מרצל קומור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרצל קומור
Komor Marcell
מרצל קומור
מרצל קומור
מרצל קומור
לידה 7 בנובמבר 1868
פשט האימפריה האוסטרו הונגרית
פטירה 29 בנובמבר 1944 (בגיל 76)
דויטשקרויץ
שם לידה מרצל קוהן(כהן)
לאום הונגרי
תחום יצירה אדריכלות
זרם באמנות אר נובו

מרצל קומור (בהונגרית:Komor Marcell, בשמו הקודם כהן שהפך בסגנון ההונגרי-גרמני לקֹוֹהְן, פשט, 7 בנובמבר 1868 - דויטשקרויץ, 29 בנובמבר 1944)[1] היה אדריכל הונגרי-יהודי שנרצח בשואה. קומוק יחד עם דז'ה יאקאב ואדן לכנר, היו דמויות מרכזיות בסגנון האר-נובו הלאומית ההונגרית באדריכלות שיזם אודון לכנר שהיה המבוגר משלושתם.

משפחתו

אביו היה הרב שאלאמון קוהן (שלמה כהן), אמו הייתה לואיזה אייבנשיץ (או אייבנשוץ). להוריו נולדו שבעה ילדים: איזידור, זיגפריד, ארנולד, דיולה, קמילה, רגינה ומרצל. כילד שמיני הם גידלו ילד מאומץ כבנם פאל אוילקי שהפך לימים לרופא הבטבי של המלכה וילמה של הולנד. מרצל קומור היה בן המשפחה המפורסם מכולם.

קריירה

קומור סיים את לימודיו בשנת 1891 מהאוניברסיטה לטכנולוגיה וכלכלה של בודפשט. תחילה עבד במשרד האדריכלות של דייזה ציגלר ואחר כך אצל אלאיוש האוסמן לבסוף התמקם אצל אדן לכנר. אצלו השתתף בעיצוב הפנים של המוזיאון לאמנות שימושית ובהכנת התוכנית שזכתה בפרס הראשון של המכון הגאולוגי. בשנת 1897 פתח משרד משותף עם דז'ה יאקאב שפעל עד שנת 1918. זו הייתה התקופה המוצלחת ביותר בחייו, הוא ושותפו זכו במספר מכרזים ואת תוכניותיהם אלה גם יישמו, בנו, על פי רוב.

הם תיכננו בנייני מגורים, מבני ציבור, את בית כנסת בסובוטיצה, בשנת 1902, את ארמון התרבות והיכל העירייה בטרגו מורש, את מלון הנשר השחור באוראדיה בשנים 08–1907, לאחר 1930 פנתה האדריכלות שלו לנטיות מודרניסטיות. עדות לכך היא וילה שתכנן ביחד עם בנו יאנוש קומור ברחוב ארוואצ'קה 4 בבודפשט. גם פעילותו העיתונאית הייתה משמעותית. הוא ייסד בשנת 1901 דו שבועון בשם עיתון הייזמים שקומור היה עורכו הראשי. הוא הביע דעה שהאדריכלות ההונגרית המודרנית יכולה להתפתח רק באמצעות שילוב של מוטיבים לאומיים, צורות מסורתיות וטכנולוגיה מודרנית. בסוף שנות העשרים העביר את עריכת מגזין היזמים לבנו יאנוש, וממנו צמח במהרה מגזין האדריכלים האוונגרדי הנודע "חלל וצורה".

בשנת 1944 גורש מרצל קומור על ידי השוטרים ההונגרים או על ידי אנשי מפלגת צלב החץ החמושים. הוא נשלח כנראה ברגל באחת מצעדות המוות בודפשט-הדיישהאלום (סתיו 1944) לכיוון מערב הונגריה אל הגבול אוסטריה-הונגריה ונמסר שם לידי האס אס. הוא הנרצח באוסטריה בסוף נובמבר 1944.

