מסלול הדגל הוא מסלול הליכה בנס ציונה העובר בין נקודות היסטוריות הקשורות לייסוד המושבה. השביל הוגדר ב-2008 ביוזמת עיריית נס ציונה והוא עובר לייד 10 אתרים היסטוריים הקשורים למורשת של נס ציונה.
המושבה נס ציונה הוקמה ב-1883 על ידי ראובן לרר. עם השנים גדלה המושבה בעקבות התיישבות עולים נוספים מבני העלייה הראשונה בעקבות הצעתו של לרר למכור חלקים מאדמתו. ב-1891 הקים מיכאל הלפרין "מושבת פועלים" מצפון לנחלתו של ראובן וב-1905 רכשה חברת גאולה עוד אדמות ויצרה רצף בין מתיישבי נחלת ראובן למושבת הפועלים ובכך הוגדר תחומה הראשוני של המושבה נס ציונה. במהלך השנים הראשונות הוקמו במושבה מבנים שהפכו עם השנים לאתרי מורשת.
שם השביל
השביל נקרא "שביל הדגל" כדי להנציח את האירוע ב-1891 בו הניף מיכאל הלפרין, בפעם הראשונה, דגל שכלל 2 פסים כחולים ומגן דוד, תבנית שהפכה עם הזמן לדגל ישראל[1]. יש לציין שמול המורשת של נס צינה בנושא הדגל קיימת מורשת בראשון לציון לפיה היה זה ישראל בלקינד שהניף דגל בתבנית דגל ישראל כבר ב-1885
תוואי השביל
תוואי השביל מתחיל בביתו של ראובן לרר, בדרומה של נס ציונה, ועובר לאורך הרחובות "תל אביב" ו"המניין הראשון" בהם מרוכזים רבים מאתרי המורשת של העיר:
תחנה
שם האתר ותיאורו
מיקום
מאגר תמונות
תמונת שלט
תמונת האתר
1
נחלת ראובן
זוהי החווה שהקים ראובן לרר ב-1883 בוואדי חנין והיוותה את ההתיישבות הראשונה בנס ציונה. לרר קיבל כ-2,000 דונם מבעל האדמות, גרמני נוצרי בשם גוסטב רייסלר, בתמורה לרכושו של לרר באודסה. לרר, שהיה מתיישב בודד באזור, הוציא כרוז שהזמין מתיישבים נוספים להגיע לנס ציונה והציע לאותם מתיישבים לרכוש חלקות מאדמתו במחיר מוזל. עד 1888 מנה כבר היישוב, שנקרא אז נחלת ראובן, כ-10 משפחות כשעוד משפחות וחלוצים הגיעו למושבה.
הבית המשוותף
הבית המשותף הוקם ב-1890 על ידי משפחות אייזנברג והוכברג שפרשו מנחלת ראובן ונינת בתחילת 1891. הבית נועד לשירות הציבור ושימש כבית ספר, בית כנסת ומקום התכנסות ועד המושבה. כמו כן כלל הבית חדרי מגורים. בחצר הבית עמד עץ תות שבצילו נהגו האנשים להתכנס ולקיים אסיפות.
אתר הנפת הדגל הלאומי
אירוע הנפת הדגל התרחש ב-1 בינואר1891 כשכל חברי המושבה התכנסו בצל עץ התות, שלייד הבית המשותף, כדי לחגוג מספר אירועים וביניהם חנוכת הבית המשותף, הנחת אבני הפינה לביתו של מיכאל הלפרין ולמושבת הפועלים שיזם וברית המילה לכרמי אייזנברג בנו של אהרן אייזנברג. במהלך החגיגות פרץ הלפרין עם סוס לרחבה והניף דגל שכלל 2 פסים כחולים, מגן דוד ואת הכתובת "נס ציונה" באותיות זהב. לפי גרסת מייסדי נס ציונה הייתה זו הפעם הראשונה שהונף דגל ישראל.
