מערוף אל-רוצאפי
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות |
מערוף אל רוצאפי (בערבית: معروف الرصافي; 1875 – 16 במרץ 1945) היה משורר עיראקי, שנודע בשל דעותיו המהפכניות הנוגעות לסדרי המשטר והחברה בארצו.
לידה וחיים מוקדמים בבגדד
ידוע כי מערוף אל רוצאפי נולד בשנת 1875 (יש גם דיווח על תאריך לידה כ-1 בינואר 1877) באל רוספה בבגדד בעיראק, למשפחה בעלת אמצעים כספיים דלים. אביו, עבדול גאני, משבט ג'יבארה באזור הכורדי מת כשהיה ילד והוא חונך על ידי אמו, פתחימה שהייתה ממוצא טורקי. לימודיו המוקדמים היו במדרסה המקומית. בשאיפה לקריירה צבאית הצטרף לבית הספר הצבאי אל רושדייה בבגדד, אך נאלץ לעזוב לאחר שלוש שנים, לאחר שנכשל בלימודיו. הוא המשיך את לימודיו בדת ובלשונות אצל חוקרים שונים ובעיקר אצל שייח' מחמוד שוקרי אל-אלוסי (ער') במשך שתים עשרה שנים. הוא למד סופיות, בלשנות, אסלאם ומדעים כלליים. לאחר סיום לימודיו החל רוצאפי לעבוד כמורה לערבית בבית ספר יסודי בניהולו של אחד ממוריו ולאחר מכן, בשנת 1902, עבר לבית ספר תיכון בבגדד.
החיים בטורקיה ובסוריה
אל רוצאפי עזב לטורקיה לאחר מהפכת הטורקים הצעירים ב-1908, והחל לעבוד באיסטנבול כמרצה לערבית בקולג' המלכותי. הוא עבד בעיתון מקומי, סביל אל רשאד וידוע שניהל חיי חברה פעילים. ב-1912, הוא הפך לחבר בלשכת הצירים הטורקית, המייצגת את מחוז אל-מותאנה בעיראק ונבחר מחדש ב-1914. לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית ב-1918, עזב רוצאפי את איסטנבול לסוריה, שכן השלטונות הבריטיים בעיראק מנעו את חזרתם של עיראקים מטורקיה. הוא התיישב בדמשק ב-1919 והחל ללמד שם, אך זאת לזמן קצר של פחות משנה אחת. גם השלטון המקומי של סוריה, בפיקודו של האמיר פייסל שהיה בנו של השריף ממכה, נרתע לקבל את רוצאפי בשל התנגדותו של רוצאפי לקונגרס הערבי שנערך בפריז ב-1913 והמרד של 1916 שיזם השריף של מכה.
שהות קצרה בירושלים
על פי הדיווחים, השלטון המקומי הבריטי בפיקודו של גילברט קלייטון, בניסיון להרחיק את אל רוצאפי מעיראק, הציע לו עבודה במכללה להכשרת מורים (דאר אל-מואלימין) בירושלים. מערוף אל רוצאפי הגיע לירושלים ב-1920 וחידש את דרכו כמורה לספרות ערבית במכללה להכשרה מורים. במהלך שהותו בירושלים הזדמן לרוצאפי להתרועע עם אישים ספרותיים כמו עיסף נשאשיבי, מנהל המכללה להכשרה שעל שמו הוקם בשנת 1982 מרכז עיסף נששיבי לתרבות וספרות, עדיל ג'בר, שהיה עוזר מנהל החינוך, וח'ליל א-סכאכיני. בתקופה זו הייתה לרוצאפי הזדמנות לדקלם את שיריו בהתכנסויות ולהמשיך בקריירה הספרותית שלו.
