רבי רפאל מאיר פאניז'ל

הראשון לציון
רבי רפאל מאיר פאניז'ל

לידה	ה'תקס"ד בולגריה
פטירה	ה'תרנ"ג (בגיל 89 בערך)
כינוי	המרפ"א
תפקידים נוספים	הראשון לציון
בני דורו	הרב יעקב שאול אלישר, הרב שמואל סלנט
הראשון לציון ה־28 1880–1893 (כ־13 שנים) → אברהם אשכנזי יעקב שאול אלישר ←

רבי רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.

ביוגרפיה

נולד בפאזארדז'יק שבבולגריה (אז בשליטת האימפריה העות'מאנית) כבן יחיד לרבי יהודה ולשרה. כשהיה כבן שלוש, בשנת ה'תקס"ז (1807) עלה לארץ ישראל עם הוריו. למד תורה בירושלים בחדרים ובישיבות. בגיל 15, בשנת ה'תקע"ט (1819) התייתם מאביו, בודד וחסר כל.

בשנת ה'תקפ"א (1821) נישא לווינזיאנה בת הרב אשר הלוי, שהיה מגדולי רבני ירושלים. בגיל 27 נסע בשליחות רבני ירושלים לתוניס, מרוקו, לוב ואלג'יר לטובת עניי ירושלים. בשנים ה'תקפ"ח-ה'תק"ץ (1828-1830) היה שוב בשליחות מטעם תושבי ירושלים במרוקו, וב-1831 נסע בשליחות לתוניס. בשנת 1840 נסע לערי איטליה בשליחות ישיבת חברון, ובזמן שהותו שם השכין שלום בין שני חלקי קהילת רומא, שהיו מסוכסכים, ונקרא בשל כך אל האפיפיור לשיחה וסיור בוותיקן, שם ראה שרידים מכלי המקדש. בה'תר"ה (1845) היה בשליחות חברון לאיטליה. בה'תרכ"ג (1863) יצא שוב בשליחות תושבי ירושלים למרוקו, ושם התפרסם כבעל מופת.

בט"ו באב ה'תר"ם (14 באוגוסט 1880), כשישה חודשים אחרי פטירת הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי, מונה לכהן כראשון לציון וכממלא מקום החכם באשי, לאחר שמחותנו, רבי יעקב שאול אלישר, שהיה אמור להיות הראשון לציון ויתר לו על המשרה בשל היותו זקן חבר הרבנים בירושלים^{[דרוש מקור]}.

בשנת ה'תר"ן ו' בתשרי (1889), הודות למאמצים מצד החכם באשי של טורקיה, הרב משה הלוי, הועלה בתפקידו מממלא מקום לתפקיד החכם באשי הרשמי.

הלך לעולמו לאחר מחלה בת מספר שבועות, בי"ד בטבת ה'תרנ"ג (2 לינואר 1893).

מחותנו 'היש"א ברכה' התמנה לראשון לציון תחתיו.

קבר הרב רפאל מאיר פאניז'ל, הראשון לציון, בהר הזיתים

משפחתו

בתו וידה נישאה לרב חיים משה אלישר, ונכדו היה הרב יוסף שאול אלישר.

ספריו

ב-1887 הדפיס את ספרו לב מרפ"א: מערכות בהלכה, לפי א-ב, שו"ת, חידושים ודרושים.

לשון מרפ"א, שו"ת.

כן כתב הערות וציונים על הרמב"ם.

לקריאה נוספת

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ירושלים תש"ס [תרצ"ח 1938].
• עודד אבישר (עורך), ספר חברון: עיר האבות ויישובה בראי הדורות,‫ ירושלים: כתר, תש"ל 1970.
• אברהם אלמאליח, הראשונים לציון: תולדותיהם ופעולתם, ירושלים: ר' מס, תש"ל 1970 (‬כתבי אברהם אלמליח, א), עמ' 267–282.
• גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש,‫ ירושלים: מחלקת הפרסומים – מינהל החינוך הדתי – משרד החינוך, תשס"ב 2001,‫ כרך ב: חכמי ירושלם, עמ' 500–524.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "רפאל מאיר פאניז'יל (המרפ"א)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 104
• חכם רפאל מאיר פאניז'ל, באתר החכם היומי
• רשימת הפרסומים של רבי רפאל מאיר פאניז'ל, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הסתמכות הלכתית של הרב עובדיה יוסף על הרב פאניז'ל, בעניין הפלאשים (שו"ת יביע אומר חלק ח - אבן העזר סימן יא)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23405152רפאל מאיר פאניז'ל