משאל העם החוקתי באיטליה 2020
| האם אתה מאשר את הטקסט של החוק החוקתי שכותרתו 'תיקונים לסעיפים 56, 57 ו-59 לחוקה הנוגעים לצמצום מספר חברי הפרלמנט' שאושר על ידי הפרלמנט ופורסם בעיתון הרשמי מס' 240 מיום 12 באוקטובר 2019? | |
| תאריך | 20-21 בספטמבר 2020 |
|---|---|
| מקום | איטליה |
| מצביעים | 26,050,226 |
| הצבעה |
17,913,089  נגד |
 | |
משאל עם חוקתי על צמצום גודל הפרלמנט האיטלקי נערך באיטליה ב-20 וב-21 בספטמבר 2020. משאל העם, שתוכנן במקור להתקיים ב-29 במרץ, נדחה בעקבות התפשטות מגפת הקורונה באיטליה והסגר שבא בעקבותיה.[1] המצביעים נשאלו אם הם מאשרים תיקון חוקתי בהיבטים שונים, בעיקר הפחתת מספר חברי הפרלמנט מ-630 ל-400 בבית הנבחרים ומ-315 ל-200 בסנאט.[2] השינויים המוצעים אושרו, עם 69.96% שהצביעו בעד. הירידה במספר חברי הפרלמנט בוצעה בפועל בבחירות הכלליות באיטליה ב-25 בספטמבר 2022.
זו הייתה הפעם השנייה בהיסטוריה האיטלקית שמשאל עם על החוקה הצליח, כאשר משאל העם החוקתי באיטליה 2001 (אנ') היה הראשון.[3] שתי רפורמות חוקתיות קודמות נדחו במשאלי עם ב-2006 וב-2016.[4]
רקע פוליטי
ב-2016, ממשלת הקואליציה בהובלת המפלגה הדמוקרטית (PD) הציעה סדרה של רפורמות חוקתיות במטרה לצמצם את המספר הכולל של חברי הפרלמנט, לפשט את תהליך החקיקה, להגביל את עלויות התפעול של המוסדות, לפרק את המועצה הלאומית לכלכלה ועבודה (אנ') (CNEL), ולקצץ משמעותית את גודלו והיקפו של הסנאט.[5] ההצעה נדחתה על ידי 59% מהמצביעים במשאל עם, מה שהוביל להתפטרותו של ראש הממשלה, מתאו רנצי.
ב-2019, ממשלת הקואליציה של תנועת חמשת הכוכבים (M5S) הציעה רפורמות חוקתיות חדשות שקראו להפחתת מספר חברי הפרלמנט בשליש. הצעת החוק אושרה בתמיכת כל המפלגות הפוליטיות הגדולות ב-8 באוקטובר 2019. ההצעה הייתה אחת מהבטחות הקמפיין העיקריות של תנועת חמשת הכוכבים במהלך הבחירות הכלליות ב-2018, במטרה להפחית את העלויות של המערכת הפוליטית ולקצץ בפריבילגיות של המחוקקים. ההפחתה הכוללת בעלויות הוערכה בסכום שבין 285 ל-500 מיליון יורו לכהונה פרלמנטרית של חמש שנים. הרפורמה הייתה גם חלק מההסכם הקואליציוני בין ה-PD ל-M5S.[6] עם זאת, המבקרים טענו כי החיסכון יהיה קטן מדי מכדי להצדיק צמצום במספר המחוקקים, שלדעתם יפחית את הייצוג הדמוקרטי על ידי הורדת מספר המחוקקים ל-100,000 תושבים מ-1.6 ל-1. לשם השוואה, לגרמניה היה יחס של 0.9:1, לצרפת היה יחס של 1.4:1 ולבריטניה היה יחס של 2.1:1.[5]
ב-10 בינואר 2020, 71 סנאטורים ביקשו לערוך משאל עם על הרפורמה. על פי סעיף 138 לחוקה, בקשה כזו מחייבת.