בשנת 1920, כאשר מונה סר הרברט סמואל לנציב העליון, הוא הצהיר בקונגרס הערבי הפלסטיני בחיפה כי תוקם מכללה גבוהה ללימודים ערבים בירושלים, הבטחה שמעולם לא מומשה. רוצאפי, שהשתתף גם הוא בקונגרס, כתב מאוחר יותר בשבחה של ההצהרה, מעשה שעל פי הדיווחים העמיד אותו בקונפליקט מול הלאומנים הערבים ותלמידיו. חודש לאחר המחלוקת, כאשר תומכיו של טאליב פאשה אל-נקיק, מועמד בבחירות בעיראק ב-1921, החליטו להשיק עיתון, דווח כי רוצאפי הוזמן לעמוד בראש המערכת. רוצאפי עזב את ירושלים במרץ 1921, וסיים שהות של 18 חודשים בעיר.
חזרה לעיראק
דווח כי רוצאפי הגיע לבגדד ב-9 באפריל 1921 ויש דיווחים לא מאושרים על מעצרו כמה ימים לאחר מכן. עם זאת, ידוע שהוא הקים עיתון, אל עמל (الأمل) אך חייו היו קצרים. ב-1923 הצטרף לוועדה לתרגום ולערביזציה כסגן יו"ר שלה, ובשנת 1924 הפך למפקח במינהל החינוך שם עבד עד 1927. בהמשך כיהן כפרופסור לערבית בסמינר הגבוה למורים ב-1927. בשנת 1930, הוא נבחר לפרלמנט אך המשיך בעבודתו בהוראה עד 1937. ב-1941 לאחר מהפכת רשיד עאלי אל-כילאני הוא נעצר לאחר שגינה את משפחת המלוכה באחד משיריו. מאז ידוע היה חי חיי עוני ובדידות כשהוא מתפרנס מחנות למכירת טבק. הוא מת ב-16 במרץ 1945.
אקטיביזם פוליטי וחברתי
ידוע כי מערוף רוצאפי השתמש בכתיבתו כדי להביא לידי ביטוי את הסוגיות החברתיות והפוליטיות של החברה במזרח התיכון, במיוחד החברה העיראקית והוא נחשב בעיני רבים כמייסד הז'אנר החברתי של השירה בעיראק. הוא ידוע גם כמי שכתב להגנת נשים ואלמנות ונתפש כתומך חזק בהנחלת חינוך וידע. חלק משיריו מתחו ביקורת על הכיבוש הבריטי בעיראק. דוגמה לשירתו על מעמד האשה ניתן לראות בשיר הבא:
- מָה מְבוּזָה הַאִשָּׁה אֶצְלֵינוּ!
- מָה מְגוּנָה הִיא בְּעֵינֵנוּ!
- הֲשְׁפְּלָתָהּ הִדְאִיבָה
- כְּנִיעָתַָהּ הֶעֱצִיבָה
- חַלָּשָׁה הִיא תְּשׁוּשָׁה וּפְגִיעָה.
— מתוך: מה מבוזה האשה, תרגום: אליהו מנצור
בשיר הבא הוא מתייחס לממשלה החדשה שקמה, כנראה לאחר מהפכת רשיד עלי.
- תּוֹשָׁבֵי בַּגְדָּד!
- מִתְּנוּמַתְכֶם עוּרוּ!
- דַּעַת אַל תִַּסִּיחוּ!...
- תַּרְנְגוֹל הִטִּיל מֶמְשָׁלָה
- מַעֲשֶׂיהָ מַפְלִיאִים.
- לַבּוּרִים מַעֲנִיקָה כָּבוֹד וִיקָר,
- לָרֵיקִים וְלַפּוֹחֲזִים תְּהִלָּה,
- לְאַנְשֵׁי-רוּח שִׁפְלוּת וְהִתְּבַּזּוּת...
— מתוך: ממשלת זדון, תרגום: אליהו מנצור
לקריאה נוספת
- אליהו מנצור, אסופת שירה ערבית קלאסית ומודרנית, 2004, עמ' 249-252.ִ
קישורים חיצוניים
37625872מערוף אל-רוצאפי