין, פזמונאי ושחקן קולנוע ישראלי. זוכה פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים (2022)[1].
ביוגרפיה
יליד רמת גן. בצעירותו עברה משפחתו לתל אביב. במסגרת שירותו הצבאי בלהקת פיקוד מרכז ביצע, בין השאר, את השיר "ויבן עוזיהו" ללחן של יוחנן זראי.
קריירה
טלוויזיה
בשנת 1957 החל טימור את עבודתו בקול ישראל[2]. הוא היה שדר הטלוויזיה הראשון ששידר מאולפן הטלוויזיה במעגל סגור שהוקם במסגרת תערוכת היובל לתל אביב ב-1959, ובו אירח את שרי הממשלה לוי אשכול, פנחס ספיר ואחרים. התחנה שידרה מדי ערב במשך חודש ימים חדשות, פרסומות חיות ושעשועונים בשיתוף קהל הצופים, שראו את השידור על מסכים ברחבי התערוכה בשידור חי. מאחורי הפרויקט עמדו חברת "אמקור" ומשרד הפרסום "טל-אריאלי".
טימור שימש משך מספר שנים כקריין בטלוויזיה, והשתתף בשעשועוני הטלוויזיה בערוץ הראשון - "זה הסוד שלי", "שחק אותה", "צא מזה", "תשע בריבוע" ועוד. כמו כן השתתף בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "קשר משפחתי". ובקטעי קריינות בתוכניות "בלי סודות" ו"בסוד העניינים", כשהוא עושה את הקול של מחשב המילים של עיתוניש (נתן נתנזון) ומחליף בחלק מקטעי הסיפורים את חנן גולדבלט בתור המספר.
רדיו
במסגרת עבודתו ברדיו ערך והגיש תוכניות רבות, ביניהן: "בחצי היום", "במקצב יוצר", "כל צבעי הרשת", "טלרדיו", "משחקי לילה" (עם זאב ענר), "מחפשים את המטמון" (עם זאב ענר וגבי ינון) והתוכנית הסאטירית "לצון נופל על לצון".
לאחר פרישתו הרשמית מהגשת תוכניות ברדיו, המשיך להגיש בכל יום שישי ברשת ב' את התוכנית "שישי אישי" מחצות ועד שלוש לפנות בוקר. עם סיום פעילותה של רשות השידור, עברה התוכנית להיות משודרת בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי. ביוני 2021, ירדה התוכנית מהאוויר לאחר עשרים וחמש שנה, ובכך נפרד טימור מקול ישראל ומהתאגיד[3].
קולנוע
טימור השתתף בקולנוע, במספר סרטי מתיחות של יהודה ברקן כגון "ניפגש בחוף", "גברת תפתחי זה אני", "חייך אכלת אותה" ועוד.
עיתונאות
היה יושב ראש ועדת בית סוקולוב של אגודת העיתונאים ושימש סגן יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב עד למותו.[4]
פרסים והוקרה
- 1991 פרס זיו מטעם צדק-מדות-מוסר לעיתונאים שהיטיבו לתאר את החיוב במציאות החיים בישראל[5].
- 2022 פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים[1]
- 2024 מועמדות לפרס ישראל בתקשורת[6]
התנדבות
טימור הגיש בהתנדבות, מדי חודש, את מגזין הטלוויזיה הקהילתית של נוה מונוסון, ששודר בערוץ 98 למנויי הטלוויזיה בכבלים ובלוויין.
חיים אישיים
טימור היה אב לשתיים והתגורר בנוה מונוסון.
אשתו, עליזה טימור, הייתה חברת המועצה המקומית. במשך עשרים שנה הפעילה בנוה מונוסון תחנה לבדיקת סרטן השד. לאחר מותה, נקראה התחנה על שמה.
טימור נפטר ב-17 באפריל 2026, בגיל 89.[7]
קישורים חיצוניים
- משה טימור (הקישור אינו פעיל), באתר אגודת העיתונאים תל אביב
- אביעד פוהורילס, שלושת הסניורים: ריאיון עם ותיקי קול ישראל, באתר nrg, 22 בפברואר 2011
- "מחפשים את המטמון" ברדיו קול ישראל- משנת 1987- "מטמונאי"- רפאל לירז
- יעל ולצר, "ככה פתאום, בלי הסבר, גדעו לי את מה שאני הכי אוהב ויודע לעשות", באתר ynet, 24 בספטמבר 2021
- אלי אלון, "שישי אישי" עם משה טימור-הסוף, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 ביולי 2021
- יואב בירנברג, רן בוקר, מושיק טימור, מוותיקי שדרני הרדיו בישראל, הלך לעולמו, באתר ynet, 17 באפריל 2026
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 השדרן ניסים משעל יקבל פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2022
- ↑ דודי פטימר, שדרן הרדיו מושיק טימור מספר על הרגעים הבלתי נשכחים בקריירה הארוכה, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2022
- ↑ יעל ולצר, "ככה פתאום, בלי הסבר, גדעו לי את מה שאני הכי אוהב ויודע לעשות", באתר ynet, 24 בספטמבר 2021
- ↑ מושיק טימור, מוותיקי שדרני הרדיו בישראל, הלך לעולמו בגיל 89, באתר וואלה, 17 באפריל 2026
- ↑ השופט דב לוין: שפה בוטה ופוגעת היא כרטיס כניסה למודרי התקשורת, מעריב, 12 ביולי 1991
- ↑ רן בוקר, אילה חסון וקרן נויבך מועמדות - אישה ראשונה תזכה בפרס ישראל לתקשורת?, באתר ynet, 2 באפריל 2024
- ↑ יואב בירנברג, רן בוקר, מושיק טימור, מוותיקי שדרני הרדיו בישראל, הלך לעולמו, באתר ynet, 17 באפריל 2026
משה טימור43102649Q6834072