שינויים מוצעים
התיקון החוקתי שהוצע יתקן את סעיף 56 לחוקת איטליה על ידי צמצום מספר הצירים מ-630, ש-12 מהם נבחרים במחוזות בחירה בחו"ל לפרלמנט האיטלקי (אנ'), ל-400, ושמונה מהם ייבחרו במחוזות הבחירה מחוץ למדינה.[7] על פי סעיף 3, חלוקת המושבים בין מחוזות הבחירה מתקבלת על ידי חלוקת מספר תושבי המדינה - כפי שנספר במפקד האוכלוסין הכללי האחרון - בפקטור של 392 (שונה מהמקדם הקודם של 618) וחלוקת המושבים תהיה באופן יחסי לאוכלוסייה בכל מחוז בחירה. מספר המושבים שהוקצו למחוזות הבחירה בחו"ל מהווה חריג לכלל זה.[8]
החקיקה באה גם לתקן את סעיף 57 של החוקה על ידי הפחתת מספר הסנאטורים מ-315, ששישה מהם נבחרים במחוזות הבחירה בחו"ל, ל-200, כאשר רק ארבעה ייבחרו במחוזות הבחירה בחו"ל. הסנאטורים נבחרים על בסיס אזורי, ובאף אזור או מחוז אוטונומי לא יהיו פחות מ-3 סנאטורים (לעומת 7 לפני התיקון), למעט מוליזה וואל ד'אוסטה, שיהיו בהם שני סנאטורים וסנאטור אחד בהתאמה. סעיף 4 ישונה גם כן, כך שחלוקת המשנה של המושבים בין האזורים והפרובינציות האוטונומיות - בהתאם להוראות הפסקה הקודמת - תיעשה באופן יחסי לאוכלוסייתם שנקבעה במפקד האוכלוסין הכללי האחרון.[7]
הוצע גם לשנות את סעיף 59 של החוקה ולהגביל את המספר הכולל של סנאטורים איטלקיים לכל ימי חייהם (אנ') שיכולים להתמנות על ידי נשיא איטליה לחמישה. בעבר, הסעיף המסדיר את מספרם היה מעורפל, והוא התפרש כמאפשר לכל נשיא למנות חמישה.[7]
השינויים בסעיפים 56 ו-57 היו אמורים להיכנס לתוקף לאחר סיום המועצה המחוקקת המכהנת, או עם פיזור הפרלמנט הבא, ולא לפני 60 יום לאחר מועד פרסום התיקון החוקתי.[7]
עמדות פוליטיות
השינויים המוצעים בחוקה הציעו להפחית את מספר המושבים בכל מחוז בחירה בשני בתי הפרלמנט ובכך להגדיל את מספר הקולות הדרושים כדי לזכות במושב. כתוצאה מכך, רוב המפלגות הקטנות התנגדו להן, למעט אלה שיכלו להסתמך על בסיס אלקטורלי קטן אך מוצק, כמו מפלגת העם של דרום טירול (אנ'), שהשפעתה בפרלמנט הייתה צפויה לגדול.
עמדות המפלגות
| תמיכה/התנגדות | מסיבות | אוריינטציה פוליטית | מַנְהִיג |
|---|---|---|---|
| בעד | הליגה הצפונית | פופוליזם ימני | מתאו סלביני |
| תנועת חמשת הכוכבים (M5S) | פופוליזם | לואיג'י די מאיו | |
| המפלגה הדמוקרטית (PD) | סוציאל-דמוקרטיה | ניקולה זינגרטי (אנ') | |
| האחים של איטליה (FdI) | שמרנות לאומית | ג'ורג'יה מלוני | |
| סעיף 1 (מפלגה) (אנ') | סוציאל-דמוקרטיה | רוברטו ספראנזה | |
| מפלגת העם של דרום טירול (SVP) | אזוריות | ארנו קומפטשר | |
| קמביאמו (אנ') | שמרנות ליברלית | ג'ובאני טוטי | |
| Die Freiheitlichen | בדלנות טירולית | אוטו מאלקנכט | |
| מולדת וחוקה (PeC) | לאומנות שמאלנית | סטפנו פאסינה | |
| מפלגת הוונציאנים (PdV) | לאומיות ונציאנית | אלסיו מורוזין | |
| איחוד ולדוסטן (UV) | אוטונומיזם, אזוריות | אריק לאבז | |
| אין עמדה רשמית של המפלגה | איטליה ויוה (IV) | ליברליזם | מתאו רנצי |
| פורצה איטליה (FI) | שמרנות ליברלית | סילביו ברלוסקוני | |
| נגד | פעולה (אזיון) | ליברליזם חברתי | קרלו קלנדה |
| שמאל איטלקי (SI) | סוציאליזם דמוקרטי | ניקולה פרטויאני | |
| עוד אירופה (+האיחוד האירופי) | ליברליזם | בנדטו דלה וודובה | |
| פדרציית הירוקים (FdV) | פוליטיקה ירוקה | ||
| איטליה בקומונה (IiC) | פרוגרסיביזם | פדריקו פיצרוטי | |
| כוח לעם (PaP) | סוציאליזם | ויולה קרופאלו | |
| המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית (PSI) | סוציאל-דמוקרטיה | אנזו מאראיו | |
| אנרגיות לאיטליה (EpI) | ליברליזם | סטפנו פריזי | |
| וולט איטליה | פדרליזם אירופאי | פדריקה וינצ'י | |
