מסחר בתדירות גבוהה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסחר בתדירות גבוהה (באנגלית: High-frequency trading, בראשי תיבות HFT) הוא סוג של מסחר אלגוריתמי אוטומטי בתחום הפיננסים, המאופיין במסחר במהירות גבוהה, מחזורי מסחר גבוהים ויחסי הזמנה-לעסקה גבוהים, תוך שימוש בנתונים פיננסיים בתדירות גבוהה וכלי מסחר אלקטרוניים.[1][2][3] אין הגדרה אחידה למסחר בתדירות גבוהה, אך מאפייניו המרכזיים כוללים אלגוריתמים מתוחכמים, מיקום משותף (co-location) ואופק השקעה לטווח זמן קצר מאוד במסחר בניירות ערך.[4][5][6][7] מסחר זה משתמש באסטרטגיות מסחר קנייניות המבוצעות על ידי מחשבים כדי להיכנס ולצאת מפוזיציות בשניות או בשברי שנייה.[8]

בשנת 2016, מסחר בתדירות גבוהה היווה בממוצע 40%-10% מנפח המסחר במניות וגם 15%-10% מנפח המסחר במט"ח ובסחורות.[9] סוחרים בתדירות גבוהה נכנסים ויוצאים מעמדות קצרות טווח בנפחים גבוהים ובמהירויות גבוהות, במטרה ללכוד רווחים של לעיתים שברי סנט בכל עסקה.[6] חברות HFT אינן צורכות כמויות משמעותיות של הון, אינן צוברות עמדות ואינן מחזיקות בתיקי השקעות מעבר ללילה.[10] כתוצאה מכך, למסחר בתדירות גבוהה יש פוטנציאל למדד שארפ גבוה פי עשרות מאסטרטגיות קנייה והחזקה מסורתיות.[11] סוחרים בתדירות גבוהה מתחרים בדרך כלל מול HFTs אחרים ולא מול משקיעים ארוכי טווח.[10][12][13] חברות HFT מפצות על מרווחי רווח נמוכים באמצעות נפחי מסחר גבוהים ביותר, לעיתים מיליונים של עסקאות.

גוף מחקר מהותי טען שמסחר בתדירות גבוהה ומסחר אלקטרוני מציבים אתגרים חדשים למערכת הפיננסית.[5][14] סוחרים אלגוריתמיים ובתדירות גבוהה נמצאו כתורמים לתנודתיות בקריסת הבזק של 6 במאי 2010, כאשר ספקי נזילות בתדירות גבוהה נסוגו במהירות מהשוק.[5][13][14][15][16] מספר מדינות באירופה הציעו לצמצם או לאסור מסחר בתדירות גבוהה בשל חששות מתנודתיות.[17] תלונות נוספות כנגד HFT כוללות את הטענה שחלק מחברות HFT גורפות רווחים ממשקיעים כאשר קרנות מחקות מאזנות מחדש את תיקיהן.[18][19][20]

היסטוריה

מסחר ממוחשב מהיר התפתח בהדרגה מאז 1983, כאשר נאסד"ק הציגה צורת מסחר אלקטרונית טהורה.[21] בתחילת המאה ה-21, זמן ביצוע עסקאות HFT היה מספר שניות, ואילו עד 2010 הוא קטן למילישניות ואף למיקרושניות.[22] באותה תקופה, מסחר בתדירות גבוהה היה עדיין נושא פחות מוכר מחוץ למגזר הפיננסי, כאשר מאמר שפורסם בניו יורק טיימס ביולי 2009 היה אחד הראשונים שהביא את הנושא לידיעת הציבור.[23]

ב-2 בספטמבר 2013, איטליה הפכה למדינה הראשונה בעולם שהטילה מס המיועד במיוחד למסחר בתדירות גבוהה, בגובה 0.02% על עסקאות מניות שנמשכות פחות מחצי שנייה.[24][25]

צמיחת השוק

בתחילת שנות ה-2000, מסחר בתדירות גבוהה היווה פחות מ-10% מהזמנות המניות, אך חלק זה החל לצמוח במהירות. על פי נתונים מ-NYSE, נפח המסחר גדל בכ-164% בין 2005 ל-2009, כאשר מסחר בתדירות גבוהה עשוי להיות אחראי לכך.[23] ברבעון הראשון של 2009, סך הנכסים המנוהלים בקרנות גידור עם אסטרטגיות מסחר בתדירות גבוהה עמד על 141 מיליארד דולר, ירידה של כ-21% משיאם לפני השיא של משבר הסאבפריים.[26] עם זאת, רוב ה-HFTs הגדולים הם למעשה חברות LLC בבעלות מספר קטן של משקיעים. אסטרטגיית התדירות הגבוהה הפכה פופולרית לראשונה על ידי Renaissance Technologies, המשתמשת גם בהיבטים כמותיים וגם ב-HFT במסחר שלה.[27] חברות בתדירות גבוהה רבות הן עושות שוק ומספקות נזילות לשוק, מה שמוריד תנודתיות ומסייע לצמצום מרווחי הצעה-ביקוש, ובכך הופך את המסחר וההשקעה לזולים יותר עבור משתתפי שוק אחרים.[26]

נתח שוק

בארצות הברית ב-2009, חברות מסחר בתדירות גבוהה היוו 2% מכ-20,000 החברות הפועלות, אך היו אחראיות ל-73% מנפח הזמנות המניות. החברות המובילות בארצות הברית כוללות את Virtu Financial, Tower Research Capital, IMC, Tradebot, Akuna Capital ו-Citadel.[28] בנק אנגליה מעריך אחוזים דומים עבור נתח השוק בבריטניה ב-2010, תוך הצעה שבאירופה HFT מהווה כ-40% מנפח הזמנות המניות ובאסיה כ-5–10%, עם פוטנציאל לצמיחה מהירה.[22] לפי ערך, הוערך ב-2010 על ידי חברת הייעוץ Tabb Group כי HFT מהווה 56% ממסחר המניות בארצות הברית ו-38% באירופה.[29]

עם התרחבות השימוש באסטרטגיות HFT, ייתכן שיהיה קשה יותר ליישם אותן בצורה רווחית. לפי הערכה של פרדרי ויינס מאוניברסיטת פרדו, הרווחים ממסחר בתדירות גבוהה בארצות הברית ירדו משיא מוערך של 5 מיליארד דולר ב-2009 לכ-1.25 מיליארד דולר ב-2012.[30]

אף על פי שחלק הנפח המיוחס ל-HFT ירד בשוקי המניות, הוא נשאר נפוץ בשוקי החוזים. על פי מחקר מ-2010 של Aite Group, כרבע מנפח החוזים העתידיים העולמי הגיע מסוחרים מקצועיים בתדירות גבוהה. ב-2012, לפי מחקר של TABB Group, HFT היווה יותר מ-60% מנפח שוק החוזים בבורסות בארצות הברית.[31]

אסטרטגיות

מסחר בתדירות גבוהה הוא מסחר כמותי המאופיין בתקופות החזקה קצרות של התיק.[32] כל החלטות הקצאת התיק מתבצעות על ידי מודלים כמותיים ממוחשבים. הצלחת אסטרטגיות מסחר בתדירות גבוהה מונעת במידה רבה על ידי היכולת לעבד בו-זמנית כמויות גדולות של מידע, דבר שסוחרים אנושיים רגילים אינם מסוגלים לעשות. אלגוריתמים ספציפיים נשמרים בסוד על ידי בעליהם. רבים מהאלגוריתמים המעשיים הם למעשה ארביטראז'ים פשוטים שניתן היה לבצע בעבר בתדירות נמוכה יותר - התחרות מתרחשת בעיקר דרך מי שמבצע אותם הכי מהר ולא דווקא מי שיוצר אלגוריתמים חדשניים.

הסוגים הנפוצים של מסחר בתדירות גבוהה כוללים מספר סוגים של עשיית שוק, ארביטראז' אירועים, ארביטראז' סטטיסטי וארביטראז' השהיה. רוב אסטרטגיות המסחר בתדירות גבוהה אינן הונאה, אלא מנצלות סטיות זעירות משיווי משקל בשוק.[32]

עשיית שוק

ערך מורחב – עושה שוק
על פי הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית:[33]

"עושה שוק" הוא חברה שמוכנה לקנות ולמכור מניה מסוימת על בסיס קבוע ומתמשך במחיר המוצג לציבור. לעיתים קרובות תשמעו על עושי שוק בהקשר של Nasdaq או שווקים אחרים "מעבר לדלפק" (OTC). עושי שוק שמוכנים לקנות ולמכור מניות הרשומות בבורסה, כגון בורסת ניו יורק, נקראים "עושי שוק של שוק שלישי". למניות OTC רבות יש יותר מעושה שוק אחד. עושי שוק בדרך כלל חייבים להיות מוכנים לקנות ולמכור לפחות 100 מניות של מניה שהם עושים בה שוק. כתוצאה מכך, הזמנה גדולה ממשקיע עשויה להצריך מילוי על ידי מספר עושי שוק במחירים שונים פוטנציאלית.

