מצודת ראשיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצודת ראשיא

מצודת ראשיא או מצודת העצמאותערבית: قلعة الاستقلال; בצרפתית: Citadelle de l'Indépendance de Rashaya) היא מצודה בלבנון השוכנת בראש הר בגובה של כ-1400 מטר מעל פני הים. המצודה נבנה כארמון על ידי משפחת שיהאב (شهاب) במאה ה-18.[1] בזמן המנדט הצרפתי בלבנון, הוא שימש את כוחות הצבא הצרפתי וכיום הוא משמש את צבא לבנון. עם זאת, זהו אתר תיירות שניתן לבקר בו. המצודה משקיפה על העיירה ראשיא, ההרים והדרכים שסביבה.[2]

תולדות המצודה ומאפייניה

מיקומו וגובהו של הכפר ראשיא הפכו אותו לנקודת ישוב, משחר ההיסטוריה. בשנת 1172 הצלבנים בנו מגדל על שרידי ביצורים עתיקים: כנענים, יוונים, רומים וערבים. המקום היה אסטרטגי עבורם, כדי להגן על שיירות של סוחרים ועולי רגל שעברו במקום בדרכם בין ירושלים לסוריה. במקום נחפרו בורות מים ומספר בארות שאחת מהן פועלת גם היום.[3][4] [5]בין היתר נחפרה מנהרה באורך של כ- 1,500 מטר, שיורדת מערבה, עד למעין "עין מרי", שבין הכפרים עקבה (عقبة) ובקיפה (بكّيفا). המנהרה שימשה לתנועת לוחמים, אספקה ​​במקרה של מצור וכן למילוט.

צילום המצודה במאה ה- 19

המצודה הנוכחית הוקמה, כארמון מוגן היטב, סביב המגדל הצלבני, ושטחו עומד על כ- 8.5 דונם. בשלושה מארבעת צדדיו ישנם צוקים והצד הרביעי, המזרחי - פונה לפסגת החרמון. סביב הארמון נבנו חומות עבות והוא מזכיר את המבצר שנבנה על ידי הצלבנים בבופור.[3] מושל אזור חצביא, הנסיך אבו בכר שיהאב, בנה את הבניין כארמונו והוא מפואר (יחסית לתקופתו) ומרווח ביותר.

ההיסטוריה של המצודה

ב-29 בספטמבר 1923 צרפת קיבלה מחבר הלאומים את המנדט על סוריה ובעקבות כך הוצב חיל מצב צרפתי במצודה. ב-22 בנובמבר 1925, במסגרת המרד הדרוזי הגדול, הסתערו לוחמיו של סולטאן אל-אטרש על המצודה, כדי לכבוש אותה מהצרפתים. הניסיום נהדף והיו אבדות רבות לשני הצדדים. כיום מוצבים שני לוחות, בכיכר שבחצר המצודה. על לוח אחד נכתבו שמות החללים הצרפתיים ועל השני שמות החללים - בני אזור ראשיא.[3]

מצודת העצמאות

בבחירות 1943 שנערכו בלבנון, ניצחו תומכי השאיפה לעצמאות והיפרדות מצרפת. ראש הממשלה הנבחר - ריאד אלצלח (מוסלמי), והנשיא, בשארה אל-ח'ורי (נוצרי), הודיעו על כוונתם למחוק מחוקת לבנון את כל הסעיפים שקושרים את לבנון למנדט הצרפתי. בתגובה, ב-11 בנובמבר 1943, הצרפתים עצרו את הנשיא יחד עם עוד חברי פרלמנט נכבדים (וביניהם שר הפנים כּמיל שמעון, שהיה נשיא לבנון בשנות החמישים של המאה ה-20) וכלאו אותם במצודה. בעקבות ההפגנות, מרי אזרחי ולחץ בין-לאומי הם שוחררו ב-22 בנובמבר 1943 ויום שחרורם - הוא יום העצמאות של לבנון.[3][4]

לאחר פינוי הכוחות הצרפתיים מלבנון, בשנת 1946, המקום אוייש על ידי כוח ז'נדרמריה לבנונית וכן כמה משרדים ממשלתיים. ב-1 בספטמבר 1964, נכנס למקום צבא לבנון ומאז, המצודה היא בסיס צבאי.

תיירות

המצודה נכללת ברשימת האטרקציות התיירותיות בלבנון, של משרד התיירות. לאחר תיאום עם הצבא, מבקרים בו תיירים לבנוניים.[3]

הערות שוליים

  1. ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 7653-7652
  2. ^ Rashaya Al Wadi, www.middleeast.com
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 LBTAdmin, Rachaya's Citadel Of Independence, Lebanon Traveler, ‏2019-12-15 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ 4.0 4.1 قلعة راشيا... من خلف أسوارها أعلن استقلال لبنان, annahar.com (באנגלית)
  5. ^ Rachaya el Wadi, village Liban Sud Bekaa Mont Hermon 1925 Indépendance Libanaise, www.libanvision.com
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37494694מצודת ראשיא