ממקס
ממקס (באנגלית: "Memex") הוא השם שניתן על ידי וניבר בוש למערכת היפרטקסט תאורטית שתיאר, עוד לפני פיתוח המחשב המודרני. הרעיון היה שכל המידע ניתן למיון, חיפוש וקריאה מיידית, ויהפוך להרחבת זיכרון אולטימטיבית, ממנה ניתן לשלוף כל התרחשות וחוויה מהעבר. כיוון שהמידע יהפוך למקוון, זיכרונותיו וחוויותיו יהפכו לנחלת הכלל.
בוש תיאר את מחשבותיו במאמר "As We May Think". המאמר, שפורסם בירחון "The Atlantic" בשנת 1945, מתאר את "ממקס" - ספריית קבצים אישיים, בה האדם שומר את כל ספריו, מסריו ורשמיו, שיהיו זמינים לו במהירות ויהוו הרחבה מלאכותית לזיכרונו. בוש תיאר מעין שולחן כתיבה עם מסכי מגע וסורק, שמאפשר לאחסן מידע טקסטואלי וגרפי ולשלוף אותו באמצעות מלות מפתח. הוא הסביר כי המשתמש במערכת יוכל לשלוף כל ספר ולהציגו על מסכים שיוצבו על השולחן.
תיאור המערכת: המערכת הייתה אמורה לאפשר חיפוש וקריאה מהירה של נתונים מהמאגר. איסוף הנתונים יכול היה להתבצע על ידי מצלמה המותקנת על ראשו של האדם. לאחר אחסון ותיוג המידע, ניתן היה למצוא אותו בעת הצורך, באמצעות מערכת קישורים והפניות שתעזור לעבור ממסמך אחד למשנהו.
ממקס השפיע על ההתפתחות של ההיפרטקסט ועל מערכות מחשב האינטלקטואליות העתידיות. ממקס לא נבנתה מעולם עקב קשיים טכנולוגיים וכלכליים, אך היא מתארת קישוריות המיושמת כיום בWWW, ומצביעה על סוג חדש של יחסים בין האדם לידע האנושי המצטבר.
