לדלג לתוכן

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית
Социалистическая еврейская рабочая партия
Jewish Socialist Workers Party
(SERP)
מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
מייסד חיים ז'יטלובסקי
מנהיגים
תקופת הפעילות אפריל 1906 – 1917 (כ־10 שנים)
אפיון המפלגה דגלה בשיפור תנאי חייהם של היהודים, בקידום ממשל עצמי יהודי ברוסיה ובהקמת חברה סוציאליסטית
אידאולוגיות סוציאליזם דמוקרטי
פדרליזם
בטאון רשמי עיתון ביידיש "פולקס-שטיים" "Folks-shtime" (״קול העם״), שיצא לאור בקייב ובווילנה
שיא כוחה 3,000 (1906)
שפל כוחה 1,500 (1917)
נוצרה מתוך הווזרוז'דניֶה (Vozrozhdenie, Renaissance) התחייה
התמזגה לתוך מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית
ארגונים בינלאומיים האינטרנציונל השני (1889-1916)
צבעים רשמיים אדום
עצרת הסיימיסטים בשנת 1917

מפלגת פועלים סוציאליסטית יהודיתרוסית: Социалистическая еврейская рабочая партия, בקיצור: SERP, שמשמעותו מגל ברוסית; באנגלית: Jewish Socialist Workers Party), שלעיתים כונתה גם מפלגת ה״סיימיסטים״ (Seymists), המפלגה פעלה בשנים 1906–1917. היא דגלה בשיפור תנאי חייהם של היהודים, בקידום ממשל עצמי יהודי ברוסיה ובהקמת חברה סוציאליסטית.[1][2] היא הייתה מפלגה סוציאליסטית יהודית באימפריה הרוסית. המפלגה נוסדה באפריל 1906, כשיצאה מתוך מעגלי הווזרוז'דניֶה (ברוסית Vozrozhdenie, באנגלית Renaissance – התחייה או תחיית הרוח). לתחייה (לווזרוז'דניֶה) הייתה נטייה אנטי־מרקסיסטית בראשותו של ההוגה והפוליטיקאי הבלתי־מרקסיסטי חיים ז'יטלובסקי. ז'יטלובסקי היה התאורטיקן של המפלגה החדשה, שדגלה באותה מידה בעצמאות יהודית ובסוציאליזם.[3] בין מנהיגי המפלגה נמנו אברום רוזין (בן־אדיר), נחום שטיף, משה זילברפרב ומארק רטנר.[4] המפלגה התקרבה אידאולוגית למפלגה הסוציאליסטית-רבולוציונית (PSR) שהייתה גם חברה בדומה.[3] בין מנהיגי PSR נמנו מנהיגים ציונים-סוציאליסטיים בולטים ברוסיה כגון פנחס רוטנברג ויוסף טרומפלדור שהיו בו זמנית חברים במפלגה במקביל לפעילותם הציונית.[3][5][6]

המפלגה תמכה ברעיון של אספה לאומית יהודית (״סיימ-a Seym״). היא דמיינה פדרציה של לאומיות באימפריה הרוסית, שכל אחת מהן תונחה על ידי גוף נבחר של נציגים בעלי סמכויות פוליטיות בתוך הקהילה שלה. בשלב מאוחר יותר חברי המפלגה צפו כי היהודים יפעלו להשגת אוטונומיה טריטוריאלית משלהם.[3][4][7]

המפלגה תמכה באופן פעיל בשפה ובתרבות היידיש.[3] היא הוציאה לאור את העיתון ביידיש "פולקס-שטיים" "Folks-shtime" (״קול העם״), שיצא לאור מקייב ומווילנה.[4][3] בנוסף, פרסמה המפלגה גם את כתב העת "הרנסאנס" ("Vozrozhdenie") "תחית הרוח".[4][3]

במהלך שנת 1906 היו למפלגה כ־3,000 פעילים שאורגנו ביחידות הגנה עצמית בעלות אופי צבאי למחצה. עם זאת, כ־400 מהם נהרגו או נפצעו בלחימה, וכ־1,000 נעצרו.[3][8]

בשנת 1907 נחתמה ברית רשמית בין המפלגה הסוציאליסטית היהודית של הפועלים (SERP) לבין המפלגה הסוציאליסטית-רבולוציונרית (PSR), שבמסגרתה הפכה SERP לתת-סקציה של ה־PSR. עם זאת, הברית הייתה בעיקר תוצר של היחסים האישיים בין חיים ז'יטלובסקי למארק רטנר, ולא זכתה לתמיכה מלאה מצד גורמי מפלגת SERP. סניפים מקומיים רבים של SERP העדיפו איחוד עם קבוצות מרקסיסטיות ולא עם ה־PSR. באמצעות הקשר עם ה־PSR נכללה SERP באינטרנציונל השני, וזמן קצר לאחר ההסכם קיבלה זכות הצבעה מייעצת בקונגרס שטוטגרט של האינטרנציונל בשנת 1907.[3][4][3]

בשנת 1911 חתמו מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית (SERP), המפלגה הסוציאליסטית הציונית של הפועלים ופועלי ציון על קריאה משותפת אל הלשכה הסוציאליסטית הבין־לאומית, שבה ביקשו מהאינטרנציונל הסוציאליסטי להכיר באופיו הלאומי של העם היהודי.[3][4]

בשנת 1917 התמזגה המפלגה עם מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית, ויצרה את מפלגת הפועלים היהודית-סוציאליסטית המאוחדת.[3][9]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Benjamin Pinkus: The Jews of the Soviet Union. The History of a National Minority (in der Reihe Soviet and East European studies). Cambridge University Press, Cambridge 1988, מסת"ב 0-521-34078-0, S. 44 ff.
  • Еврейская социалистическая рабочая партия. In: Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона, St. Petersburg, 1906–1913

הערות שוליים

  1. YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, "Jewish Socialist Workers' Party", תיאור מטרות המפלגה ופעילותה, https://yivoencyclopedia.org/article.aspx/Jewish_Socialist_Workers_Party
  2. Jonathan Frankel, Prophecy and Politics: Socialism, Nationalism, and the Russian Jews, 1862–1917, Cambridge University Press, 1981, עמ' 308–310, תצוגה מקוונת: https://archive.org/details/prophecypolitics0000fran
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 Patkin, A. L. The Origins of the Russian-Jewish Labour Movement, Melbourne and London 1947, pp. 153 ff
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Simon Rabinovitch, Jewish Rights, National Rites: Nationalism and Autonomy in Late Imperial and Revolutionary Russia, Stanford University Press, 2016-10-01, מסת"ב 978-0-8047-9303-2. (באנגלית)
  5. יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה: מראשיתה ועד ימינו, הספריה הציונית על־יד ההסתדרות הציונית העולמית, 1986, מסת"ב 978-965-223-620-3
  6. ISJ, The rise and fall of the Jewish Labour Bund • International Socialism, International Socialism, ‏2012-06-28 (באנגלית בריטית)
  7. Critical Remarks on the National Question, www.marx2mao.com
  8. Jonathan Frankel, Prophecy and Politics: Socialism, Nationalism, and the Russian Jews, 1862-1917, Cambridge University Press, 1981, מסת"ב 978-0-521-26919-3. (באנגלית)
  9. Jonathan Frankel, Dark Times, Dire Decisions: Jews and Communism, Oxford University Press, 2005-05-19, מסת"ב 978-0-19-534613-8. (באנגלית)

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית42830028Q3366576