משה אוישר

משה אוישר
תקופת פעילות	1921–1958 (כ־37 שנים)
עיסוק	שחקן יידי, חזן וזמר

משה אוֹישֶר (Oysher) ‏(1906, בסרביה (מולדובה של היום) - 21 בנובמבר 1958, ניו יורק, ארצות הברית) היה שחקן, חזן וזמר יהודי.

ביוגרפיה

משה מרדכי בשמו המלא אוישר נולד לאביו אהרן זעליג בליפקאני שבבסרביה, אז תחת שלטון רוסי (כיום במולדובה), למשפחת חזנים זה 6 דורות, ובעצמו שר כנער במקהלות שליוו חזנים. אך מילדותו עולם המשחק והתיאטרון משך אותו יותר. כילד נהג להתגנב להצגות של להקות נודדות שעברו בעיר, למורת רוחה של משפחתו. הוא למד משחק ושירה אצל אליעזר שטיינברג, עליו ציין שהשפיע עמוקות על חייו. חזנות למד עם אחותו אצל אביהם זליג.

בילדותו אביו היגר לקנדה והשאיר אותו לגדול אצל סביו. בשנת 1921 אוישר ומשפחתו הצטרפו לאביהם והיגרו לקנדה, שם אוישר הצטרף ללהקת תיאטרון יידיש נודדת. בשנת 1928 עבר עם הוריו לארצות הברית והחל לשחק בתיאטרון יידיש, ומשנת 1932 הוביל להקת תיאטרון יידיש נודדת ברחבי אמריקה.

בשנת 1934 חזר ממסע הופעות בדרום אמריקה ולא הצליח למצוא תפקיד בתיאטרון, מאחר שכל ההפקות סיימו את הליהוק. מאחר שהיה זקוק לעבודה, קיבל הצעה להתפלל כחזן בימים הנוראים בבית הכנסת "שערי השמיים" של יוצאי רומניה במנהטן. הצלחתו הייתה גדולה, ובתוך זמן קצר הוא נחשב לאחד מהחזנים המובילים בארצות הברית באותה תקופה. עם זאת המשיך לטפח את קריירת המשחק, היה לאחת הדמויות המובילות של התיאטרון היִידי, ואף כיכב במספר סרטי קולנוע ביידיש.

אוישר היה בעל קול טנור עוצמתי. היו שכינו אותו "הארי השואג". במקביל להקפדה על שמירת הנוסחים הנהוגים אצל יהודי בסרביה ולשימוש במוטיבים עממיים רומנים (משירי דוינה, ריקודי סרבה וכו') השפעת מוזיקת הג'אז עליו הייתה רבה ואף על המקצבים בהם שר חזנות. כדי לשמוע הקלטה של אוישר שר חזנות "רצינית", ניתן לשמוע את קטעי החזנות שהקליט עבור הסרטים בהם שיחק תפקיד חזן.

החזן הצבאי הראשי אריה בראון הושווה פעמים רבות לאוישר, מאחר שהיה דמיון רב בין הקולות של השניים. בראון נהג לשיר יצירות מהרפרטואר של אוישר, ופרסם בארץ את היצירה "אמר רבי אלעזר" בביצועו עם מקהלת הרבנות הצבאית.

בתחילת שנות הארבעים חתם עם חברת האופרה של שיקגו, אך עבודתו נפגעה בשל התקפי לב חוזרים ונשנים. בשנת 1956 כיכב בתפקיד האחרון שלו בסרט "שירה באפילה", שם שיחק את התפקיד הראשי כליאו, ניצול מחנות הריכוז הנאציים שסובל ממחלת השכחה. הסרט היה ככל הנראה הראשון מסרטי השואה שעסק בטראומת השואה. מוישה אוישר נפטר בניו יורק בשנת 1958 בגיל 52 מהתקף לב ונקבר בפארמוס ניו גרז'י.

בשנת תש"פ, במעמד סיום הש"ס המרכזי בחיפה, בוצעה יצירתו "אמר רבי אלעזר" בליווי מקהלת מלכות ותזמורת פילהרמונית בניצוחו של מונה רוזנבלום^[1].

חיים אישיים

אשתו הראשונה הייתה פלורנס וייס - שחקנית וזמרת יידשאית, עמה התחתן ב-1929. היא הופיעה עימו בקונצרטים ובשלושת סרטיו שיצאו בשנות השלושים.

אשתו השנייה הייתה תיאדורה - פסנתרנית, אותה הכיר בהופעותיו. מנישואיו אלו נולדה ביתו היחידה שושנה שהייתה נשואה לעורך הסרטים ארמונד ליבוביץ.

אחותו פריידל אוישר הייתה זמרת ושחקנית יידישאית נודעת.

פילמוגרפיה

בן החזן, The Cantor's son, דעם חזנס זינד'ל (1937)
הנפח המזמר, The singing Blacksmith, יענקעל דער שמיד (1938)
חזן העיר וילנה או האברך מווילנה, Overture to glory, דעם וילנער שטאט חזן (1939) אודות חייו של יואל דוד סטרשונסקי לוינזון
Singing in the dark‏ (1956)