שכונת קרן קיימת לישראל
שכונת קרן קיימת לישראל הוקמה ב-1912 עבור עשר משפחות של עולים מתימן שעלו ארצה ב-1881 במסגרת עליית אעלה בתמר ועבדו בפרדסי המושבה. אדמת השכונה נרכשה על ידי קק"ל והבתים הוקמו על ידי המוסדות. השכונה נבנתה לאורך רחוב אחד שחיבר בין רחוב "תל אביב" ורחוב "המניין הראשון" ולכל בית הייתה צמודה חלקת אדמה בה גידלו התושבים ירקות. ב-1930 ייסדו תושבי השכונה את טירת שלום שהייתה אז ישוב נפרד שהפך עם השנים לשכונה בנס ציונה.
גבעת האהבה
גבעת האהבה מקשרת בין שני הרחובות הראשונים של נס ציונה: "תל אביב" ו"המניין הראשון". שטח הגבעה וסביבתה נרכש ב-1905 על ידי חיים טפר ומתיישבים אחרים בסיוע חברת גאולה כדי לחבר את נחלת ראובן עם שכונת הפועלים שייסד מיכאל הלפרין. בשטחים שמסביב לגבעה נבנו בתים אך ראש הגבעה נשאר חשוף כשבראשה הותקן הפעמון שסייע להתנהלות המושבה. ב-1920 נבנו מדרגות לראש הגבעה וב-1922 נבנתה בראשה בריכת אגירת מים ששימשו את בתי התושבים. הגבעה הפנוייה מבניינים היוותה נקודת מפגש לצעירי נס ציונה וביאליק ששמע על התנהגות זו של הצעירים נתן לגבעה את השם "גבעת האהבה". בתקופת המאורעות נבנו סביב הפסגה עמדות הגנה, על גג בריכת המים הוצב מכשיר איתות והגבעה שינתה את שמה ל"גבעת ההגנה".
מושבת הפועלים וכיכר הלפרין
ב-1890 רכש מיכאל הלפרין 170 דונם מראובן לרר על מנת להקים במקום מושבת פועלים עבור פועלים מבוגרים שפרשו מעבודה. בסמוך למושבה שהוקמה הקים הלפרין את ביתו. ההשקעות המרובות של הלפרין בפרויקט הביאו אותו לפשיטת רגל והאדמות הועברו לנושיו שמכרו אותן ליק"א שנטעה במקום פרדס בו עבדו צעירי המושבה.
כיכר המייסדים (כיכר ראובן ופייגה לרר)
הכיכר מוקדשת למייסדי נס ציונה ראובן ופייגה לרר. מקום הכיכר היה חלק מאדמותיו של לרר והמתיישבים השתמשו בבאר עתיקה שהייתה במקום לשאיבת מים לשימוש ביתי והשקיית הפרדסים.
בית בוקסר
ביתו של ירמיהו בוקסר שהיה "מוכתר" המושבה מ-1924 ועד 1940 ויושב ראש ועד המושבה מ-1940 ועד 1947. הבית נבנה ברחוב תל אביב ב-1925 על ידי חיים טפר ושימש למפגשים ואירועים של בני המושבה ואורחים (וביניהם הנציב העליון ארתור ווקופ).
בית הראשונים
בית הראשונים נחנך ב-1907 כמרכז קהילתי של המושבה ושימש כבית ספר, בית כנסת, בית הוועד ומקום התכנסות לאירועים. בשנים שקדמו להקמת המדינה שכנה בבית מפקדת ההגנה על המושבה. לאחר קום המדינה שכנה במקום המועצה המקומית עד שעברה למשכנה החדש ב-1962 והבית ננטש. ב-1977 נפתח במקום מוזיאון לתולדות המושבה שחודש ב-2016.
בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול נבנה ביוזמת ובמימון תושבי נס ציונה ונחנך ב-1926. הברון רוטשילד שביקר ב-1921 במושבה ושמע על כוונת התושבים להקים בית כנסת במימון עצמי התנדב לתרום סכום נכבד לטובת הבנייה. ב-1929, במהלך מאורעות תרפ"ט, בוצר המבנה ואף נבנה בו סליק מתחת לארון הקודש.