"הבית שבו גר[2] הוכרז כאחד מבנייני הטלאי הצהוב בקיץ 1944. משפחות יהודיות רבות עברו לבית מדירותיהם ברחבי העיר. מרצל קומור נשאר לדור בבית. באמצע נובמבר יצא לבקר את אחותו קמילה ברחוב פאלק מיקשה. אנשי צלב החץ עצרו אותו כנראה והצעידו אותו ברגל למערב המדינה לכיוון הגבול האוסטרי. הוא נרצח באוסטריה (דויטשרקרויץ). הוא היה בן 76".[3]

לזכרו

  • לוח זיכרון על ביתו לשעבר
    בבית מגוריו לשעבר הוצב לוח הזיכרון למרצל קומור, בודפשט, רובע II. רחוב קלטי קארוי 31 / א.
  • בודפשט, רובע IX קראו רחוב על שמו.[1]
  • 1 בספטמבר 2004 . בפארק הסמוך לבית העירייה בסובוטיצה, מרצל קמור ודז'ה יאקאב הונצחו לדורות הבאים. שני הפסלים עומדים זה לצד זה.[2]
  • קומורוק - סרט תיעודי על משפחת קומור (בבימויו של אנדראש שיפוש, תסריטאי, שחקן: איוואן באצ'ר, טלוויזיה דונה, 2006)

יצירותיו

מבנים ועיצוב תחרויות עם דז'ה יאקאב[4]:

  • 1890-1900. Szentes. Petőfi szálloda és színházterem. Pályázat: I. díj és kivitel.
  • 1898. Párizsi Világkiállítás magyar pavilonja 1900. Pályázat: II. díj.
  • 1899. Szeged. Zsinagóga. Pályázat: megvétel.
  • 1899. Budapest, Árú és Értéktőzsde. Pályázat.
  • 1900. Budapest, VI. Csengery utca 76. Lakóház.
  • 1901. Szabadka, Zsinagóga. Pályázat: I. díj. és kivitel: 1902.
  • 1901. Pécs. Postaigazgatóság. Pályázat: III. díj.
  • 1902. Pozsony. Kereskedelmi és Iparkamara. Pályázat: I. díj.
  • 1902. Budapest-Kossuth Mauzóleum Pályázat. (Vedres Márk szobrásszal)
  • 1903. Budapest, XIII. Radnóti Miklós utca 4-6. Lakóház. (átalakítva)
  • 1903. Pozsony. Vásárcsarnok pályázat.
  • 1904. Kiskunfélegyháza. Központi iskola. Pályázat: II. díj. (Gesztesi Mihállyal)
  • 1905. Budapest. Sáros-fürdő. Pályázat: megvétel. (Márkus Gézával)
  • 1904-1907. Kecskemét. (Széchenyi tér 7.), Kossuth tér 4. Iparos otthon. Pályázat: I. díj és kivitel. (Ma: Ifjúsági Otthon).
  • 1905. Budapest. Szabadság-szobor. Pályázat. (Márkus Gézával és Kallós Ede szobrásszal)
  • 1905. Kiskunhalas. Szálloda. Pályázat: Megosztott I. díj. (Márkus Gézával)
  • 1905-1906 Nagyvárad. Patriotilor utca 4-6. Adorján-házak
  • 1905. Nagyszalonta. Városháza. Pályázat: II. díj.
  • 1905. Marcali Zsinagóga. (átépítve)
  • 1905. Marosvásárhely. Városháza. Pályázat: I. díj
  • 1906-1907. Közigazgatási Palota, Marosvásárhely (1910, felépült 1911 -1913)
  • 1906-1907. Kecskemét. Iparosotthon Jakab Dezső társaságában.
  • 1906. Nagyvárad. Kereskedelmi és Iparkamara. Pályázat: I. díj.
  • 1906. Nagyvárad. Fekete Sas-szálló. Pályázat: I. díj. Kivitel: 1907-1908
  • 1906. Nagyvárad. Takarékpénztár. Pályázat: II. díj.
  • 1906. Pozsony. Városi vigadó és zenepalota
  • 1907. Szabadka, Városháza. (felépült 1908-1910)
  • 1907. Szabadka. Kereskedelmi Bank Rt.
  • 1907. Budapest. Munkásbetegsegélyező Székház. Pályázat: Megvétel.
  • 1908. Budapest, I. Döbrentei tér lakóház. (elpusztult)
  • 1908. Bécs. Hadügyminisztérium. Pályázat: III. díj.
  • 1908. Temesvár. Kereskedelmi Bank.
  • 1908-1909. Szolnok. Kereskedelmi Bank és Takarékpénztár. (elpusztult)
  • 1908-1909. Nagyvárad. Stern-palota
  • 1908-1909. Budapest, VI. Benczúr utca 47. Liget szanatórium.
  • 1909. Palics. Vigadó épülete. A park, tó felőli főbejáratánál áll.
  • 1909-1910. Budapest, VI. Színyei Merse utca 21. Lefèvre ház
  • 1909-1910. Budapest, II. Keleti Károly utca 29-31. Komor és Jakab saját irodája és lakóháza
  • 1909-1910. Budapest, VIII. Hegedüs Gyula utca 94. Kislakásos bérház.
  • 1910. Marosvásárhely. Maros-Torda Vármegye székháza. Pályázat: I díj.
  • 1910. Déva, színház.
  • 1910. Budapest, VIII. Rákóczi út 43. Palace-szálló
  • 1910. Budapest kerületi munkásbiztosító pénztár. Tervpályázat: I. díj.
  • 1911. Budapest Bank Rt. palotája. Tervpályázat: megvétel.
  • 1911. Budapest, VII. Dózsa György út 84. Park szanatórium. (lebontották)
  • 1911. a volt Népopera, (ma: Erkel Színház (Márkus Géza terveinek felhasználásával,
  • 1911-1913. Marosvásárhely Kultúrpalota,
  • 1911-1913. Budapest, VIII. Fiumei út 19. Budapest Kerületi Munkásbiztosító Székháza. (Soós Aladárral)., a tornyot 1967-ben elbontották. [3]
  • 1912. Budai Zsinagóga. Pályázat.
  • 1912-1914. Murány Ferdinánd bolgár király palotája. Pályázat: I. díj és kivitel.[5]
  • 1913. Budapest Nemzeti Színház
  • Tóparti nyaralók (Palics)