קיימת חפיפה משמעותית בין "עושה שוק" ו"חברת HFT". חברות HFT מאפיינות את עסקיהן כ"עשיית שוק" – קבוצת אסטרטגיות מסחר בתדירות גבוהה הכוללות הצבת הזמנת מגבלה למכירה (או הצעה) או הזמנת מגבלה לקנייה (או ביקוש) כדי להרוויח את מרווח ההצעה-ביקוש. בכך, עושי שוק מספקים צד נגדי להזמנות שוק נכנסות. אף שתפקיד עושה השוק מולא באופן מסורתי על ידי חברות מומחיות, סוג זה של אסטרטגיה מיושם כעת על ידי מגוון רחב של משקיעים, הודות לאימוץ נרחב של גישה ישירה לשוק. כפי שצוין במחקרים אמפיריים,[34] התחרות המחודשת בין ספקי נזילות גורמת לצמצום מרווחי השוק האפקטיביים, ולכן להפחתת עלויות עקיפות עבור משקיעים סופיים. הבחנה קריטית היא שעושי שוק אמיתיים אינם יוצאים מהשוק לפי שיקול דעתם ומחויבים שלא לעשות זאת, בעוד שחברות HFT אינן כפופות למחויבות דומה.

חלק מחברות המסחר בתדירות גבוהה משתמשות בעשיית שוק כאסטרטגיה העיקרית שלהן.[10] Automated Trading Desk (ATD), שנרכשה על ידי סיטיגרופ ביולי 2007, הייתה עושת שוק פעילה, שהיוותה כ-6% מסך הנפח הן ב-NASDAQ והן בבורסת ניו יורק.[35] במאי 2016, Citadel LLC רכשה נכסים של ATD מ-Citigroup. בניית אסטרטגיות עשיית שוק כרוכה בדרך כלל במודל מדויק של מיקרו-מבנה השוק יחד עם טכניקות בקרה סטוכסטית.[36][37]

אסטרטגיות אלו נראות קשורות באופן הדוק לכניסתן של זירות מסחר אלקטרוניות חדשות. מחקר אקדמי על כניסתה של Chi-X לשוק המניות האירופי מראה כי השקתה התלכדה עם HFT גדול שעשה שוק בשימוש בשני השווקים, NYSE-Euronext והשוק החדש, Chi-X. המחקר מראה כי השוק החדש סיפק תנאים אידיאליים לעשיית שוק של HFT, עמלות נמוכות (כלומר, הנחות עבור הצעות מחיר שהובילו לביצוע) ומערכת מהירה, אך ה-HFT היה פעיל באותה מידה בשוק הקיים כדי לפרוק עמדות לא אפסיות. כניסת שוק חדש והגעת HFT הראו גם שיפור משמעותי בהיצע הנזילות.[38]

הצפת הצעות מחיר

הצפת הצעות מחיר היא צורה של מניפולציה פסולה בשוק שבה משתמשים סוחרים בתדירות גבוהה והיא כפופה לפעולות משמעתיות. היא כרוכה בהזנה ונסיגה מהירה של מספר רב של הזמנות בניסיון להציף את השוק, וליצור בלבול בשוק והזדמנויות מסחר לסוחרים בתדירות גבוהה.[39][40][41]

מסחר בסרט טיקר

מידע רב מוטמע באופן לא מכוון בנתוני השוק, כגון הצעות מחיר ונפחים. על ידי התבוננות בזרם של הצעות מחיר, מחשבים מסוגלים לחלץ מידע שעדיין לא הגיע למסכי החדשות. מאחר שכל המידע על הצעות מחיר ונפח הוא ציבורי, אסטרטגיות כאלו תואמות לחלוטין את כל החוקים הרלוונטיים.

מסחר סינון הוא אחת מאסטרטגיות המסחר בתדירות גבוהה הפרימיטיביות יותר, הכרוכה במעקב אחר כמויות גדולות של מניות לשינויי מחיר משמעותיים או יוצאי דופן או פעילות נפח. זה כולל מסחר על הכרזות, חדשות או קריטריונים של אירועים אחרים. תוכנה תייצר הזמנת קנייה או מכירה בהתאם לאופי האירוע המבוקש.[42]

מסחר טיק לעיתים קרובות שואף לזהות את תחילתן של הזמנות גדולות המוצבות בשוק. לדוגמה, הזמנה גדולה מקרן פנסיה לקנייה תתבצע במשך מספר שעות או אפילו ימים, ותגרום לעליית מחיר עקב עלייה בביקוש. ארביטראז'ר יכול לנסות לזהות זאת, לקנות את נייר הערך, ואז להרוויח ממכירה חזרה לקרן הפנסיה. אסטרטגיה זו הפכה לקשה יותר מאז כניסתן של חברות ביצוע מסחר ייעודיות בשנות ה-2000, המספקות מסחר אופטימלי עבור קרנות פנסיה ואחרות, שנועדו במיוחד להסיר את הזדמנות הארביטראז'.

ארביטראז' סטטיסטי

קבוצה נוספת של אסטרטגיות מסחר בתדירות גבוהה מנצלת סטיות זמניות צפויות ממערכות יחסים סטטיסטיות יציבות בין ניירות ערך. ארביטראז' סטטיסטי בתדירויות גבוהות משמש באופן פעיל בכל ניירות הערך הנזילים, כולל מניות, אג"ח, חוזים עתידיים, מט"ח וכו'. אסטרטגיות כאלו עשויות לכלול גם אסטרטגיות ארביטראז' קלאסיות, כגון שוויון ריבית מכוסה בשוק המט"ח, המספקת מערכת יחסים בין המחירים של אג"ח מקומית, אג"ח במטבע זר, מחיר ספוט של המטבע ומחיר של חוזה עתידי על המטבע. מסחר בתדירות גבוהה מאפשר ארביטראז'ים דומים באמצעות מודלים מורכבים יותר הכוללים הרבה יותר מארבעה ניירות ערך.

קבוצת TABB מעריכה כי הרווחים השנתיים המצטברים של אסטרטגיות ארביטראז' בתדירות גבוהה עלו על 21 מיליארד דולר ב-2009,[43] אף שמחקר של פרדו מעריך כי הרווחים לכל מסחר בתדירות גבוהה היו 5 מיליארד דולר ב-2009.[30]

ארביטראז' מדד

ארביטראז' מדד מנצל קרנות מחקות מדד המחויבות לקנות ולמכור כמויות גדולות של ניירות ערך ביחס לשינויים במשקלותיהן במדדים. אם חברת HFT מסוגלת לגשת ולעבד מידע המנבא שינויים אלו לפני קרנות המחקות, היא יכולה לקנות ניירות ערך לפני המחקות ולמכור אותם אליהן ברווח.

מסחר מבוסס חדשות

חדשות החברה בפורמט טקסט אלקטרוני זמינות ממקורות רבים, כולל ספקים מסחריים כמו בלומברג, אתרי חדשות ציבוריים ופידים של טוויטר. מערכות אוטומטיות יכולות לזהות שמות חברות, מילות מפתח ולעיתים סמנטיקה כדי לבצע עסקאות מבוססות חדשות לפני שסוחרים אנושיים יכולים לעבד את החדשות.