| תנועה אסוציאטיבית איטלקים בחו"ל (MAIE) | אינטרסים של איטלקים בחו"ל | ריקרדו אנטוניו מרלו | |
| האיחוד הדרום אמריקאי מהגרים איטלקים (USEI) | אינטרסים של איטלקים בחו"ל | אאוג'ניו סנגרגוריו | |
| המפלגה הקומוניסטית (PC) | קומוניזם | מרקו ריזו | |
| המרכז הדמוקרטי (CD) | שמאל נוצרי | ברונו טבאצ'י | |
| מפלגת היסוד הקומוניסטית (PRC) | קומוניזם | מאוריציו אצ'רבו | |
| הדמוקרטיה הנוצרית (DC) | דמוקרטיה נוצרית | רנאטו גראסי | |
| המפלגה הקומוניסטית האיטלקית (PCI) | קומוניזם | מאורו אלבורסי | |
| אמנה לאוטונומיה (PpA) | אוטונומיזם | מאסימו מורטוצו | |
| המפלגה המרקסיסטית-לניניסטית האיטלקית (PMLI) | מאואיזם | ג'ובאני סקודרי | |
| המפלגה האוטונומית של טרנטינו טירול (PATT) | אוטונומיזם, אזוריות | סימון מרקיורי | |
| השמאל הוונציאני (Sanca) | אוטונומיזם לאומיות ונציאנית | אנדראה מיון | |
| האיחוד למען טרנטינו (UpT) | אוטונומיזם דמוקרטיה נוצרית | אנליסה קאומו |
תוצאות
משאל העם הסתיים בניצחון ה"כן" ברוב של 70.0% מהקולות. שיעור ההצבעה עמד על 51.12%. ה"כן" היה הבחירה המנצחת בהפרש גדול בכל האזורים באיטליה.[9][10]
לואיג'י די מאיו, שר החוץ והמנהיג לשעבר של M5S, הגדיר את התוצאות "תוצאה היסטורית".[9] מזכיר המפלגה הדמוקרטית, ניקולה זינגארטי, אמר כי "ניצחון ה'כן' פותח עונה של רפורמות". ריקרדו מולינארי (אנ'), מנהיג מפלגת הליגה בבית הנבחרים, ביקש לפזר את הפרלמנט ולקיים בחירות חדשות, על מנת להגשים את מטרת התיקון החוקתי.[11]
| בחירה[12] | קולות | % | |
|---|---|---|---|
| בעד | 17,913,259 | 69.96 | |
| נגד | 7,691,837 | 30.04 | |
| סך הכל | 25,605,096 | 100.00 | |
| הצבעות כשרות | 25,605,096 | 98.29 | |
| הצבעות פסולות/ריקות | 445,131 | 1.71 | |
| סה"כ הצבעות | 26,050,227 | 100.00 | |
| מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה | 50,955,985 | 51.12 | |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Coronavirus, salta anche il referendum sul taglio dei parlamentari, Secolo d'Italia, 2020-03-05 (ב־)
- ↑ Il referendum sul taglio dei parlamentari si terrà il 29 marzo, la Repubblica, 2020-01-27 (באיטלקית)
- ↑ la Repubblica/politica: Referendum, vince il 'si riforma approvata al 64,2%, www.repubblica.it
- ↑ Referendum costituzionale, i precedenti - Notizie - Ansa.it, Agenzia ANSA, 2020-09-21 (באיטלקית)
- ^ 5.0 5.1 Italian lawmakers want fewer Italian lawmakers, POLITICO, 2019-10-08 (באנגלית בריטית)
- ↑ Italy to vote on streamlining parliament, France 24, 2019-10-08 (באנגלית)
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Gazzetta Ufficiale, www.gazzettaufficiale.it (באיטלקית)
- ↑ Segretariato generale della Presidenza della Repubblica - Servizio sistemi informatici, La Costituzione della Repubblica italiana, Quirinale (באיטלקית)
- ^ 9.0 9.1 האיטלקים הצביעו בעד קיצוץ מספר חברי הפרלמנט בשליש - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2020-09-22
- ↑ Redazione Online, Al referendum ha vinto il sì: l'Italia avrà meno parlamentari, Corriere della Sera, 2020-09-21 (באיטלקית)
- ↑ Referendum, vince il Sì. Zingaretti: "Al via riforme". Di Maio: "Ora proporzionale". Salvini: "Sarebbe morte della politica", la Repubblica, 2020-09-21 (באיטלקית)
- ↑ Eligendo Archivio - Ministero dell'Interno DAIT, Eligendo (באיטלקית)
משאל העם החוקתי באיטליה 202041164989Q83647981