משה אבלס
| ענף מדעי | מדעי החיים |
|---|---|
משה אָבֶּלֶס (Abeles; נולד ב-7 באוקטובר 1936) הוא חוקר מוח ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ובפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
אבלס נולד בשנת 1936 בתל אביב. אביו, ד"ר ולטר אבלס (1903–1985), היה רופא, פעיל פוליטי ודיפלומט, שכיהן כמנהל מחוז ירושלים של קופת חולים כללית ובשנות ה-60 כיהן כשגריר ישראל בקולומביה ולאחר מכן כשגריר בקוסטה ריקה ובניקרגואה. אמו, צציליה לבית נֶחַמקיס, עיצבה בגדים ולימדה בהתנדבות בקורסי תפירה לנשים ונערות במצוקה בירושלים.
בשנת 1947 עבר עם הוריו לירושלים, ולמד בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית. לאחר שירות בנח"ל המוצנח, החל בשנת 1956 את לימודיו בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בשנים הראשונות ללימודיו התבלט במקצועות המתמטיקה, הפיזיקה והכימיה, והתעניין בפיזיולוגיה. בתום ארבע שנות לימודי רפואה החליט להתמסר למחקר.
התקבל כתלמיד במחלקה לפיזיולוגיה בהדרכתו של פרופ' יונתן מאגנס, שהדריכו בעבודת המוסמך (אותה סיים בשנת 1960) ובדוקטורט (אותו סיים בשנת 1966). התוצאה הייתה שלושה מאמרים שעסקו בארגון גלי המוח וכיצד גירויים חשמליים באזורי מוח שונים משפיעים על ארגון זה. עבודה זו זיכתה אותו בפרס ע"ש א' בק מטעם בית הספר לרפואה.
אחרי התמחות בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נסללה דרכו של אבלס באקדמיה, והוא הגיע לדרגת פרופסור מן המניין בנוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בשווייץ ובארצות הברית.
לצד עבודתו המחקרית הדריך במהלך השנים כ-20 דוקטורנטים בנושאי נוירופיזיולוגיה. בשנת 2004 התפרסמה בכתב העת Science עבודת מחקר של צוות בראשות פרופ' רפאל יוסט מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שאישרה בניסויים את התאוריה של אבלס לגבי פעולתו של המוח. פרופ' אבלס אמר: "אם אכן כך הדבר, הרי שלפנינו מהפך בהבנת המנגנונים העצביים העומדים ביסוד תהליכים כגון הבנת העולם הסובב אותנו, המחשבה, או השפה"[1].
בשנים 1977-1974 היה ראש המחלקה לפיזיולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנים 1980-1977 ובשנים 1994-1984 היה מנהל המרכז הישראלי לפסיכוביולוגיה, בשנים 1999-1992 היה מנהל המרכז הבין-תחומי לחישוביות עצבית, ובשנים 1999-1996 היה ראש המדור למדעי החיים בקרן הלאומית למדע. בשנת 2003 הקים את המרכז הרב-תחומי לחקר המוח על-שם גונדה (גולדשמידט) באוניברסיטת בר-אילן וניהל אותו עד לסוף 2011[2].
פרסים
זכה בפרסים רבים:
- 1966 – פרס מייסדי טבע לעבודה מצטיינת בחקר המוח
- 1971 – פרס ראשון של I.A.P.I (האיגוד הישראלי למשתמשי מחשב) על עבודה בדבר ניתוח פעילות עצבית בעזרת מחשב
- 1986 – פרס ע"ש אביגדור בק לעבודת מחקר מצטיינת, בית הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים
- 2004 – פרס א.מ.ת
- 2012 – פרס ע"ש ברייטנברג (Valentino Braitenberg's Golden Neuron award)
ב-1986 קיבל חברות כבוד באגודת המדענים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
ספריו
- Local Cortical Circuits: An Electrophysiological study, Springer, Berlin, 1982
- Corticonics: Neural circuits of the cerebral cortex, Cambridge University Press, New-York, 1991
משפחתו
משה אבלס נשוי לגבי, אמנית, להם שתי בנות.
אבלס הוא אחיינם של ד"ר מיכאל לנדאו (משפטן ואיש מנהל ישראלי יליד רומניה, חבר בית הנבחרים הרומני, פעיל ציוני, מקים כופר היישוב ומייסד מפעל הפיס) ושל ד"ר שמואל שטרן-כוכבי (ממנהיגי ציוני רומניה) ודודנם של פרופ' יעקב לנדאו (מזרחן, חתן פרס ישראל למזרחנות) ומשה כוכבי (ארכאולוג).
לקריאה נוספת
- רועי שני, "סיעור מוחות", גליליאו, יוני 2012, עמ' 22–25.
קישורים חיצוניים
- משה אבלס באתר פרס אמת
- משה אבלס, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
- Moshe Abeles and Shaul Hochstein, The Future of Brain Research, Edmond and Lily Safra Center for Brain Sciences
הערות שוליים
- ^ מרית סלוין, תאוריה של מומחה ישראלי באשר לדרך בה פועל המוח עמדה בניסויים באתר הידען, 12 במאי 2004.
- ^ אסף שטול-טראורינג, חידת המוח: ממפים את המכונה המסובכת בטבע, באתר הארץ, 2 במרץ 2012
31393547משה אבלס