אסטרטגיות השהיה נמוכה

קבוצה נפרדת של אסטרטגיות מסחר בתדירות גבוהה מסתמכת באופן בלעדי על טכנולוגיית גישה ישירה לשוק בהשהיה נמוכה במיוחד. באסטרטגיות אלו, מדעני מחשב מסתמכים על מהירות כדי להשיג יתרונות זעירים בארביטראז' של פערי מחירים בנייר ערך מסוים הנסחר בו-זמנית בשווקים שונים.[44]

היבט נוסף של אסטרטגיית השהיה נמוכה היה המעבר מסיבים אופטיים לטכנולוגיית מיקרוגל וגלי רדיו קצרים לרשתות למרחקים ארוכים. המעבר לשידור מיקרוגל נבע מכך שמיקרוגלים הנעים באוויר סובלים מהפחתה של פחות מ-1% במהירות בהשוואה לאור הנע בוואקום, בעוד שבסיבים אופטיים רגילים האור נע איטי בכ-30%.[30] במיוחד מאז 2011, חברות המעורבות ב-HFT השקיעו מאוד בתשתית מיקרוגל לשידור נתונים בקשרים מרכזיים כמו בין ניו יורק לשיקגו, וכן בין לונדון לפרנקפורט, דרך בלגיה באמצעות רשת של אנטנות לשעבר של הצבא האמריקאי.[45][46] עם זאת, שידור מיקרוגל דורש הפצה בקו ראייה, שקשה למרחקים ארוכים, מה שדוחף חלק מחברות HFT להשתמש ברדיו גלים קצרים במקום זאת.[47][48] אותות רדיו גלים קצרים יכולים להישלח למרחקים ארוכים יותר, אך נושאים פחות מידע; ב-2020, שותף בקרן גידור צוטט בבלומברג ניוז כאומר שרוחב הפס של גלים קצרים אינו מספיק לשידור הזנות מלאות של ספר הזמנות עבור אסטרטגיות השהיה נמוכה.[48] חברות גם בחנו שימוש בלוויינים לשידור נתוני שוק.[47]

אסטרטגיות מאפייני הזמנות

אסטרטגיות מסחר בתדירות גבוהה עשויות להשתמש במאפיינים המופקים מהזנות נתוני שוק כדי לזהות הזמנות שפורסמו במחירים לא אופטימליים. הזמנות כאלו עשויות להציע רווח לצדדים הנגדיים שסוחרים בתדירות גבוהה יכולים לנסות להשיג. דוגמאות למאפיינים אלו כוללות את גיל ההזמנה[49] או את גודלי ההזמנות המוצגות.[50] מעקב אחר מאפייני הזמנות חשובים עשוי גם לאפשר לאסטרטגיות מסחר לחזות בצורה מדויקת יותר את המחיר העתידי של נייר ערך.

השפעות

השפעות המסחר האלגוריתמי ובתדירות גבוהה הן נושא למחקר מתמשך. מסחר בתדירות גבוהה מעורר חששות רגולטוריים כתורם לשבריריות השוק.[51] הרגולטורים טוענים שפרקטיקות אלו תרמו לתנודתיות בקריסת הבזק של 2010,[15][52][53][54][55][56] ומגלים כי בקרות הסיכונים מחמירות הרבה פחות עבור עסקאות מהירות יותר.[14]

חברי התעשייה הפיננסית טוענים בדרך כלל כי מסחר בתדירות גבוהה משפר משמעותית את נזילות השוק,[10] מצמצם מרווחי הצעה-ביקוש, מוריד תנודתיות ומפחית את עלויות המסחר וההשקעה עבור משתתפי שוק אחרים.[10][26][57][58]

מחקר אקדמי[34] מצא כי עבור מניות בעלות שווי שוק גדול ובשווקים שקטים בתקופות של "עליות מחירי מניות כלליות", מסחר בתדירות גבוהה מפחית את עלות המסחר ומגביר את האינפורמטיביות של הצעות המחיר;[34] עם זאת, הוא לא מצא "השפעות משמעותיות עבור מניות בעלות שווי שוק קטן יותר",[34] ו"נותר שאלה פתוחה האם מסחר אלגוריתמי ואספקת נזילות אלגוריתמית מועילים באותה מידה בשווקים סוערים או יורדים... ספקי נזילות אלגוריתמיים עשויים פשוט לכבות את המכונות שלהם כאשר השווקים צונחים כלפי מטה."[34]

בספטמבר 2011, ספקית נתוני השוק Nanex LLC פרסמה דו"ח שטען ההפך. הם בחנו את כמות תעבורת ההצעות לעומת ערך העסקאות במשך 4.5 שנים וראו ירידה של פי 10 ביעילות.[59] בעל Nanex הוא מתנגד גלוי של מסחר בתדירות גבוהה.[60] דיונים רבים על HFT מתמקדים אך ורק בהיבט התדירות של האלגוריתמים ולא בהיגיון קבלת ההחלטות שלהם (שנשמר בדרך כלל בסוד על ידי החברות שמפתחות אותם). זה מקשה על משקיפים לזהות מראש תרחישי שוק שבהם HFT יפחית או יגביר תנודות מחירים. תעבורת הצעות המחיר הגוברת לעומת ערך המסחר עשויה להצביע על כך שיותר חברות מנסות להרוויח מטכניקות ארביטראז' בין שווקים שאינן מוסיפות ערך משמעותי באמצעות הגברת נזילות כאשר נמדדות באופן גלובלי.

שווקים אוטומטיים לחלוטין כמו NASDAQ, Direct Edge ו-BATS בארצות הברית צברו נתח שוק משווקים פחות אוטומטיים כמו NYSE. יתרונות לגודל במסחר אלקטרוני תרמו להפחתת עמלות ודמי עיבוד עסקאות, ותרמו למיזוגים בינלאומיים ואיחוד של בורסות פיננסיות.

מהירויות החיבור למחשבים, הנמדדות במילישניות או מיקרושניות, הפכו חשובות.[61][62] התחרות מתפתחת בין בורסות לזמני עיבוד המהירים ביותר להשלמת עסקאות. לדוגמה, ב-2009 בורסת לונדון רכשה חברת טכנולוגיה בשם MillenniumIT והכריזה על תוכניות ליישם את פלטפורמת Millennium Exchange שלה[63] שלטענתם יש לה זמן השהיה ממוצע של 126 מיקרושניות.[64] זה מאפשר רזולוציית תיוג זמן של תת-מילישנייה של ספר הזמנות. תוכנות תוכנות מדף מאפשרות רזולוציה של ננו-שניות של תיוגי זמן באמצעות שעון GPS עם דיוק של 100 ננו-שניות.[65]

ההוצאות על מחשבים ותוכנות בתעשייה הפיננסית עלו ל-26.4 מיליארד דולר ב-2005.[66]

קריסת הבזק של 6 במאי 2010

קריסת שוק המניות הקצרה אך הדרמטית של 6 במאי 2010 נחשבה בתחילה כנגרמת על ידי מסחר בתדירות גבוהה.[67] מדד דאו ג'ונס התעשייתי צנח להפסד הנקודות התוך-יומי הגדול ביותר שלו, אך לא באחוזים,[68] בהיסטוריה, רק כדי להתאושש מחלק גדול מאותם הפסדים תוך דקות.[69]

לאחר הקריסה, מספר ארגונים טענו כי מסחר בתדירות גבוהה לא היה האשם, ואף עשוי היה להיות גורם מרכזי במזעור והפיכה חלקית של קריסת הבזק.[70] CME Group, בורסת חוזים עתידיים גדולה, קבעה כי, בכל הנוגע לחוזים עתידיים על מדדי מניות הנסחרים ב-CME Group, החקירה שלה לא מצאה תמיכה לרעיון שמסחר בתדירות גבוהה קשור לקריסה, ואף קבעה כי היה לו אפקט מייצב שוק.[71]

עם זאת, לאחר כמעט חמישה חודשי חקירות, נציבות ועדת ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) ונציבות הסחר בחוזים עתידיים (CFTC) פרסמו דו"ח משותף שזיהה את הסיבה שהובילה לרצף האירועים שהוביל לקריסת הבזק[72] ומסקנה כי פעולות של חברות מסחר בתדירות גבוהה תרמו לתנודתיות במהלך הקריסה.

הדו"ח מצא כי הסיבה הייתה מכירה בודדת של 4.1 מיליארד דולר בחוזים עתידיים על ידי קרן נאמנות, שזוהתה כ־Waddell & Reed Financial, בניסיון אגרסיבי לגדר את עמדת ההשקעה שלה.[73][74] הדו"ח המשותף מצא גם כי "סוחרים בתדירות גבוהה הגבירו במהירות את ההשפעה של המכירה של הקרן הנאמנות."[15] הדו"ח המשותף "תיאר שוק כה מפוצל ושברירי שמכירה גדולה אחת יכולה לשלוח מניות לסחרור פתאומי", שקרן נאמנות גדולה "בחרה למכור מספר גדול של חוזים עתידיים באמצעות תוכנית מחשב שבעצם מחקה את הקונים הזמינים בשוק", שכתוצאה מכך חברות בתדירות גבוהה "מכרו גם באגרסיביות את חוזי ה-E-mini", תורמות לירידות מחירים מהירות.[15] הדו"ח המשותף ציין גם כי "HFTs התחילו לקנות במהירות ואז למכור מחדש חוזים זה לזה – יוצרות אפקט נפח של 'תפוח אדמה חם' כאשר אותן עמדות הועברו במהירות הלוך וחזור."[15] המכירות המשולבות של Waddell וחברות בתדירות גבוהה הורידו במהירות "את מחיר ה-E-mini ב-3% תוך ארבע דקות בלבד".[15] ככל שהמחירים בשוק החוזים ירדו, הייתה השפעה נוספת על שוקי המניות שבהם "הנזילות בשוק התאדה כי המערכות האוטומטיות המשמשות את רוב החברות כדי לעמוד בקצב השוק הושהו" או נסוגו מהשווקים לחלוטין.[15] הדו"ח המשותף ציין אז כי "סוחרים ממוחשבים אוטומטיים בשוק המניות כבו כאשר זיהו את העלייה החדה בקנייה ומכירה."[53] ככל שסוחרים בתדירות גבוהה ממוחשבים יצאו משוק המניות, היעדר הנזילות שנוצר "...גרם למניות של חברות בולטות כמו Procter & Gamble ו־Accenture להיסחר עד לשפל של סנט או לגבוה של $100,000".[53] בעוד שחלק מהחברות יצאו מהשוק, חברות בתדירות גבוהה שנשארו בשוק החריפו את ירידות המחירים כי הן "'הגבירו את המכירה האגרסיבית שלהן' במהלך הירידה".[13] בשנים שלאחר קריסת הבזק, חוקרים אקדמיים ומומחים מה-CFTC הצביעו על מסחר בתדירות גבוהה כמרכיב אחד בלבד במבנה השוק האמריקאי המורכב שהוביל לאירועים של 6 במאי 2010.[75]

