משה בר-טוב
 | |
| לידה | 31 במרץ 1939 |
|---|---|
| פטירה | 17 בנובמבר 2024 (בגיל 85) |
| מקום קבורה | בית הקברות מורשה |
| מדינה | ישראל |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| ?–1982 | |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים נוספים | |
| |
משה בר-טוב (31 במרץ 1939[1] - 17 בנובמבר 2024[2]) שירת בחיל האוויר הישראלי כנווט קרב וסיים את שירותו בדרגת תת-אלוף כראש מנהלת שדות התעופה. לאחר מכן שימש הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.
ביוגרפיה
משה בר-טוב נולד ב-1939, בן למאיר ומטילדה.[2] בשנת 1959 סיים את לימודיו בבית הספר לטיסה במגמת נווטות. במשך חמש שנים טס כנווט בטייסת 120 (טייסת תובלה כבדה), ובמקביל הדריך בבית הספר לטיסה. בשנת 1964 השתתף, כנווט ראשי בטייסת, בתכנון של מבצע רוטב להצנחת אמצעי לחימה וציוד למורדים המלוכניים שנלחמו נגד צבא מצרים במלחמת האזרחים בתימן,[3] וטס במטוסי בואינג 377 סטרטוקרוזר ב-12 מתוך 14 הטיסות של מבצע זה.[4] בשנת 1966 היה הנווט בטיסה של ביקור לוי אשכול באפריקה.[5]
בשנת 1969 השתתף בקורס ההסבה הראשון למטוסי פנטום, ושירת כנווט קרב. השתתף בגיחות מבצעיות במלחמת ההתשה, ועם סיומה עבר למפקדת חיל האוויר.[6] ב-21 בפברואר 1973 פיקד על מוצב השליטה ("הבור") של חיל האוויר בעת הפלת מטוס הנוסעים הלובי בטיסה 114 של ליביאן איירליינס (איתו ב"בור" היו גם מפקד חיל האוויר מרדכי הוד וסגנו, בני פלד).[7] בשנת 1973 סיים קורס פיקוד ומטה. במלחמת יום הכיפורים שירת כנווט קרב במטוס פנטום בטייסת העטלף (119), וב-20 באוקטובר 1973 נפגע מטוסו מטיל נ"מ ושתי ידיו נשברו בעת נטישת המטוס. הוא והטייס, אהרן שגיא, צנחו בסיני דרומית למחנה טסה וחולצו במסוק שאיתר אותם.[8] באוגוסט 1974 מונה לראש מחלקת תכנון וארגון בחיל האוויר. במאי 1977 יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית, שבהם קיבל תואר שני במינהל מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). עם שובו לישראל מונה למפקד פו"ם - זרוע האוויר.[6]
בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים מונה על ידי שר הביטחון עזר ויצמן לראש מנהלת שדות התעופה, שעסקה בהקמת בסיסי טיסה חדשים לחיל האוויר (בסיס רמון, בסיס עובדה ובסיס נבטים), במקום בסיסי הטיסה שפונו מסיני כחלק ממבצע רמון.[9]
עם שחרורו מצה"ל ב-1982 מונה לממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, תחת שר האוצר יורם ארידור.[10] בין השאר עסק בתיקונים לחוק המיסוי בתנאי אינפלציה.[11] לאחר שהסתכסך עם בכירי אגף מס הכנסה ואגף המכס והמע"מ לאחר שמתח ביקורת על תפקודם,[12] התפטר מהתפקיד במרץ 1984.[13]
בשנים 1990–2000 שימש סמנכ"ל תכנון ב-ECI Telecom, אחר כך היה יועץ עצמאי וכיהן כדירקטור חיצוני בחברת תים מחשבים ומערכות.
היה נשוי לדליה, אב לבת ושלושה בנים[6] בנם חץ נפטר בשנת 2012.[14] התגורר ברמת השרון.
משה בר-טוב נפטר בנובמבר 2024 והובא לקבורה בבית הקברות מורשה ברמת השרון.
הערות שוליים
- ↑ דוח מיידי על מינוי דירקטור, באתר "מאיה", 26 בדצמבר 2004
- ^ 2.0 2.1 מודעת אבל
- ↑ יעל בר וליאור אסטליין, המרכיב הסודי של הרוטב, באתר חיל האוויר הישראלי, אפריל 2008
- ↑ עודד שלום, יעד תימני, באתר ynet, 26 ביולי 2024
- ↑ שירה פיינסקי, מסביב לאפריקה ב-19 יום, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במאי 2021
- ^ 6.0 6.1 6.2 תא"ל משה ברטוב - ראש מנהלת שדות התעופה, במחנה, 13 ביוני 1979
- ↑ שרה ליבוביץ-דר, טסתי לידו תא מול תא ופתחתי באש, באתר הארץ, 28 בינואר 2003
- ↑ אבינעם מיסניקוב, הפלת קורנס 142, באתר "מרקיע שחקים", 11 בינואר 2021
- ↑ קבלת־פנים לבוני שדות התעופה בנגב, מעריב, 13 בספטמבר 1979;
עמירם פליישר, בוני שדות התעופה בנגב ירכשו מוצרים ב־150 מיליון דולר, מעריב, 17 ביוני 1980;
שדות התעופה בנגב יהיו קטנים מקודמיהם בשל השטח המצומצם, במחנה, 25 בינואר 1980,המשך, במחנה, 25 בינואר 1980 - ↑ א.שפירא ־ יו"ר הועדה המייעצת של "בנק ישראל", מעריב, 9 באוגוסט 1982
- ↑ דוד ליפקין, רואי החשבון תובעים לדחות הפעלת התיקונים בחוק מיסוי אינפלציוני, מעריב, 9 בינואר 1983
- ↑ שרגא מקל, משימה ראשונה לא נעימה, מעריב, 3 בינואר 1984
- ↑ ברטוב התפטר: נמאס שמוצצים את דמי, חדשות, 6 במרץ 1984
- ↑ מודעת אבל על חץ בר-טוב, 23 באוגוסט 2012
משה בר-טוב42494031Q137015631