מריה אלטמן

מריה ויקטוריה אלטמן (לבית בלוך), (באנגלית ובגרמנית: Maria Altmann;‏ וינה, אז אוסטריה-הונגריה, 18 בפברואר 1916 – שביוט-הילס (אנ'), לוס אנג'לס, קליפורניה, 7 בפברואר 2011), הייתה יהודייה אמריקאית ממוצא אוסטרי שהתפרסמה בעקבות המאבק המשפטי שלה להשבתן לבעלותה של חמש יצירות אומנות של הצייר גוסטב קלימט שנבזזו ממשפחתה על ידי הנאצים לאחר האנשלוס.

קורות חייה

מריה אלטמן הייתה בתם החמישית והצעירה ביותר של גוסטב בלוך ותרזה באואר.^[1] דודתה הייתה אדלה בלוך-באואר, האישה שצוירה על ידי גוסטב קלימט בציורו המפורסם "דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר".

היא נישאה לפריץ אלטמן, טנור יהודי. זמן קצר לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית, החליטו בני הזוג לברוח מאוסטריה. הם מצאו מקלט בארצות הברית, שם נולדו ארבעת ילדיהם.^[2]

הציורים של קלימט

שתי יצירות של קלימט הן דיוקנאות של אדלה בלוך-באואר, דודתה של מריה אלטמן. יצירות אלה היו בבעלות ממשלת אוסטריה מתקופת השואה, עד שמשפט שנערך בנושא פסק שהיצירות צריכות לשוב למשפחת בלוך, כאשר היורשת החוקית שלהן הייתה מריה אלטמן. את ההליך המשפטי יזמה מריה אלטמן בעצמה בעקבות פטירתה של אחותה הגדולה, והיא נעזרה בעורך הדין האמריקאי א. רנדול שנברג, צאצא למשפחה יהודית ממוצא אוסטרי גם הוא, ונכדו של המלחין ארנולד שנברג. מלבד הדיוקנאות של אדלה בלוך-באואר נפסק שיש להשיב לאלטמן שלושה ציורים נוספים של קלימט.

לאחר השבתן, מכרה אלטמן את היצירות לגלריות שונות ברחבי ארצות הברית בסכום כולל של 327.6 מיליון דולר.^[3] את הכסף תרמה לבניית מוזיאוני שואה בארצות הברית.

יער אשור/ יער לִבנה, 1903
עץ התפוח I, ‏1912
בתים באונטראך שעל אגם אטר, 1916

זיכרון

בשנת 2015, יצא הסרט "האישה בזהב", המגולל את המאבק המשפטי של אלטמן. הסרט הופק בבימויו של סיימון קרטיס (אנ'), עם הלן מירן בתפקיד מריה אלטמן וראיין ריינולדס בתפקיד עורך הדין רנדול שנברג.

ראו גם

הרפובליקה של אוסטריה נגד אלטמן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מריה אלטמן בוויקישיתוף

מריה אלטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

↑ O'Connor, Anne-Marie (8 בפברואר 2011). "Maria Altmann dies at 94; won fight for return of Klimt portrait seized by Nazis". Los Angeles Times (באנגלית). נבדק ב-2017-06-28. {{cite news}}: (עזרה)
↑ Charles, Gilbert (2 בפברואר 2006). "La vieille dame et les Klimt". L'Express (בצרפתית). נבדק ב-2017-06-28. {{cite news}}: (עזרה)
↑ Kinsella, Eileen (6 באפריל 2015). "Gustav Klimt's $100 Million portrait". artnet News (באנגלית). נבדק ב-2017-06-28. {{cite news}}: (עזרה)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מריה אלטמן41086196Q85048

[LATimes-1] O'Connor, Anne-Marie (8 בפברואר 2011). "Maria Altmann dies at 94; won fight for return of Klimt portrait seized by Nazis". Los Angeles Times (באנגלית). נבדק ב-2017-06-28. {{cite news}}: (עזרה)

[2] Charles, Gilbert (2 בפברואר 2006). "La vieille dame et les Klimt". L'Express (בצרפתית). נבדק ב-2017-06-28. {{cite news}}: (עזרה)

[3] Kinsella, Eileen (6 באפריל 2015). "Gustav Klimt's $100 Million portrait". artnet News (באנגלית). נבדק ב-2017-06-28. {{cite news}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

גוסטב קלימט
ציורים	שוברט ליד הפסנתר (1899) • דיוקן סרנה לדרר (1899) • יהודית והולופרנס (1901) • אי באגם אטרזה (1901–1902) • עץ אגס (1903) • שלוש תקופות חיי האישה (1905) • גן כפרי עם חמניות (1906) • גן כפרי (1907) • דנאה (1907) • דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר (1907) • תקווה II ‏ (1907) • נחשי מים (1907) • הנשיקה (1908) • דיוקן מדה פרימאווזי (1910-) • דיוקנה השני של אדלה בלוך-באואר (1912) • דיוקנה הראשון של ריה מונק (1912) • עץ תפוחים I ‏ (1912) • הבתולה (1912–1913) • מוות וחיים (1915) • הרקדנית (1916) • דיוקנה של העלמה ליזר (1917) • תינוק (1917) • אישה עם מניפה (1917–1918) • דיוקנה השלישי של ריה מונק (1917–1918)
אישים קשורים	אמילי פלוגה (בת זוג) • ארנסט קלימט (אח)
עליו ועל יצירתו	האישה בזהב (סרט מ-2015)
שונות	אדלה בלוך-באואר • מריה אלטמן • הרפובליקה של אוסטריה נגד אלטמן • א. רנדול שנברג • סרנה לדרר