דיוק

ב-2015, הרגולטור של האיחוד האירופי, רשות ניירות ערך ושווקים אירופית, הציע תקני זמן שיחולו על האיחוד, שיסנכרנו את שעוני המסחר בצורה מדויקת יותר "לננו-שנייה, או מיליארדית השנייה" כדי לחדד את הרגולציה של זמן השהיה משער לשער – "המהירות שבה זירות מסחר מאשרות הזמנה לאחר קבלת בקשת מסחר". שימוש בתגי זמן מפורטים יותר יאפשר לרגולטורים להבחין טוב יותר בסדר שבו מתקבלות ומבוצעות בקשות מסחר, לזהות שימוש לרעה בשוק ולמנוע מניפולציה פוטנציאלית של שוקי ניירות ערך אירופיים על ידי סוחרים המשתמשים במחשבים ורשתות מתקדמים, חזקים ומהירים.[76]

סיכונים ומחלוקות

על פי הסופר וולטר מאטלי, יכולתם של הרגולטורים לאכוף את החוקים ירדה משמעותית מאז 2005 עם העברת תקנת מערכת השוק הלאומית (Reg NMS) על ידי ה-SEC. כתוצאה מכך, תפקידה כמעט מונופוליסטי של NYSE כקובעת חוקי המניות נפגע והפך את הבורסה לאחת מבורסות רבות הפועלות ברחבי העולם. השוק הפך מפוצל וגרעיני יותר, וכך גם הגופים הרגולטוריים, ומאחר שבורסות המניות הפכו לישויות המבקשות גם למקסם רווחים, זו עם הרגולטורים המקלים ביותר זכתה, והפיקוח על פעילויות הסוחרים אבד. פרגמנטציה זו הועילה מאוד למסחר בתדירות גבוהה.[77]

מסחר בתדירות גבוהה כולל סוגים רבים ושונים של אלגוריתמים.[78] מחקרים שונים דיווחו כי סוגים מסוימים של מסחר בתדירות גבוהה לעשיית שוק מפחיתים תנודתיות ואינם מהווים סיכון מערכתי,[79][57][58][71] ומפחיתים עלויות עסקה עבור משקיעים קמעונאיים,[80][34][57][58] מבלי להשפיע על משקיעים ארוכי טווח.[81][79][58] מחקרים אחרים, שסוכמו ב-Aldridge, Krawciw, 2017[82] מוצאים כי אסטרטגיות מסחר בתדירות גבוהה הידועות כ"אגרסיביות" שוחקות נזילות וגורמות לתנודתיות.

מסחר בתדירות גבוהה היה נושא למיקוד ציבורי עז ומחלוקת מאז קריסת הבזק של 2010.[15][52][53][54][55][56][83][84][85] לפחות כלכלן זוכה פרס נובל אחד, מייקל ספנס, סבור כי יש לאסור מסחר בתדירות גבוהה.[86] מסמך עבודה מצא כי "נוכחות מסחר בתדירות גבוהה הפחיתה משמעותית את התדירות והחומרה של חוסר התאמות מחיר בסוף היום".[87]

בדו"ח משותף על קריסת הבזק של 2010, SEC ו-CFTC קבעו כי "עושי שוק וספקי נזילות אחרים הרחיבו את מרווחי ההצעה שלהם, אחרים צמצמו את הנזילות המוצעת, ומספר משמעותי נסוגו לחלוטין מהשווקים"[72] במהלך הקריסה.

פוליטיקאים, רגולטורים, חוקרים, עיתונאים ומשתתפי שוק העלו חששות משני צדי האטלנטי.[29][85][88] הדבר הוביל לדיונים האם עושי שוק בתדירות גבוהה צריכים להיות כפופים לסוגים שונים של רגולציות.

בנאום ב-22 בספטמבר 2010, יו"ר ה-SEC מרי שפירו אותתה כי הרשויות בארצות הברית שוקלות להכניס רגולציות המכוונות למסחר בתדירות גבוהה. היא אמרה, "לחברות מסחר בתדירות גבוהה יש יכולת עצומה להשפיע על היציבות והשלמות של שוקי המניות. עם זאת, חברות מסחר בתדירות גבוהה כפופות למעט מאוד חובות, בין אם כדי להגן על יציבות זו על ידי קידום המשכיות מחירים סבירה בתקופות קשות, ובין אם כדי להימנע מהחרפת תנודתיות המחירים."[89] היא הציעה רגולציה שתחייב סוחרים בתדירות גבוהה להישאר פעילים בשווקים תנודתיים.[90] יו"ר SEC מאוחרת יותר, מרי ג'ו וייט, דחתה טענות כי לסוחרים בתדירות גבוהה יש יתרון מובנה בשווקים.[91] מנהל שותף ב-SEC, גרג ברמן, הציע כי הדיון הנוכחי על מסחר בתדירות גבוהה חסר פרספקטיבה. בנאום באפריל 2014, ברמן טען: "זה הרבה יותר מסתם אוטומציה של הצעות וביטולים, למרות ההתמקדות לכאורה בלעדית בנושא זה על ידי חלק גדול מהתקשורת ומבקרי שוק שונים. (...) אני חושש שזה עשוי להיות ממוקד מדי וצר מדי."[92]

מכתב של הפדרל ריזרב של שיקגו מאוקטובר 2012, שכותרתו "כיצד לשמור על בטיחות השווקים בעידן של מסחר מהיר", מדווח על תוצאות סקר של כמה עשרות אנשי מקצוע בתעשייה הפיננסית, כולל סוחרים, ברוקרים ובורסות.[93] הוא מצא כי:

  • בקרות הסיכונים היו חלשות יותר במסחר בתדירות גבוהה, בגלל לחץ זמן תחרותי לבצע עסקאות ללא בדיקות בטיחות מקיפות יותר המשמשות בדרך כלל בעסקאות איטיות יותר.
  • "לחלק מהחברות אין תהליכים מחמירים לפיתוח, בדיקה ופריסה של קוד המשמש באלגוריתמי המסחר שלהם."
  • "אלגוריתמים מחוץ לשליטה היו נפוצים יותר ממה שצפו לפני המחקר ולא היו דפוסים ברורים לגבי הסיבות שלהם."

מכון CFA, אגודה גלובלית של אנשי מקצוע בתחום ההשקעות, דגל ברפורמות בנוגע למסחר בתדירות גבוהה,[94] כולל:

  • קידום נוהלי ניהול סיכונים פנימיים חזקים ובקרות על אלגוריתמים ואסטרטגיות המופעלות על ידי חברות HFT.
  • זירות מסחר צריכות לחשוף את מבנה העמלות שלהן לכל משתתפי השוק.
  • הרגולטורים צריכים לטפל במניפולציה בשוק ובאיומים אחרים על שלמות השווקים, ללא קשר למנגנון הבסיסי, ולא לנסות להתערב בתהליך המסחר או להגביל סוגים מסוימים של פעילויות מסחר.