גלריית תמונות

  • סובוטיצה. בית הכנסת 1901–1902
    סובוטיצה. בית הכנסת 1901–1902
  • קצ'קמט מרכז נוער 1904–1907
    קצ'קמט מרכז נוער 1904–1907
  • טרגו מורש. ארמון המנהל הציבורי 1906–1907
    טרגו מורש. ארמון המנהל הציבורי 1906–1907
  • טרגו מורש. מגדל ארמון המנהל הציבורי
    טרגו מורש. מגדל ארמון המנהל הציבורי
  • Budapest, VI. Színyei M. u. 21. בית לפבר 1909-1910
    Budapest, VI. Színyei M. u. 21. בית לפבר 1909-1910
  • תיאטרון ארקל 1911
    תיאטרון ארקל 1911
  • Fiumei úti OTI székház 2009-ben
    Fiumei úti OTI székház 2009-ben
  • Fiumei úti OTI székház
    Fiumei úti OTI székház

מקורות

  • לקסיקון יהודי הונגרי. מרצל קומור
  • Merényi: 1867-1965, CENTO ANNI ARCHITETTURA UNGHERESE (Római Magyar Akadémia 1965.)
  • Rados Jenő: Magyar építészet története (Műszaki Könyvkiadó. 1971. 322. old.)
  • Művészeti kislexikon. (Akadémia Kiadó, 1973. 307. old.)
  • Gerle János: Lechner Ödön követői (katalógus, OMF. 1985)
  • Keiichi Tahara: Az Európai Szecesszió. Art Nouveau/Modernismo/Jugendstil. (Fordította: Fellegi Balázs. Magyar Kiadás: GLÓRIA kiadó 2001. 360-363, és 374-381.
  • A szabadkai városházát választották Szerbia hét csodája egyikének
  • Szabadka város. A városháza építése – A stílusok harca
  • Szabadka. Zsinagóga [4]
  • Marosvásárhely Kultúrpalota
  • Megyeháza és kultúrpalota
  • Marosvásárhely. Kultúr és Közigazgatási Palota
  • Nagyvárad. Fekete Sas Palota
  • Hotel Szentes – Komor Marcell
  • Zsinagóga.com – A szabadkai zsinagóga

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרצל קומור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 529/1946. folyószáma alatt 1945. május 8-ai dátummal, az elhalálozást bíróilag állapították meg (A budapesti I-III. kerületi járásbíróság Pk. III. 2109/1946. sz. végzése)
  2. ^ בית קומור יאקאב Komor-Jakab családi háza (Bp. II., Keleti Károly u. 29-31.)
  3. ^ Bächer Mihály: Komorok, Budapesti Negyed 14/1996/4.
  4. ^ Gerle-Kovács-Makovecz: A századforduló magyar építészete felsorolása szerint
  5. ^ Az utolsó bolgár cári család, Az első világháborúba a központi hatalmak oldalán lépett be. A vesztett háború után az antant ragaszkodott Ferdinánd lemondásához. Murányba vonult vissza, de időnként megjelent a pozsonyi Operában, és Budapestre is ellátogatott.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26695339מרצל קומור

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרצל_קומור&oldid=2122079"