מסגד נסיר אל-מולכ
 |
מסגד נסיר אל-מולכ או נאזיר אל-מולק[1] (בפרסית: مسجد نصیرالملک, הגייה: Masjed-e Nasir ol-Molk; בערבית: مسجد نصير الملك) הידוע גם בכינוי "המסגד הוורוד" (בפרסית: مسجد صورتی, הגייה: Masjed-e Surati) הוא מסגד מוסלמי הממוקם בעיר שיראז, בפרובינציית פארס באיראן.
המסגד מתקופת הקג'אר (1789–1925), שבנייתו הושלמה בשנת 1888, ממוקם ברובע גאוד-אה-ערבאן בשיראז, מדרום לרחוב לוטפלי חאן זאנד, ליד מסגד שאה צ'ראג.
המסגד כולל ויטראז' נרחב בחזית המבנה, ומציג אלמנטים מסורתיים נוספים כגון עיצוב Panj Kāse ("חמש קעורות").[2] את הגוון הוורוד שלו מעניקים לו האריחים בצבע וורוד שקבועים על קירות המסגד.[1]
המסגד נוסף לרשימת אתרי המורשת הלאומית של איראן בשנת 1955. רשימת אתרי המורשת האיראניים מנוהלת על ידי המשרד למורשת התרבותית, מלאכת היד והתיירות של איראן. המסגד הוא אטרקציה תיירותית מרכזית בשיראז, במיוחד כאשר האור פוגע בויטראז' עם הזריחה.[3]
היסטוריה
בשנת 1876 החלה בניית המסגד, ונסתיימה ב-1888. הוא נמצא בשימוש בחסות של קרן ההקדש של נאסיר-אל-מולק. בניית המסגד הוזמנה על ידי מירזה חסן עלי נאסיר אול-מולק, שהיה מאצילות שיראז ובנו של עלי אכבר קוואם אול-מולק.
אדריכלות
המסגד מעוצב בסגנון קג'רי. הוא תוכנן על ידי מוחמד חסן-א-ממר, אדריכל פרסי שבנה גם את גן אראם המפורסם לפני מסגד נאסיר-אל-מולק.[4] בכניסה למסגד ישנו שיר חרוט על שיש, והמסגד מכיל שימוש נרחב באריחים כחולים, צהובים, ורודים, תכלת ולבנים.
למסגד נאסיר אל-מולק שני שבסטנים, ועיצוב הפנים של השבסטן המערבי מורכב מסדרה של קשתות וקמרונות ושתי שורות של שישה עמודים המחלקים את פנים המסגד לחלקים קטנים יותר. השבסטאן המערבי מחובר לסאהן באמצעות שבע דלתות עץ מעוטרות שגם בהן יש עם שימוש נרחב בויטראז'. מעבר האור דרך ויטראז'ים בצבעים אדום, תכלת, צהוב, כתום וירוק הוא אטרקציה תיירותית מרכזית. באמצע המבנה יש בריכה רדודה ורחבה. למסגד נאסיר אל-מולק שתי מרפסות צפוניות ודרומיות, כל אחת שונה מהשנייה. למרפסת הצפונית של המסגד שלוש חצאי קשתות משלושה צדדים, המחוברות לסאן על ידי חצי הקשת הרביעית.[5][6]
אורסי: ויטראז' פרסי
ישנן עדויות לטכניקות ומתכונים להשגת ויטראז' מאת הכימאי הפרסי ג'אבר בן חיאן בספרו "כתאב אל-דורה אל-מכונה" (באנגלית: Kitab al-Durra al-maknuna, ספר הפנינה האבודה) שפורסם במאה ה-8.[7] החלונות בויטראז' מסוג זה היו עשויים מתערובת של עץ וזכוכית צבעונית בתקופת האימפריה הספווית. ההבדל בין ויטראז' זה לויטראז' שניתן למצוא בכנסיות ובמסגדים רבים מתקופת האימפריה העות'מאנית הוא שברבות מהכנסיות הנוצריות מהווים הוויטראז'ים מעין תמונות צבעוניות, ובמסגד זה החלונות האלו בעצם מהווים את מקור האור של המבנה כולו, מה שמהווה אלמנט דומיננטי מאוד מבחינה עיצובית.[1]
גלריה
-
תקרת המסגד -
אולם התפילה החורפי -
אולם התפילה החורפי -
החלק החיצוני של המסגד -
החלק החיצוני של המסגד בלילה -
מוקרנס של המסגד -
תקרת אולם התפילה החורפי -
קישוט המסגד -
פנים כיפת הפסיפס -
חלק פנימי במסגד -
פנים אולם התפילה החורפי -
פנים אולם התפילה החורפי -
פנים אולם התפילה החורפי -
חזית אולם התפילה בחורף -
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(1).jpg)
_(3).jpg)
_(2).jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
_(cropped).jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מסגד נסיר אל-מולכ (האתר בשיפוצים)- נטלי כהן, מבט למסגדים הקסומים באיראן, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2014
- "Nasir ol Molk Mosque". Albert-Videt.eu (בצרפתית). באוקטובר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - "Nasir ol Molk". BBC Persian (בפרסית). 2008-11-08.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מה מיוחד במסגד הוורוד בשיראז?, באתר eureka.org.il
- ↑ Nizamoglu, Cem. "Mosque of Whirling Colours: A Mixture of Architecture and Art in Nasīr al-Mulk Mosque in Shiraz, Iran". MuslimHeritage.com. אורכב מ-המקור ב-2016-05-11.
- ↑ "Pink Mosque". visitworldheritage.com. UNESCO World Heritage Centre. 2025. נבדק ב-22 במרץ 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "A Mixture of Architecture and Art in Nasir Al-Mulk Mosque in Shiraz, Iran". Nasir Al-Mulk Mosque.
- ↑ "Nasir al-Mulk Mosque". Visit Iran. Ministry of Cultural Heritage, Tourism and Handicrafts. 2020. נבדק ב-22 במרץ 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Avaznejad, F.; Sheibani, H. (2021). "Study of Color in the Architecture of Nasir Al-Molk Mosque in Shiraz". Journal of Studies in Color World. 11: 23–34.
- ↑ Al-Hassan, Ahmad Y. (2009). "An Eighth Century Arabic Treatise On The Colouring Of Glass: Kitāb Al-Durra Al-Maknūna (The Book Of The Hidden Pearl) Of Jābir Ibn Ḥayyān (c. 721–c. 815)". Arabic Sciences and Philosophy. 19: 121–156. doi:10.1017/S0957423909000605.
מסגד נסיר אל-מולכ41369230Q1962312