מסחר פלאש

בורסות הציעו סוג של הזמנה שנקראת הזמנת "פלאש" (ב-NASDAQ היא נקראה "Bolt" בבורסת Bats), שהרשתה להזמנה לנעול את השוק (לפרסם באותו מחיר כמו הזמנה בצד השני של ספר הזמנות) לזמן קצר (5 מילישניות). סוג הזמנה זה היה זמין לכל המשתתפים, אך מאחר שחברות HFT הסתגלו לשינויים במבנה השוק מהר יותר מאחרים, הן יכלו להשתמש בו כדי "לקפוץ בתור" ולהציב את הזמנותיהן לפני שסוגי הזמנות אחרים הורשו לסחור במחיר הנתון. רוב הבורסות אינן מציעות מסחר פלאש, או הפסיקו אותו. עד מרץ 2011, הבורסות NASDAQ, BATS ו-Direct Edge הפסיקו כולן להציע את פונקציונליות התחרות לשיפור המחיר שלהן (המכונה בדרך כלל "טכנולוגיית פלאש/מסחר").[95][96]

הפרות וקנסות

רגולציה ואכיפה

במרץ 2012, הרגולטורים קנסו את Octeg LLC, יחידת עשיית שוק המניות של חברת המסחר בתדירות גבוהה Getco LLC, ב-450,000 דולר. Octeg הפרה את חוקי Nasdaq ולא הצליחה לשמור על פיקוח ראוי על פעילויות מסחר המניות שלה.[97] הקנס נבע מבקשה של Nasdaq OMX מהרגולטורים לחקור את הפעילות ב-Octeg LLC מהיום שלאחר קריסת הבזק של 6 במאי 2010 ועד דצמבר שלאחר מכן. Nasdaq קבעה כי חברת הבת של Getco לא סיפקה פיקוח סביר על המסחר בתדירות גבוהה המונע על ידי אלגוריתמים.[98]

באוקטובר 2013, הרגולטורים קנסו את Knight Capital ב-12 מיליון דולר בגין תקלה במסחר שהובילה לקריסתה. נמצא כי Knight הפרה את חוק הגישה לשוק של ה-SEC, שהיה בתוקף מאז 2010 כדי למנוע טעויות כאלה. הרגולטורים קבעו כי חברת HFT התעלמה מעשרות הודעות שגיאה לפני שמחשביה שלחו מיליוני הזמנות לא מכוונות לשוק. Knight Capital התמזגה בסופו של דבר עם Getco ליצירת KCG Holdings. Knight הפסידה מעל 460 מיליון דולר מטעויות המסחר שלה באוגוסט 2012 שגרמו להפרעה בשוק המניות האמריקאי.[99]

בספטמבר 2014, חברת HFT Latour Trading LLC הסכימה לשלם קנס של ה-SEC בסך 16 מיליון דולר. Latour היא חברת בת של חברת המסחר בתדירות גבוהה מבוססת ניו יורק Tower Research Capital LLC. על פי צו ה-SEC, במשך לפחות שנתיים Latour העריכה בחסר את כמות הסיכון שנטלה עם פעילויות המסחר שלה. על ידי שימוש בחישובים שגויים, Latour הצליחה לקנות ולמכור מניות מבלי להחזיק מספיק הון. לעיתים, חברת הבת של Tower Research Capital היוותה 9% מכל מסחר המניות בארצות הברית. ה-SEC ציינה כי המקרה הוא הקנס הגדול ביותר עבור הפרה של חוק ההון הנקי.[100]

בתגובה לרגולציה מוגברת, כגון על ידי FINRA,[101] חלק טענו כי במקום לקדם התערבות ממשלתית, יהיה יעיל יותר להתמקד בפתרון שמפחית אסימטריות מידע בין סוחרים ותומכיהם;[102][103] אחרים טוענים כי הרגולציה אינה מחמירה מספיק.[104] ב-2018, האיחוד האירופי הציג את רגולציית MiFID II/MiFIR.[105]

סוגי הזמנות

ב-12 בינואר 2015, ה-SEC הכריזה על קנס של 14 מיליון דולר כנגד חברת בת של BATS Global Markets, מפעילת בורסה שהוקמה על ידי סוחרים בתדירות גבוהה. חברת הבת Direct Edge לא חשפה כראוי סוגי הזמנות בשתי הבורסות שלה, EDGA ו-EDGX. בורסות אלו הציעו שלוש וריאציות של הזמנות ולא תיארו במדויק את סדר העדיפות שלהן ביחס להזמנות אחרות.[106] ה-SEC מצאה כי הבורסות חשפו מידע מלא ומדויק על סוגי ההזמנות "רק לחלק מהחברים, כולל חברות מסחר בתדירות גבוהה מסוימות שסיפקו קלט לגבי אופן פעולת ההזמנות".[107] התלונה הוגשה ב-2011 על ידי חיים בודק.[106]

בינואר 2015, UBS הסכימה לשלם 14.4 מיליון דולר ליישוב האשמות שלא חשפה סוג הזמנה שאפשר לסוחרים בתדירות גבוהה לקפוץ לפני משתתפים אחרים. ה-SEC קבעה כי UBS לא חשפה כראוי לכל המנויים של הבריכה האפלה שלה "את קיומו של סוג הזמנה ששיווקה כמעט באופן בלעדי לעושי שוק וחברות מסחר בתדירות גבוהה". UBS הפרה את החוק על ידי קבלת ודירוג מאות מיליוני הזמנות[108] במחירים בעלי מרווחים של פחות מסנט אחד, דבר האסור על פי תקנת NMS. סוג ההזמנה שנקרא PrimaryPegPlus אפשר לחברות HFT "להציב הזמנות במחירי תת-סנט שקפצו לפני הזמנות אחרות שהוגשו במחירי סנט שלמים חוקיים".[109]

הצפת הצעות מחיר

ביוני 2014, חברת המסחר בתדירות גבוהה Citadel LLC נקנסה ב-800,000 דולר בגין הפרות שכללו הצפת הצעות מחיר. פעולת המשמעת של Nasdaq קבעה כי Citadel "לא מנעה מהאסטרטגיה לשלוח מיליוני הזמנות לבורסות עם מעט מאוד או ללא ביצועים". צוין כי Citadel "שלחה פרצי הודעות הזמנה מרובות, תקופתיות, בקצב של 10,000 הזמנות בשנייה, לבורסות. פעילות ההודעות המוגזמת הזו, שכללה מאות אלפי הזמנות עבור יותר מ-19 מיליון מניות, התרחשה שתיים עד שלוש פעמים ביום."[110][111]

הזנת הוראות שווא רבות

ביולי 2013, דווח כי Panther Energy Trading LLC נדרשה לשלם 4.5 מיליון דולר לרגולטורים בארצות הברית ובבריטניה בגין האשמות שפעילויות המסחר בתדירות גבוהה של החברה מניפולטו את שוק הסחורות. אלגוריתמי המחשב של Panther הציבו וביטלו במהירות הצעות וביקושים בחוזים עתידיים, כולל נפט, מתכות, שיעורי ריבית ומטבעות זרים, כך אמרה נציבות הסחר בחוזים עתידיים של ארצות הברית.[112] באוקטובר 2014, הבעלים היחיד של Panther, מייקל קוסיה, הואשם בשישה סעיפי הונאה בסחורות ושישה סעיפי "ספוף". כתב האישום קבע כי קוסיה תכנן אסטרטגיית מסחר בתדירות גבוהה ליצירת רושם כוזב של נזילות זמינה בשוק, "ולגרום באופן הונאי למשתתפי שוק אחרים להגיב למידע השוק המטעה שיצר".[113]

ב-7 בנובמבר 2019, דווח כי Tower Research נדרשה לשלם 67.4 מיליון דולר בקנסות ל-CFTC ליישוב האשמות ששלושה סוחרים לשעבר בחברה עסקו בספוף לפחות ממרץ 2012 עד דצמבר 2013. החברה מבוססת ניו יורק נכנסה להסכם דחיית תביעה עם משרד המשפטים.[114]

מניפולציה בשוק

ערך מורחב – הרצת מניות

באוקטובר 2014, Athena Capital Research LLC נקנסה במיליון דולר בגין האשמות במניפולציה במחירים. חברת המסחר המהיר השתמשה ב-40 מיליון דולר כדי לתמרן את מחירי הסגירה של אלפי מניות, כולל eBay, כך אמרו הרגולטורים בארצות הברית. חברת HFT Athena מניפולטה מחירי סגירה המשמשים בדרך כלל למעקב אחר ביצועי המניות עם "מחשבים בעלי עוצמה גבוהה, אלגוריתמים מורכבים ועסקאות מהירות", כך אמרה ה-SEC. הפעולה הרגולטורית היא אחת ממקרי המניפולציה בשוק הראשונים נגד חברה העוסקת במסחר בתדירות גבוהה. דיווח של בלומברג ציין כי תעשיית ה-HFT "מוצפת בהאשמות שהיא מרמה משקיעים איטיים יותר".[115]

בינואר 2023, Citadel Securities נקנסה ב-11.88 מיליארד וון (9.66 מיליון דולר) על ידי הרגולטור הפיננסי של דרום קוריאה בגין עיוות מחירי מניות עם שימוש בהזמנות מיידיות או מבוטלות ומילוי פערים במחירי הביקוש.[116]

פרונט-ראנינג על ידי סיטונאי

ביולי 2020, Citadel Securities נקנסה ב-700,000 דולר על ידי FINRA בגין מסחר לפני הזמנות לקוחות.[117]

פלטפורמות מסחר מתקדמות

פלטפורמות מסחר ממוחשבות מתקדמות ושערי שוק הופכות לכלים סטנדרטיים של רוב סוגי הסוחרים, כולל סוחרים בתדירות גבוהה. מתווכי-סוחרים מתחרים כעת על ניתוב זרימת הזמנות ישירות, בדרך המהירה והיעילה ביותר, למטפל הקו, שם היא עוברת סדרה קפדנית של מסנני סיכונים לפני שהיא מגיעה לזירת הביצוע. גישה ישירה לשוק בהשהיה נמוכה במיוחד (ULLDMA) היא נושא חם בקרב מתווכים וספקי טכנולוגיה כגון גולדמן זקס, קרדיט סוויס, ו-UBS.[118][119][120] בדרך כלל, מערכות ULLDMA יכולות לטפל בנפחים גבוהים של הזמנות ומתהדרות במהירויות ביצוע הזמנות (מכפתור "שלח הזמנה" לקבלת אישור) של 10 מילישניות או פחות.

