מסמך הכניעה של האימפריה היפנית
| חותמים | צ'סטר נימיץ, Xu Yongchang, ברוס פרייזר, קוזמה דרביאנקו, תומאס בליימי, Lawrence Moore Cosgrave, פיליפ לקלרק, Conrad Helfrich, Leonard Isitt, דאגלס מקארתור, ממורו שיגמיטסו, יושיג'ירו אומזו |
|---|---|
| מקום יצירה | אוניית המערכה מיזורי (BB-63), מפרץ טוקיו |
| תאריך יצירה | 2 בספטמבר 1945 |
המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה הסתיימה בכניעה ללא תנאי של האימפריה היפנית, ב-2 בספטמבר 1945.
מסמך הכניעה היפני היה ההסכם הכתוב שאישר את כניעת האימפריה היפנית, וסימן את סיום פעולות האיבה במלחמת העולם השנייה וניצחון בעלות הברית לאחר כניעת גרמניה הנאצית כחמישה חודשים לפני כן ב-7 וב-8 במאי. ההסכם נחתם על ידי נציגי האימפריה היפנית וממדינות בעלות הברית: ארצות הברית של אמריקה, הרפובליקה הסינית, הממלכה המאוחדת, ברית המועצות, אוסטרליה, קנדה, הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית, ממלכת הולנד וניו זילנד. החתימה התרחשה על סיפון אוניית המערכה מיזורי במפרץ טוקיו ב-2 בספטמבר 1945.
התאריך מכונה לעיתים יום הניצחון על יפן. עם זאת, כינוי זה מתייחס לעיתים קרובות יותר לתאריך בו נכתב ה"גיוקון-הוסו" (הודעת הקיסר הירוהיטו על כניעת יפן) של הקיסר הירוהיטו, ההודעה ששודרה ברדיו על קבלת תנאי הצהרת פוטסדאם ב-15 באוגוסט.
טקס הכניעה
הטקס על סיפון אוניית המערכה מיזורי נמשך 23 דקות ושודר ברחבי העולם.
נציגי האימפריה היפנית לחתימה על מסמך הכניעה היו:
- שר החוץ ממורו שיגמיצו[1]
- גנרל יושיג'ירו אומזו, ראש המטה הכללי של הצבא[1]
- האלוף יאצוג'י נאגאי[1]
- קאצואו אוקאזאקי (משרד החוץ)[1]
- אדמירל משנה סדאטושי טומיוקה[1]
- טושיקאזו קאסה (משרד החוץ)[1]
- לוטננט גנרל סויצ'י מיאקזי[1]
- אדמירל משנה איצ'ירו יוקויאמה[1]
- סאבורו אוטה (משרד החוץ)[1]
- קפטן קצואו שיבא (צי)[1]
- קולונל קזי סוגיטה[1]
בשעה 9:08 גנרל הצבא האמריקאי דאגלס מקארתור, מפקד דרום מערב האוקיינוס השקט והמפקד העליון של כוחות הברית, קיבל את הכניעה מטעם בעלות הברית וחתם מתוקף תפקידו כמפקד העליון.[2]
לאחר מקארתור חתמו הנציגים הבאים על מסמך הכניעה מטעם כל אחת ממעצמות בעלות הברית:
- אדמירל הצי צ'סטר נימיץ מטעם ארצות הברית (9:12)[3][4]
- גנרל הסו יונג-צ'אנג מטעם סין (9:13)[3][5]
- אדמירל סר ברוס פרייזר מטעם הממלכה המאוחדת (9:14)[3][6]
- לוטננט גנרל קוזמה דרביאנקו מטעם ברית המועצות (9:16)[3][7]
- גנרל סר תומאס בליימי מטעם אוסטרליה (9:17)[3][8]
- קולונל לורנס מור קוסגרייב מטעם קנדה (9:18)[3][9]
- גנרל הצבא פיליפ לקלרק מטעם צרפת (9:20)[3][10]
- לוטננט אדמירל קונרד הלפריך מטעם הולנד (9:21)[3][11]
- תת מרשל האוויר לאונרד מ. איזיט מטעם מניו זילנד (9:22)[3][12]
בריטניה הזמינה את ממשלות הדומיניון לשלוח נציגים נפרדים ממנה לטקס ולחתום בשמם. מקארתור תמך בדרישת ממשלת אוסטרליה להשתתף ולחתום בנפרד מבריטניה, אם כי אוסטרליה התנגדה להמלצתו שקנדה, הולנד וצרפת יחתמו גם הן על המסמך.[13]
ב-6 בספטמבר, קולונל ברנרד טיילן לקח את המסמך ואת הצו האימפריאלי לוושינגטון הבירה והגיש אותם למחרת לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בטקס רשמי בבית הלבן.[14] לאחר טקס בראשות הגנרל ג'ונתן ויינרייט, הוצגו המסמכים בארכיון הלאומי.[14][15]
עותקים
העותק של המסמך של בעלות הברית נמצא בארכיון הלאומי של ארצות הברית בוושינגטון הבירה.[16] העותק היפני נמצא בארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ היפני בטוקיו, והוצג בפומבי לאחרונה בשנת 2015, כחלק מתערוכה לציון 70 שנה לחתימה. ניתן לצפות בגרסה משוכפלת של העותק היפני בגלריה של הארכיון ובמוזיאון אדו טוקיו בטוקיו.[17]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 "USS Missouri BB-63; Japanese Surrender Sept. 2, 1945; p. 3: The Japanese delegation aboard the USS Missouri BB-63 (second photo on this webpage)". MaritimeQuest.com.
- ↑ Prepared by the War Department. Approved by President Truman (1945). .
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 Broom, Jack (21 במאי 1998). "Memories on Board Battleship". Seattle Times. ארכיון מ-19 במאי 2011. נבדק ב-20 ביוני 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ photo at AWM, Nimitz signing. (אורכב 08.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ AWM photo, Hsu Yung-chang signing. (אורכב 08.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ photo at AWM, Fisher signing. (אורכב 08.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ AWM photo 040968, Derevyanko signing. (אורכב 30.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ AWM photo, Blamey about to sign. (אורכב 08.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ AWM photo, Cosgrave signing. (אורכב 08.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ AWM photo, Leclerc signing. (אורכב 13.08.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ AWM photo, Helfrich signing. (אורכב 08.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ AWM photo, Isitt signing. (אורכב 08.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ Wood, James. "The Australian Military Contribution to the Occupation of Japan, 1945–1952" (PDF). Australian War Museum. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-11-04. נבדק ב-12 באוגוסט 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 14.0 14.1 "Surrender of Japan (1945)". National Archives. 28 בספטמבר 2021. נבדק ב-2024-09-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Japanese Instrument of Surrender, 1945". National Archives Foundation. נבדק ב-2021-09-02.
- ↑ Kratz, Jessie (27 באוגוסט 2015). "On Display: The Japanese Instrument of Surrender". A blog of the U.S. National Archives. US National Archives. נבדק ב-27 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "外交史料 Q&A". Ministry of Foreign Affairs of Japan. נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
מסמך הכניעה של האימפריה היפנית41490384Q665554