מנשה בכור
מנשה בכור (תרמ"ח - ט"ו בשבט תש"ג, 21 בינואר 1943) היה פילנתרופ, ציוני וסוחר יהודי עיראקי וישראלי.
קורות חיים
בכור נולד בשנת תרמ"ח בבגדאד שבעיראק ליצחק בן יהושע בכור ולשמחה, בת הרב עבדאללה סומך. בצעירותו התחנך בבית-הספר של כי"ח. בהיותו בן 17, ביקר לראשונה בארץ ישראל, במסע שנמשך 40 יום, ברכיבה על גמלים.
כשהיה בן 17 החל לעסוק במסחר. לאחר-מכן היגר לבצרה, והתפרסם כאחד הסוחרים הגדולים בעיר. הוא רכש את אמונם של תושבי העיר העיראקית הדרומית, עד כדי ששייחים בדואים העדיפו להחזיק את כספם אצלו מאשר להניחו בבנק.
מנשה גילה נטייה ואהדה מיוחדת לתרבות ולהשכלה. הוא שלח על חשבונו כמה צעירים מעיראק לאנגליה כדי לאפשר להם לרכוש השכלה גבוהה.
בסוף מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את עבודתו בשל מצב בריאותו. העסק הגדול למסחר בין עיראק, הודו ואנגליה בניהולו- "בכור ובנימין", חוסל לאחר המלחמה.
בשנת 1928 עבר לארץ ישראל במטרה להשתקע בה, והביא עמו הון רב להשקיעו בגאולת קרקעות ובייסוד נקודות התיישבות בגליל. בכור הצליח יחד עם צבי איזקסון ואחרים לקנות שטח גדול של אדמה מאבו כישכ, שעליו נמצאים היום "כפר הדר", "רמתיים", "רמת הדר" ועוד. הוא נטע פרדס של 200 דונם.
בשנת 1943 נשא לאשה את לוסין טוויג, נכדת בן דודו. כשלושה חודשים לפני מותו ילדה לו את בתו היחידה, שנקראה שמחה, על שם אמו.
לקריאה נוספת
- אברהם בן-יעקב, תולדות הרב עבדאללה סומך, ירושלים, תש"ט.
- דוד תדהר (עורך), "מנשה בכור", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1813