ביצועים כאלה מושגים באמצעות שימוש בהאצת חומרה או אפילו עיבוד חומרה מלא של נתוני שוק נכנסים, בשילוב עם פרוטוקולי תקשורת מהירים, כגון 10 Gigabit Ethernet או PCI Express. באופן ספציפי יותר, חלק מהחברות מספקות מכשירי חומרה מלאים המבוססים על טכנולוגיית FPGA כדי להשיג עיבוד נתוני שוק מקצה לקצה בתת-מיקרושניות.

סוחרים בצד הקנייה עשו מאמצים לרסן אסטרטגיות HFT טורפניות. בראד קצויאמה, מייסד שותף של IEX, הוביל צוות שיישם את THOR, מערכת ניהול הזמנות ניירות ערך שמפצלת הזמנות גדולות לתת-הזמנות קטנות יותר שמגיעות בו-זמנית לכל הבורסות באמצעות עיכובים מכוונים. זה מונע במידה רבה דליפת מידע בהפצת ההזמנות שסוחרים מהירים יכולים לנצל.[121] ב-2016, לאחר ש-Intercontinental Exchange ואחרים לא הצליחו למנוע את אישור ה-SEC להשקת IEX ולאחר שנכשלו בניסיון לתבוע כפי שאיימו לעשות בנוגע לאישור ה-SEC, Nasdaq השיקה מוצר "מכשול מהירות" משלה כדי להתחרות עם IEX. על פי מנכ"ל Nasdaq רוברט גרייפלד, "הרגולטור לא היה צריך לאשר את IEX מבלי לשנות את החוקים שדרשו שהצעות מחיר יהיו גלויות מיד". מכשול המהירות של IEX – או האטת המסחר – הוא 350 מיקרושניות, מה שה-SEC פסק שהוא בתוך פרמטר "גלוי מיד". ההאטה מבטיחה לפגוע ביכולת של HFT "לעיתים קרובות לבטל עשרות הזמנות עבור כל עסקה שהם מבצעים".[122]

