היריון (הלכה)

בהלכה, לאשה בהיריון (נקראת בלשון חז"ל: מעוברת) קיימים דינים ייחודיים הנובעים מהשינויים הפיזיולוגים אותם עובר גופהּ, כדוגמת הגדרתה כמסולקת דמים בעקבות היעלמות דמי הוסת, פטור מלצום בצומות הקלים כתוצאה מהקושי לצום מחמת תופעות לוואי המתלוות להיריון, ועוד.

מסולקת דמים

במסכת נדה מובאת מחלוקת תנאים האם אשה הרה (מעוברת) נחשבת למסולקת דמים כך שאם ראתה דם בעת הריונה, אינה מטמאת למפרע את מה שנגעה בו בעשרים וארבע השעות שקודם הראיה, בשונה משאר הנשים שראו דם. וכן אינה צריכה לפרוש מבעלה בהגיע עת הפרישה סמוך לוסת, או שמטמאת למפרע וכן צריכה לחשוש לראיית דם הוסת ולפרוש: ”רבי אליעזר אומר, ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה וזקינה. אמר רבי יהושע: אני לא שמעתי אלא בתולה ” (תלמוד בבלי מסכת נדה דף ז' עמוד א' ).

להלכה נפסק כדעת רבי אליעזר, שאשה הרה (כעבור שלושה חודשים מהביוץ), נחשבת למסולקת דמים הן לעניין טומאה למפרע: ”הרואה דם בשעת וסתה - אינה מטמאה למפרע אלא בשעתה בלבד, וכן מעוברת ומניקה בתולה וזקנה - דיין שעתן, ואינן מטמאות למפרע. איזו היא מעוברת - משיוכר עוברה, והוא ג' חדשים ”, והן לעניין פרישה סמוך לוסת: ”אם הגיע וסתה בימי עיבורה, משהוכר עוברה... אין צריך לפרוש סמוך לוסתה, ואפילו בתוך וסתה מותרת בלא בדיקה ”.

דימומים במהלך ההיריון

במהלך ההיריון עשויים להופיע דימומים בשל תופעות קליניות-הריוניות שונות כגון שליית פתח, המטומה, היפרדות שלייה וכדומה. באחרונים ישנה מחלוקת האם דימומים אלו או חלקם מחילים על בני הזוג איסור נידה או שדינם כדין מכה ברחם שדימום ממנה אינו אוסר. לקראת הלידה ישנן גם בדיקות רפואיות שעלולות לגרום לדימום, כגון סטריפינג ובדיקת פתיחה, וגם לגביהן ישנה מחלוקת אם הן מחילות איסור נידה או לא.

פטור מצומות הקלים

בספר מגיד משנה דייק מלשון הרמב"ם שנשים בהיריון ובהנקה פטורות מהצומות הקלים (צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז), וחייבות רק בצום תשעה באב ובצום יום הכיפורים. ולשיטת רבינו ירוחם בשם הגאונים אסור להן לצום בצומות אלו, משום "צער הולד (העובר)".

דבריו הובאו בספר בית יוסף על הטור, ונפסקו להלכה בשולחן ערוך וברמ"א, אך השולחן ערוך ציין ש"ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ובמשתה, אלא כדי קיום הולד".

המשנה ברורה הביא בשם הספר מור וקציעה (שכתב רבי יעקב עמדין) שתי אפשרויות ממתי חל הפטור: 1. מעת ש"הוכר הוולד" (סוף 3 חודשים לביוץ). 3. בתום ארבעים יום ליצירת הוולד. אולם אם "מצטערת הרבה" או "מרגשת חולשה" פטורה אף קודם לכן.

פטור מישיבה על הארץ באבלות

בספר ערוך השולחן כתב שנשים בהיריון פטורות מישיבה על הארץ בזמן אבלות. וכן הוא דינן גם בתשעה באב.

יחסי אישות

בתלמוד הבבלי מובאת מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים האם אשה מעוברת צריכה "לשמש במוך", כלומר עם אמצעי מניעה, או לא. עוד מובא בתלמוד הבבלי שיחסי אישות בשלושת החודשים הראשונים להיריון הוא "קשה לאשה וקשה לולד", באמצעיים "קשה לאשה ויפה לולד", ובאחרונים "יפה לאשה ויפה לולד".

ראו גם

• הבחנת שלושה חודשים#מעוברת ומינקת חברו

קישורים חיצוניים

• היריון, באתר מכון התורה והארץ

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

היריון (הלכה)41630728