ממשל ריכוזי
ממשל ריכוזי (או ממשל מאוחד) הוא ממשל שבו גם הסמכות המבצעת וגם הסמכות המחוקקת מרוכזות ברמה הגבוהה של השלטון, בניגוד לממשלה שבה סמכויות אלו מחולקות בין רמות שלטון נמוכות יותר. בהקשר לאומי, ריכוזיות מתרחשת כאשר מועברת סמכות לשלטון ריבוני אחד. לאחר מכן, סמכויות הביצוע והחקיקה מועברות באופן מינימלי לתת-יחידות (כגון מדינות, מחוזות, רשויות מקומיות ואחרות).
מנס, פרעה מצרי קדום מתקופת השושלת המוקדמת, נחשב לפי המסורת הקלאסית כמי שאיחד את מצרים העליונה והתחתונה, וכמייסד השושלת הראשונה. הוא נחשב לשליט הראשון שהקים ממשל ריכוזי.[1]
כל הממשלות המורכבות הן, במידה מסוימת, בהכרח ריכוזיות, במובן שאפילו פדרציה מפעילה סמכות או זכות יתר מעבר לסמכויות של היחידות המרכיבות אותה. ככל שיחידת היסוד של החברה אשר בדרך כלל נתפסת כאזרח - מעניקה סמכות ליחידה גדולה יותר, כמו המדינה או הקהילה המקומית, מתרחשת ריכוז סמכויות. השאלות עד כמה ריכוז זה צריך להתקיים, ובאילו דרכים מתפתח ממשל ריכוזי, הן חלק מהדיון בתיאוריה של האמנה החברתית.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Williams, C (1987), The Destruction of Black Civilization, Chicago: Third World Press, p. 80.
ממשל ריכוזי42043093Q25585330