מחוץ למניות בארצות הברית, מספר זירות מסחר במט"ח נקודתי בולטות, כולל ParFX,[123] EBS Market,[124] ו-Refinitiv FXall,[125] יישמו "מכשולי מהירות" משלהם כדי לרסן או להגביל פעילות HFT. בניגוד לעיכוב באורך קבוע של IEX ששומר על הסדר הזמני של ההודעות כפי שהתקבלו על ידי הפלטפורמה, מכשולי המהירות של זירות המט"ח הנקודתיות ממיינים מחדש הודעות כך שההודעה הראשונה שהתקבלה אינה בהכרח זו שמעובדת ראשונה להתאמה. בקצרה, מכשולי המהירות של זירות המט"ח הנקודתיות שואפים להפחית את היתרון של משתתף שמהיר יותר מאחרים, כפי שתואר במסמכים אקדמיים שונים.[126][127]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ Aldridge, Irene (2013), High-Frequency Trading: A Practical Guide to Algorithmic Strategies and Trading Systems, 2nd edition, Wiley, ISBN 978-1-118-34350-0
  2. ↑ Lin, Tom C. W., The New Financial Industry, Alabama Law Review 567 (2014), ‏30 במרץ 2014
  3. ↑ * Conerly, Bill. "High Frequency Trading Explained Simply". Forbes. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ Lemke and Lins, "Soft Dollars and Other Trading Activities," § 2:31 (Thomson West, 2016–2017 ed.)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "Regulatory Issues Raised by the Impact of Technological Changes on Market Integrity and Efficiency" (PDF), IOSCO Technical Committee, ביולי 2011, נבדק ב-2011-07-12 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 Aldridge, Irene (8 ביולי 2010). "What is High Frequency Trading, After All?". Huffington Post. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ↑ "Advances in High Frequency Strategies", Complutense University Doctoral Thesis (published), בדצמבר 2011, אורכב מ-המקור ב-2015-09-30, נבדק ב-2012-01-08 {{citation}}: (עזרה)
  8. ↑ "Stock Traders Find Speed Pays, in Milliseconds". The New York Times. 24 ביולי 2009. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ Aldridge, I., Krawciw, S., 2017. Real-Time Risk: What Investors Should Know About Fintech, High-Frequency Trading and Flash Crashes. Hoboken: Wiley. מסת"ב 978-1-119-31896-5
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 "Trade Worx / SEC letters" (PDF). 21 באפריל 2010. נבדק ב-10 בספטמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ↑ Aldridge, Irene (26 ביולי 2010). "How profitable is high frequency trading". Huffington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ↑ Easley, David; Marcos Lopez de Prado; Maureen O'Hara (באוקטובר 2010), "The Microstructure of the 'Flash Crash': Flow Toxicity, Liquidity Crashes and the Probability of Informed Trading", Journal of Portfolio Management, SSRN 1695041 {{citation}}: (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 Vuorenmaa, Tommi; Wang, Liang (באוקטובר 2013), "An Agent-Based Model of the Flash Crash of May 6, 2010, with Policy Implications", VALO Research and University of Helsinki, SSRN 2336772 {{citation}}: (עזרה)
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 How to keep markets safe in the era of high-speed trading (PDF)
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 15.5 15.6 15.7 Lauricella, Tom (2 באוקטובר 2010). "How a Trading Algorithm Went Awry". The Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ↑ Jones, Huw (7 ביולי 2011). "Ultra fast trading needs curbs -global regulators". Reuters. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2016. נבדק ב-12 ביולי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ↑ Ross, Alice K; Will Fitzgibbon; Nick Mathiason (16 בספטמבר 2012). "Britain opposes MEPs seeking ban on high-frequency trading. UK fighting efforts to curb high-risk, volatile system, with industry lobby dominating advice given to Treasury". The Guardian. נבדק ב-2 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ↑ Amery, Paul (11 בנובמבר 2010). "Know Your Enemy". אורכב מ-המקור ב-2013-04-12. נבדק ב-26 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ↑ Petajisto, Antti (2011). "The index premium and its hidden cost for index funds" (PDF). Journal of Empirical Finance. 18 (2): 271–288. doi:10.1016/j.jempfin.2010.10.002. נבדק ב-26 במרץ 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ↑ Rekenthaler, John (בפברואר–במרץ 2011). "The Weighting Game, and Other Puzzles of Indexing" (PDF). Morningstar Advisor. pp. 52–56 [56]. אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 ביולי 2013. נבדק ב-26 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ↑ Aldridge, I., 2013. High-Frequency Trading: A Practical Guide to Algorithmic Strategies and Trading Systems, 2nd edition. Hoboken: Wiley. מסת"ב 978-1-118-34350-0
  22. ^ 22.0 22.1 "Patience and Finance" (PDF), Bank of England, 2 ספט' 2010, נבדק ב-10 ספט' 2010 {{citation}}: (עזרה)
  23. ^ 23.0 23.1 Duhigg, Charles (23 ביולי 2009). "Stock Traders Find Speed Pays, in Milliseconds". New York Times. נבדק ב-10 ספט' 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ↑ Italy taxes ultra-fast trading – DW – 09/02/2013, dw.com (באנגלית)
  25. ↑ Italy introduces tax on high-speed trade and equity derivatives, www.ft.com (באנגלית בריטית)
  26. ^ 26.0 26.1 26.2 Rogow, Geoffrey (2009-06-19). "Rise of the (Market) Machines". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2025-07-03.
  27. ↑ "OlsenInvest – Scientific Investing" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 בפברואר 2012. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ Hollis, James E. (ספט' 2013). "HFT: Boon? Or Impending Disaster?". Nomura Research Institute|Cutter Associates. אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2015. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ 29.0 29.1 Grant, Justin (2 ספט' 2010). "High-frequency trading: Up against a bandsaw". Financial Times. נבדק ב-10 ספט' 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ 30.0 30.1 30.2 Cookson, Clive (12 במאי 2013). "Time is money when it comes to microwaves". Financial Times. נבדק ב-12 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ↑ Polansek, Tom (23 באוגוסט 2013). "CFTC finalizes plan to boost oversight of fast traders: official". Reuters. נבדק ב-8 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ 32.0 32.1 Aldridge, Irene (2009), High-Frequency Trading: A Practical Guide to Algorithmic Strategies and Trading Systems, Wiley, ISBN 978-0-470-56376-2
  33. ↑ "Fast Answers – Market Maker". U.S. Securities and Exchange Commission. נבדק ב-20 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 34.3 34.4 34.5 Hendershott, Terrence; Jones, Charles M.; Menkveldf, Albert J. (בפברואר 2011). "Does Algorithmic Trading Improve Liquidity?" (PDF). Journal of Finance. LXVI (1): 1–33. CiteSeerX 10.1.1.105.7253. doi:10.1111/j.1540-6261.2010.01624.x. S2CID 30441. נבדק ב-30 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ↑ "Citigroup to expand electronic trading capabilities by buying Automated Trading Desk", International Herald Tribune, The Associated Press, 2 ביולי 2007, נבדק ב-4 ביולי 2007 {{citation}}: (עזרה)
  36. ↑ Avellaneda, M.; Stoikov, S. (2008). "High frequency trading in a limit order book". Quantitative Finance. 8 (3): 217–224. doi:10.1080/14697680701381228. S2CID 6070889.
  37. ↑ Guéant, O.; Lehalle, C.-A.; Fernandez-Tapia, J. (2013). "Dealing with the inventory risk: a solution to the market making problem". Mathematics and Financial Economics. 4 (7): 477–507. arXiv:1105.3115. doi:10.1007/s11579-012-0087-0. S2CID 154587956.
  38. ↑ The studies are available at: Jovanovic, Boyan and Albert J. Menkveld, "Middlemen in Limit Order Markets",, June 20, 2016; and Menkveld, Albert J. (2012). "High Frequency Trading and the New-Market Makers" (PDF). SSRN Electronic Journal. doi:10.2139/ssrn.1722924. S2CID 219393758.
  39. ↑ "Quote Stuffing Definition & Example". InvestingAnswers. נבדק ב-2019-08-27. Quote stuffing occurs when traders place a lot of buy or sell orders on a security and then cancel them immediately afterward, thereby manipulating the market price of the security. Manipulating the price of shares in order to benefit from the distortions in price is illegal.
  40. ↑ "Quote Stuffing Definition". Investopedia. נבדק ב-2014-08-22.
  41. ↑ "Quote Stuffing". nasdaq.com. NASDAQ. נבדק ב-10 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ↑ "The World of High Frequency Trading: 6 Primary Strategies", www.T3Live.com, אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2011, נבדק ב-15 בספטמבר 2010 {{citation}}: (עזרה)
  43. ↑ Rob Iati, The Real Story of Trading Software Espionage (אורכב 07.07.2011 בארכיון Wayback Machine), AdvancedTrading.com, July 10, 2009
  44. ↑ "Ultra-Low Latency OTN Technologies Boosting Brokerage Competitiveness". Lightwaveonline.com (באנגלית). 2022-09-28. נבדק ב-2022-09-29.
  45. ↑ "Wall Street Buys NATO Towers in Trader Speed-of-Light Quest". Bloomberg.com (באנגלית). 2014-07-16. נבדק ב-2022-06-05.
  46. ↑ MacKenzie, Donald A. (2021). Trading at the speed of light : how ultrafast algorithms are transforming financial markets. Princeton, New Jersey. ISBN 978-0-691-21779-6. OCLC 1221015294.
  47. ^ 47.0 47.1 Osipovich, Alexander (1 באפריל 2021). "High-Frequency Traders Eye Satellites for Ultimate Speed Boost". Wall Street Journal. נבדק ב-7 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ 48.0 48.1 "Companies Pitch Shortwave Radio to Shave Milliseconds Off Trades". Bloomberg.com (באנגלית). 17 ביוני 2020. נבדק ב-7 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ↑ Rogers, Kipp (20 בינואר 2015). "Creating an HFT Strategy: Identifying Trader Type Pt. 2". נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ↑ Rogers, Kipp (9 בפברואר 2015). "Order Size in the HFT Era: Identifying Trader Type Pt. 3". נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ↑ Giovanni Cespa, Xavier Vives (בפברואר 2017). "High frequency trading and fragility" (PDF). Working Papers Series. European Central Bank (2020). This supports regulatory concerns about the potential drawbacks of automated trading due to operational and transmission risks and implies that fragility can arise in the absence of order flow toxicity. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ 52.0 52.1 Mehta, Nina (1 אוק' 2010). "Automatic Futures Trade Drove May Stock Crash, Report Says". Bloomberg L.P. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ 53.0 53.1 53.2 53.3 Bowley, Graham (1 אוק' 2010). "Lone $4.1 Billion Sale Led to 'Flash Crash' in May". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ 54.0 54.1 Spicer, Jonathan (1 אוק' 2010). "Single U.S. trade helped spark May's flash crash". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ 55.0 55.1 Goldfarb, Zachary (1 אוק' 2010). "Report examines May's 'flash crash,' expresses concern over high-speed trading". Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ 56.0 56.1 Spicer, Jonathan (15 אוק' 2010). "Special report: Globally, the flash crash is no flash in the pan". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ 57.0 57.1 57.2 "Commentary: How High Frequency Trading Benefits All Investors". 17 במרץ 2010. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ 58.0 58.1 58.2 58.3 Lambert, Emily (20 בינואר 2010). "High-Frequency Trading Good For Small Investors: CBOE – Forbes". Forbes. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ↑ "Nanex – Exhibit A". נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ↑ "Nanex's Hunsader Seeks To 'Save' Markets From High-Frequency Trading". Forbes. 6 בפברואר 2014. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ↑ "Business and finance". The Economist. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ↑ "InformationWeek Authors – InformationWeek". אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2007. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ↑ "London Stock Exchange Group to acquire MillenniumIT for US$30m (£18m)" (Press release). London Stock Exchange Group. 2009-09-16. נבדק ב-2017-04-02.
  64. ↑ "Turquoise confirms it is the world's fastest trading platform" (PDF) (Press release). Turquoise. 2010-10-20. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-17.
  65. ↑ "Market Mechanics Timestamps".
  66. ↑ "Business and finance". The Economist. אורכב מ-המקור ב-22 ביוני 2008. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ↑ Braithwaite, Tom (2010-05-07). "Watchdogs under pressure on market swings". Financial Times. נבדק ב-2010-05-08.
  68. ↑ Browning, E.S. (2007-10-15). "Exorcising Ghosts of Octobers Past". The Wall Street Journal. Dow Jones & Company. pp. C1–C2. נבדק ב-2007-10-15.
  69. ↑ And, Tom Lauricella (2010-05-06). "Dow Takes a Harrowing 1,010.14-Point Trip". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-07-02. Lauricella, Tom, and McKay, Peter A. "Dow Takes a Harrowing 1,010.14-Point Trip," Online Wall Street Journal, May 7, 2010. Retrieved May 9, 2010
  70. ↑ Corkery, Michael, "High Frequency Traders Saved the Day", Wall Street Journal, September 13, 2010
  71. ^ 71.0 71.1 "What happened on May 6th?". CME Group. 2010-05-18.
  72. ^ 72.0 72.1 "Findings Regarding the Market Events of May 6, 2010" (PDF). 2010-09-30.
  73. ↑ Scannell, Kara (2010-10-01). "Report: Algorithm Set Off 'Flash Crash' Amid Stressed Market". The Wall Street Journal. נבדק ב-2010-10-01.
  74. ↑ Pritzke, Marc (2010-05-17). "Die Spur führt nach Kansas". Der Spiegel (בגרמנית). נבדק ב-2010-10-01.
  75. ↑ Kirilenko, Andrei; Kyle, Albert S.; Samadi, Mehrdad; Tuzun, Tugkan (5 במאי 2014), The Flash Crash: High Frequency Trading on an Electronic Market, doi:10.2139/ssrn.1686004, S2CID 169838937, SSRN 1686004 {{citation}}: (עזרה)
  76. ↑ Moshinsky, Ben (18 במרץ 2015), Regulators Outpace Physicists in Race to Catch the 'Flash Boys', Bloomberg, נבדק ב-20 במרץ 2015 {{citation}}: (עזרה)
  77. ↑ Mattli, Walter (2019). Darkness by Design: The Hidden Power in Global Capital Markets. Princeton University Press.
  78. ↑ Aldridge, Irene (2013), High-Frequency Trading: A Practical Guide to Algorithmic Strategies and Trading Systems, 2nd edition, Wiley, ISBN 978-1-118-34350-0
  79. ^ 79.0 79.1 "Trade Worx / SEC letters" (PDF). 21 באפריל 2010. נבדק ב-10 בספטמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ↑ Vuorenmaa, Tommi; Wang, Liang (באוקטובר 2013), "An Agent-Based Model of the Flash Crash of May 6, 2010, with Policy Implications", VALO Research and University of Helsinki, SSRN 2336772 {{citation}}: (עזרה)
  81. ↑ Aldridge, Irene (8 ביולי 2010). "What is High Frequency Trading, After All?". Huffington Post. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ↑ Aldridge, I., Krawciw, S., 2017. Real-Time Risk: What Investors Should Know About Fintech, High-Frequency Trading and Flash Crashes. Hoboken: Wiley. מסת"ב 1-119-31896-3
  83. ↑ Popper, Nathaniel (1 אוק' 2010). "$4.1-billion trade set off Wall Street 'flash crash,' report finds". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ↑ Younglai, Rachelle (5 אוק' 2010). "U.S. probes computer algorithms after "flash crash"". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ 85.0 85.1 Tett, Gillian (9 ספט' 2010). "What can be done to slow high-frequency trading?". Financial Times. נבדק ב-10 ספט' 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ↑ Philips, Matthew (28 במרץ 2011). "Should High-Frequency Trading Be Banned? One Nobel Winner Thinks So". נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ↑ Cumming, Douglas; Zhan, Feng; Aitken, Michael (28 באוקטובר 2013), High-Frequency Trading and End-of-Day Price Dislocation, Social Science Research Network, SSRN 2145565 {{citation}}: (עזרה)
  88. ↑ Rein in the cyber cowboys, www.ft.com (באנגלית בריטית)
  89. ↑ Remarks Before the Security Traders Association (Chairman Mary L. Schapiro; Sept. 22, 2010), www.sec.gov
  90. ↑ Westbrook, Jesse (19 אוק' 2010). "NYSE's Niederauer Expects More Firms to Face Expanded Market-Maker Rules". Bloomberg. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ↑ Bartash, Jeffry (29 באפריל 2014). "U.S. markets 'not rigged,' SEC boss says, White downplays 'flash boy' charges in new Michael Lewis book". MarketWatch. Dow Jones. נבדק ב-2 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ↑ Murray, Timothy (16 באפריל 2014). "SEC's Berman: The Data Disputes HFT Narrative". WatersTechnology. waterstechnology.com. נבדק ב-2 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ↑ How to keep markets safe in the era of high-speed trading (PDF)
  94. ↑ High-Frequency Trading Investor Issues and Perspectives (PDF), CFA Institute, 19 באפריל 2014, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 ביולי 2014, נבדק ב-14 ביולי 2014 {{citation}}: (עזרה)
  95. ↑ Bunge, Jacob (25 בפברואר 2011). "Direct Edge to Stop 'Flashing' Orders on Monday". The Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  96. ↑ Skjeltorp, Johannes A.; Sojli, Elvira; Tham, Wing Wah (1 בפברואר 2016), "Flashes of trading intent at the NASDAQ", Journal of Financial and Quantitative Analysis, 51: 165–196, doi:10.1017/S0022109016000028, hdl:1765/38217 {{citation}}: (עזרה)
  97. ↑ Mehta, Nina (22 במרץ 2012). "Getco Fined $450,000 for Failing to Supervise Equity Trading". Bloomberg. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ↑ Grant, Justin (26 במרץ 2012). "Getco Slapped With $450k Fine For Weak HFT Oversight". Wall Street & Technology. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2015. נבדק ב-15 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ↑ Mamudi, Sam (16 באוקטובר 2013). "Knight Capital Agrees to $12 Million Settlement for 2012 Errors". Bloomberg. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ↑ Patterson, Scott (17 בספטמבר 2014). "High-Frequency Trading Firm Latour to Pay $16 Million SEC Penalty". The Wall Street Journal. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ↑ "Algorithmic Trading | FINRA.org". www.finra.org. נבדק ב-2020-03-28.
  102. ↑ Bell, Holly (2015). "Beyond Regulation: A Cooperative Approach to High-Frequency Trading and Financial Market Monitoring" (PDF). Policy Analysis. נבדק ב-3 בנובמבר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  103. ↑ Shindler, Michael (29 באוקטובר 2015). "High Frequency Trading Needs Information, Not Regulation". Economics21.org. Manhattan Institute. נבדק ב-3 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ↑ October 8th; Comments, 2018|LSE alumni|0 (2018-10-08). "Is EU regulation of high frequency trading stringent enough?". LSE Business Review (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-03-28.
  105. ↑ "MiFID II". www.esma.europa.eu. נבדק ב-2020-03-28.
  106. ^ 106.0 106.1 Matt Levine, 'Hide Not Slide' Orders Were Slippery and Hidden, Bloomberg, ‏13 בינואר 2015
  107. ↑ "SEC Charges Direct Edge Exchanges With Failing to Properly Describe Order Types". U.S. Securities and Exchange Commission. 12 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ↑ "In the Matter of UBS Securities LLC Respondent", sec.gov, January 15, 2015
  109. ↑ "SEC Charges UBS Subsidiary With Disclosure Violations and Other Regulatory Failures in Operating Dark Pool". U.S. Securities and Exchange Commission. 15 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ↑ "Notice of acceptance ..." to Citadel Securities, NASDAQ Stock Market LLC, June 16, 2014
  111. ↑ McCrank, John (5 באוגוסט 2014). "Citadel fined $800,000 by U.S. regulators for trading violations". Reuters. נבדק ב-22 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  112. ↑ Fortado, Lindsay; Brush, Silla (22 ביולי 2013). "Panther, Coscia Fined Over High-Frequency Trading Algorithms". Bloomberg. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ↑ "High-Frequency Trader Indicted for Manipulating Commodities Futures Markets in First Federal Prosecution for Spoofing". Federal Bureau of Investigation. 2 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ↑ "High-Frequency Trading Firm Pays $67.4 Million in Record Spoofing Penalty". www.bloomberg.com. 2019-11-08. נבדק ב-2020-02-20.
  115. ↑ Geiger, Keri; Mamudi, Sam (16 באוקטובר 2014). "HFT Firm Fined $1 Million for Manipulating Nasdaq". Bloomberg. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ↑ "S.Korea fines Citadel Securities for stock algorithm trading breaches". Reuters.
  117. ↑ "US regulator fines Citadel Securities over trading breach".
  118. ↑ "Morgan Stanley's latest Goldman Sachs hire shows who's really in demand now". efinancialcareers.
  119. ↑ Addison, Andrew. "Low-Latency Trading in a Cloud Environment" (PDF). BJSS. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-06-25. נבדק ב-2020-02-09.
  120. ↑ "Credit Suisse launches ultra-low-latency DMA in Australia". The Trade. 3 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ↑ Lewis, Michael (31 במרץ 2014). "The Wolf Hunters of Wall Street". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  122. ↑ Michaels, Dave, "Nasdaq Tries to Appeal to Investors Lured by New Rival IEX" (possibly subscription-only), Wall Street Journal, August 14, 2016. Retrieved 2016-08-15
  123. ↑ "Life in the slow lane | Algorithmic Trading Articles & Financial Insight". Automated Trader (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2018-06-25. נבדק ב-2018-06-24.
  124. ↑ Zhou, Wanfeng. "Exclusive: EBS take new step to rein in high-frequency traders". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-06-24.
  125. ↑ Melton, Hayden (2017-09-25). "Market mechanism refinement on a continuous limit order book venue: a case study". ACM SIGecom Exchanges. 16 (1): 72–77. doi:10.1145/3144722.3144729. S2CID 20655509.
  126. ↑ Harris, Larry (במרץ 2013). "What to Do about High-Frequency Trading". Financial Analysts Journal (באנגלית). 69 (2): 6–9. doi:10.2469/faj.v69.n2.6. ISSN 0015-198X. S2CID 153935520. {{cite journal}}: (עזרה)
  127. ↑ Budish, Eric; Cramton, Peter; Shim, John (2015-11-01). "The High-Frequency Trading Arms Race: Frequent Batch Auctions as a Market Design Response". The Quarterly Journal of Economics (באנגלית). 130 (4): 1547–1621. doi:10.1093/qje/qjv027. hdl:1814/38326. ISSN 0033-5533.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מסחר בתדירות גבוהה41416030Q138372

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מסחר_בתדירות_גבוהה&oldid=3406321"